׳ולא שקרנו בבריתך׳
ברית המילה מקשרת ביומם ולילה, ומרבה כבוד וברכה בעולם הזה ובבא
ר' אבא פתח ׳כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׳ - כל הדינים שלמעלה באו עלינו
׳נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא׳ (ויקרא ד, ב). רַבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳כָּל זֹּאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךְ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךְ׳ (תהלים מד, יח) - ׳כָּל זֹּאת בָּאַתְנוּ׳ - הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּל אֵלּוּ בָּאוּ עָלֵינוּ! אֶלָּא כָּל הַדִּינִים שֶׁלְּמַעְלָה בָּאוּ עָלֵינוּ. ׳וְלֹא שְׁכַחֲנוּךְ, וְלֹא׳ - שָׁכַחְנוּ דִּבְרֵי תוֹרָתֶךְ. מִכָּאן לָמַדְנוּ, כָּל מִי שֶׁשּׁוֹנֶה דִּבְרֵי תוֹרָה וְלֹא רוֹצֶה לַעֲסֹק בָּהּ, כְּאִלּוּ שָׁכַח אֶת הקב"ה, שֶׁהֲרֵי כָּל הַתּוֹרָה הִיא שְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה.
בלשון הזוהר
׳נֶפֶשׁ כִּי תֶחטָא׳ (ויקרא ד, ב). רִבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ׳ (תהילים מד, יח). כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ, כָּל אֵלּוּ בָּאוּ עָלֵינוּ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא כָּל דִּינִין דִּלְעֵילָּא אָתוּ עֲלָנָא. וְלָא שְׁכַחֲנוּךָ, וְלָא אַנְשֵׁינָא מִילּוּלֵי אוֹרַיְיתָךְ. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, כָּל מַאן דְּאַנְשֵׁי מִלּוּלֵי אוֹרַיְיתָא, וְלָא בָּעֵי לְמִלְעֵי בָּהּ, כְּאִלּוּ אַנְשֵׁי לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּהָא אוֹרַיְיתָא כֻּלָּהּ שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוִי.
׳ולא שקרנו בבריתך׳ - כל המשקר בברית הקדש כאילו משקר בשמו של המלך הרשום באדם
׳וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךְ׳ (תהלים מד, יח), שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בִּבְרִית הַקֹּדֶשׁ הַזּוֹ שֶׁרְשׁוּמָה בּוֹ, כְּאִלּוּ שֶׁמְּשַׁקֵּר בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ רָשׁוּם בָּאָדָם. וּמִקְרָא אַחֵר מוֹדֶה לַכָּתוּב הַזֶּה, שֶׁכָּתוּב (שם) ׳אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר׳ - ׳אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְלֹא שְׁכַחְנוּךְ׳ (וְזוֹהִי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא ׳שֵׁם אֱלֹהֵינוּ׳). ׳וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךְ׳. וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד. מָה הַשֶּׁקֶר כָּאן? שֶׁפָּרַשׂ כַּפָּיו לְרָשׁוּת אַחֶרֶת וּמְשַׁקֵּר בַּבְּרִית הַזּוֹ, וְלָכֵן הַתּוֹרָה אוֹחֶזֶת בָּזֶה. שֶׁכָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ כְּאִלּוּ שָׁמַר אֶת כָּל הַתּוֹרָה, וּמִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בָּזֶה כְּאִלּוּ מְשַׁקֵּר בְּכָל הַתּוֹרָה.
בלשון הזוהר
׳ולֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ׳ (תהלים מד, יח), דְּכָל מַאן דִּמְשַׁקֵּר בֵּיהּ בְּהַאי אָת קַיָּימָא קַדִּישָׁא דְּרָשִׁים בֵּיהּ, כְּאִלּוּ מְשַׁקֵּר בִּשְׁמָא דְּמַלְכָּא, בְּגִין דִּשְׁמָא דְּמַלְכָּא אִתְרְשִׁים בֵּיהּ בְּבַר נָשׁ. וּקְרָא אָחֳרָא אוֹדֵי בֵּיהּ בְּהַאי קְרָא, דִּכְתִּיב, ׳אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וַנִּפְרוֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר׳ (תהילים מד, כא). ׳אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלהֵינוּ׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳ולא שְׁכַחֲנוּךָ׳ (ודא היא אורייתא דאיהו ׳שם אלהינו׳). ׳וַנִּפְרוֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ׳. וְכֹלָּא חַד מִלָּה. מַאי שִׁקְרָא הָכָא. דְּפָרִישׂ כַּפָּיו לִרְשׁוּתָא אָחֳרָא, וּמְשַׁקֵּר בְּהַאי בְּרִית. וְעַל דָּא אוֹרַיְיתָא אֲחִידַת בְּהַאי, דְּכָל מַאן דְּנָטִיר הַאי בְּרִית, כְּאִלּוּ נָטִיר אוֹרַיְיתָא כֻּלָּהּ, וּמַאן דִּמְשַׁקֵּר בְּהַאי, כְּאִלּוּ מְשַׁקֵּר בְּאוֹרַיְיתָא כֻּלָּהּ.
טרם שנימול אברהם לא נאמר ששמר את התורה - כיון שנימול ׳וישמר משמרתי מצותי חקתי ותורתי׳
׳עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי׳.בֹּא רְאֵה, טֶרֶם שֶׁנִּמּוֹל אַבְרָהָםאף שעסק במצוות יותר מכל אדם הֲרֵי לֹא נֶאֱמַר שֶׁהוּא שָׁמַר אֶת הַתּוֹרָה. כֵּיוָן שֶׁנִּמּוֹל מַה כָּתוּב? ׳עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָישהעיד עליו הכתוב ששמר את התורה כולה, משמרת מצוות חוקים ותורות׳ (בראשית כו, ה) - וְהַכֹּל מִשּׁוּם שֶׁנִּמּוֹל וְנִרְשַׁם בּוֹ הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁאות ברית קודש, שבו רשום שמו של המלך וְשָׁמַר אוֹתוֹ כָּרָאוּי,ולא שיקר בו מַעֲלֶה עָלָיוהקב"ה כְּאִלּוּ שָׁמַר אֶת כָּל הַתּוֹרָה.שכל מה שעסק במצוות קודם לכן היו מאורותיהן חשוכים מפני הערלה, וכשנימול האירו, והעלה עליו כאילו קיימן מחדש (רמ"ק) אַף בְּיִצְחָק כָּתוּב, ׳וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק׳בריתי׳ נדרש לשני הצדדים, בזכות ברית המילה שעם יצחק, וגם הברית שהיא התורה הקים עמו (מקדש מלך)׳ (בראשית יז, כא) - וְעַל זֶה נִקְרֵאת הַתּוֹרָה בְּרִית.שהתורה, שהיא התפארת, תלויה בברית (רמ"ק)
בלשון הזוהר
תָּא חֲזִי, אַבְרָהָם עַד לָא אִתְגְּזַר, הָא לָא אִתְּמַר דְּאִיהוּ נָטִיר אוֹרַיְיתָא, כֵּיון דְּאִתְגְּזַר מַה כְּתִיב, ׳עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי וַיִּשְׁמוֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי׳ (בראשית כו, ה). וְכֹלָּא בְּגִין דְּאִתְגְּזַר, אִתְרְשִׁים בֵּיהּ רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, וְנָטִיר לֵיהּ כְּדְקָא יֵאוֹת, סָלִיק לֵיהּ כְּאִילּוּ נָטַר אוֹרַיְיתָא כֻּלָּהּ. יִצְחָק אוּף הָכִי כְּתִיב, ׳וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק׳ (בראשית יז, כא). וְעַל דָּא אוֹרַיְיתָא אִקְרֵי בְּרִית.
יוסף שמר את הברית ולא רצה לשקר בה - זכה לכבוד בעולם הזה ובעולם הבא, ׳עדות ביהוסף שמו׳
בֹּא רְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁיּוֹסֵף שָׁמַר אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ וְלֹא רָצָה לְשַׁקֵּר בָּהּ, זָכָה לְכָבוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה וּלְכָבוֹד בָּעוֹלָם הַבָּא, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שהקב"ה הִשְׁרָה אֶת שְׁמוֹ בְּתוֹכוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ׳ (תהלים פא, ו) - וְזָכָה לְבִרְכַּת הָעוֹלָם הַזֶּה וּלְבִרְכַּת הָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, יוֹסֵף בְּגִין דְּנָטַר לֵיהּ לְהַאי בְּרִית, וְלָא בָּעָא לְשַׁקְּרָא בֵּיהּ, זָכָה לִיקָרָא בְּהַאי עָלְמָא, וְלִיקָרָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁרֵי שְׁמֵיהּ בְּגַוִיהּ, דִּכְתִּיב, ׳עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ׳ (תהילים פא, ו). וְזָכָה לְבִרְכָתָא דְּהַאי עָלְמָא, וּלְבִרְכָתָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי.
ר' יצחק: ׳בכור שורו הדר לו׳ - יוסף זכה בשור שהוא ראשון לקרבן, קושיית ר' יהודה מדוע בשמאל
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּתוּב ׳בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְגוֹ'׳ (דברים לג, יז) '. מִשּׁוּם שֶׁיּוֹסֵף שָׁמַר ׳אֶת הַבְּרִית׳ הַזּוֹ, זָכָה בְשׁוֹר, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְקָרְבָּן. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה, אִם כָּךְ, לָמָּה הִתְבָּרֵךְ בְּדָבָר שֶׁהוּא שְׂמֹאל? בְּיָמִין הָיָה צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל׳ (יחזקאל א, י). אָמַר לוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּגֵן עַל חֲטָאֵי יָרָבְעָם.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כְּתִיב ׳בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְגוֹ'׳ (דברים לג, יז). יוֹסֵף בְּגִין דְּנָטִיר לְהַאי בְּרִית, זָכָה בְּשׁוֹר, דְּאִיהוּ קַדְמָאָה לְקָרְבְּנָא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יְהוּדָה, אִי הָכִי אֲמַאי אִתְבְּרַךְ בְּמִלָּה דְּאִיהִי שְׂמָאלָא, בִּימִינָא מִבָּעֵי לֵיהּ, דְּהָא כְּתִיב (יחזקאל א י). ׳וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל׳. אָמַר לֵיהּ בְּגִין דְּיָגִין עַל חוֹבֵי דְּיָרָבְעָם.
סוד פרה אדומה: הברית אחוזה בשתי דרגות עליונות - ׳וקרני ראם קרניו׳ קרן עליונה על כל האחרות
אָמַר לוֹ, סוֹד לָמַדְנוּ בַּכָּתוּב הַזֶּה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיּוֹסֵף שָׁמַר אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ, שֶׁהַבְּרִית הַזּוֹ אֲחוּזָה בִּשְׁתֵּי דְרָגוֹת, וְאוֹתָן שְׁתֵּי דְרָגוֹת לְמַעְלָה נִקְרְאוּ בְשֵׁמוֹת. וְלָמַדְנוּ בְּפָרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה, שֶׁהַפָּרָה הַזּוֹ הִיא דַּרְגָּה אַחַת מֵאוֹתָן שְׁתֵּי דְרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וְהַזִּוּוּג שֶׁל פָּרָה נִקְרָא שׁוֹר, וְזֶהוּ ׳בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו׳ (דברים לג, יז) - ׳הָדָר לוֹ׳ וַדַּאי. וְלֹא כְּמוֹ הַשּׁוֹר הַזֶּה שֶׁל הָעוֹלָם, אֶלָּא ׳וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו׳ - קֶרֶן עֶלְיוֹנָה הִיא עַל כָּל הָאֲחֵרוֹת, וְעַל כֵּן - ׳בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּיו אַפְסֵי אָרֶץ׳.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, רָזָא אוֹלִיפְנָא בְּהַאי קְרָא, דְּכֵיוָן דְּיוֹסֵף נָטַר לֵיהּ לְהַאי בְּרִית, דְּהַאי בְּרִית אָחִיד בִּתְרֵין דַּרְגִּין, וְאִינּוּן תְּרֵין דַּרְגִּין לְעֵילָּא, בִּשְׁמָהָן אִתְקְרוּן. וְאוֹלִיפְנָא בְּפָרָשַׁת פָּרָה אֲדוּמָּה, דְּהַאי פָּרָה חַד דַּרְגָּא מֵאִינּוּן תְּרֵין דַּרְגִּין עִלָּאִין הֲוִי, וְזִוּוּגָא דְּפָרָה שׁוֹר אִקְרֵי, וְדָא הוּא ׳בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו׳ ׳הָדָר לוֹ׳ ודַּאי. וְלָאו הַאי כְּשׁוֹר דְּעָלְמָא, אֶלָּא ׳וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו׳. קַרְנָא עִלָּאָה הוּא עַל כָּל אָחֳרָנִין, וְעַל דָּא ׳בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּיו אַפְסֵי אָרֶץ׳.
כל השומר אות הרושם הקדוש נקשרות בו שתי דרגות עליונות - שלמה נדבק בנשים נכריות ונתנה המלכות לירבעם
אָמַר רַבִּי אַבָּא, מַשְׁמָע שֶׁכָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת אוֹת הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ, אוֹתָן שְׁתֵּי דְרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת נִקְשָׁרוֹת בּוֹ, לִשְׁמֹר אוֹתוֹ בַּכֹּל וּלְעַטְּרוֹ בְּכָבוֹד עֶלְיוֹן, וְלָכֵן זָכָה בִּשְׁתֵּי מַלְכֻיּוֹת - אַחַת הוּא, וְאַחַת בְּנוֹ. שֶׁכֵּיוָן שֶׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ נִדְבַּק בְּנָשִׁים נָכְרִיּוֹת, נִתְּנָה הַמַּלְכוּת לְיָרָבְעָם, וְלָכֵן הַבְּרִית חֲבִיבָה מֵהַכֹּל.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אַבָּא, מַשְׁמַע, דְּכָל מַאן דְּנָטִיר לְהַאי אָת רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, אִינּוּן תְּרֵין דַּרְגִּין עִלָּאִין אִתְקַשְּׁרָן בֵּיהּ. לְנַטְרָא לֵיהּ בְּכֹלָּא, וּלְאַעְטְּרָא לֵיהּ בִּיקָרָא עִלָּאָה. וְעַל דָּא זָכָה בִּתְרֵין (לך לך צ"ג) מַלְכוּ. חַד הוּא. וְחַד בְּנוֹ. דְּכֵיוָן דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא אִתְדְּבַּק בְּנָּשִׁים נָכְרִיּוֹת, אִתְיְיהִיב מַלְכוּתָא לְיָרָבְעָם, ועַל דָּא בְּרִית חָבִיב מִכֹּלָּא.
רשבי: המוליד בן נקשר לשכינה שהיא פתח כל הכתרים - דם התינוק שמור לפני הקב"ה ומציל את העולם
מִשּׁוּם כָּךְ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָאָדָם הַזֶּה שֶׁמּוֹלִיד בֵּן, נִקְשָׁר לַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא הַפֶּתַח שֶׁל כָּל הַפְּתָחִים (והתינוק ׳הַזֶּה שֶׁנִּמּוֹל׳, נִקְשָׁר בַּשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא פֶּתַח שֶׁל כָּל הַכְּתָרִים) הָעֶלְיוֹנִים, הַפֶּתַח שֶׁנִּקְשָׁר בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. (שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן) וְאוֹתוֹ דָם שֶׁיּוֹצֵא מֵאוֹתוֹ תִינוֹק שָׁמוּר לִפְנֵי הקב"ה, וּבְשָׁעָה שֶׁמִּתְעוֹרְרִים דִּינִים בָּעוֹלָם, מַשְׁגִּיחַ הקב"ה בְּאוֹתוֹ דָם וּמַצִּיל אֶת הָעוֹלָם. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, ׳וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר׳ (בראשית יז, יב) - וְכָתוּב ׳וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה׳ (תהלים צ, י) - וְהַכֹּל עוֹלֶה בְּמִשְׁקָל אֶחָד.
בלשון הזוהר
בְּגִין כַּךְ אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הַאי בַּר נָשׁ דְּאוֹלִיד בַּר, אִתְקְשַּׁר בִּשְׁכִינְתָּא, דְּהִיא פִּתְחָא דְּכָל פִּתְחִין (ס"א והאי רביא דאתגזר אתקשר בשכינתא, דהיא פתחא דכל כתרין) עִלָּאִין, פִּתְחָא דְּאִתְקְשָּׁר בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. (דאמר רבי שמעון) וְהַהוּא דָּמָא דְּנָפִיק מֵהַהוּא רַבְיָא, נָטִיר קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְשַׁעֲתָא דְּדִינִין מִתְעָרִין בְּעָלְמָא, אַשְׁגַּח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא דָּמָא, וְשֵׁזִיב עָלְמָא. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב ׳וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר׳ (בראשית יז, יב). וּכְתִיב ׳וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמֹנִים שָׁנָה׳ (תהילים צ, י). וְכֹלָּא בְּחַד מַתְקְלָא סַלְּקָא.
באותו הדם זוכה העולם להתבשם בחסד - קושיית מדוע יומם ולילה
שָׁנִינוּ, בְּאוֹתוֹ הַדָּם זוֹכֶה הָעוֹלָם לְהִתְבַּשֵּׂם בְּחֶסֶד, וְכָל הָעוֹלָמוֹת עוֹמְדִים, שֶׁכָּתוּב (ירמיה לג) (ירמיה לג כה) ׳אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ (ירמיה לג, כה)׳ וְגוֹ'. - ׳אִם לֹא בְרִיתִי׳ - מֵילָא, אֲבָל לָמָּה יוֹמָם וָלָיְלָה?
בלשון הזוהר
תָּאנָא בְּהַהוּא דָּמָא, זָכֵי עָלְמָא לְאִתְבַּסְּמָא בְּחֶסֶד, וְקַיְימִין כֻּלְּהוּ עָלְמִין, דִּכְתִּיב, ׳אִם לא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְגוֹ'׳ (ירמיהו לג, כה). ׳אִם לֹא בְרִיתִי׳ תִּינַח. ׳יוֹמָם וָלָיְלָה׳ לָמָּה.
רשבי: שני כתרים מתאחדים כאחד, אחד דין ואחד רחמים - הברית אוחזת בהם ביומם ולילה
וְהוּא יוֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל. רשב"י בא להשיב על השאלה תינח הנהגת שמים וארץ שייכת בברית אך מדוע הנהגת 'יומם ולילה' ענינה בברית. וע"כ משיב אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שָׁנִינוּ, שְׁנֵי כְתָרִים מִתְאַחֲדִים כְּאֶחָד שתי הנהגות של תפארת ומלכות שהם נקראים 'יומם ולילה' וְהֵם הַפֶּתַח שֶׁל כָּל הַכְּתָרִים, ע"י מלכות נכנסים אל כל הספירות [באספקלריא שאין מאירה] אך ע"י הפתח שנקרא תפארת משיגים כל הספירות באספקלריא המאירה וְשָׁנִינוּ, אֶחָד דִּיןמלכות גבורה תתאה וְאֶחָד רַחֲמִים, תפארת [זעיר שבנינו מהחסדים], וּמִתְבַּשְּׂמִיםמתמתקים זֶה עִם זֶה, ע"י ייחודם זָכָר והרחמים גוברים, כי סוד הזווג הוא למתק הגבורות דנוקבא ע"י החסדים דזעיר, (וְשָׁנִינוּ, אֶחָד זָכָר וְאֶחָד נְקֵבָה, אֶחָד דִּין וְאֶחָד רַחֲמִים) וְנוּקְבָּא. (וְשָׁנִינוּ, אֶחָד זָכָר וְאֶחָד נוּקְבָּא, אֶחָד דִּין וְאֶחָד רַחֲמִים). בְּצַד הַזָּכָר שָׁרוּי חֶסֶד, וּבְצַד הַנּוּקְבָּא שָׁרוּי דִּין.(וּמִשּׁוּם כָּךְ) (וּמִשּׁוּם כָּךְ) אֶחָד לָבָן וְאֶחָד אָדם. וּכְדֵי לְהִתְבַּשֵּׂם זֶה עִם זֶה,(מִשּׁוּם כָּךְ) (מִשּׁוּם כָּךְ) הֵם מִתְקַשְּׁרִים זֶה בָּזֶה. וְהַבְּרִית הַזּוֹ אוֹחֶזֶת בָּהֶם בְּיוֹמָם וָלָיְלָה, בְּדִין וְחֶסֶד. בְּדִין בָּרִאשׁוֹנָה, מצד המלכות וְאַחַר כָּךְ שׁוֹרֶה בְּחֶסֶד, מצד תפארת וּמִתְבַּשֵּׂם בַּכֹּל. ועל ידה מתמתקים כל הדינים וְזוֹהִי הַבְּרִית שֶׁנִּקְרֵאת יוֹמָם וָלָיְלָה, על היסוד עצמו שֶׁאוֹחֶזֶת בִּשְׁנֵיהֶם בז״א שנקרא יומם, ובמלכות שנקראת לילה. [שע"י מתחברים זו"ן נמצא שאחיד בשניהם].
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, תָּנֵינָן תְּרֵין כִּתְרִין אִתְאַחֲדָן כַּחֲדָא, וְאִינּוּן פִּתְחָא דְּכָל שְׁאָר כִּתְרִין, וְתָאנָא, חַד דִּינָא, וְחַד רַחֲמֵי, וּמִתְבַּסְּמָאן דָּא בְּדָא, דְּכַר וְנוּקְבָּא. (ס"א ותאנא חד דכר וחד נוקבא, חד דינא, וחד רחמי) בְּסִטְרָא דִּדְכוּרָא שַׁרְיָא חֶסֶד. (לך לך צ"ד) בְּסִטְרָא דְּנוּקְבָּא שַׁרְיָא דִּינָא. (ובגין כך) חַד חִוָּורָא וְחַד סוּמָקָא. וּבְגִין לְאִתְבַּסְּמָא דָּא בְּדָא, (בגין כך) מִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא. וְהַאי בְּרִית אָחִיד בְּהוּ בְּיוֹמָם וָלָיְלָה, בְּדִינָא וְחֶסֶד. בְּדִינָא בְּקַדְמִיתָא. וּלְבָתַר שַׁרְיָא בֵּיהּ בְּחֶסֶד, וְאִתְבְּסָם בְּכֹלָּא. וְדָא הוּא בְּרִית דְּאִקְרֵי יוֹמָם וָלָיְלָה, דְּאָחִיד בְּתַרְוַויְיהוּ.
מי שזוכה לשמור אות הברית כראוי זוכה לשני עולמות - ולכן אברהם נקרא שלם כשזכה בחסד ובלילה
וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹר אֶת אוֹת הַבְּרִית הַזּוֹ כָּרָאוּי וְלֹא חוֹטֵא בָהּ כָּל יָמָיו, זוכה להיות מרכבה ליסוד, וע"י כך הוּא אוֹחֵזמכח היסוד בְּיוֹמָם וָלָיְלָה, שהם הנהגת תפארת ומלכות ועוד ש וְזוֹכֶה לִשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. וְלָכֵן אַבְרָהָם נִקְרָא שָׁלֵם, שֶׁכָּתוּב ׳הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים ותרגומו והוי שלים׳ (בראשית יז, א) - וְאֵימָתַי נִקְרָא שָׁלֵם? כְּשֶׁזָּכָה בִשְׁנֵיהֶם, בְּיוֹמָם וָלַיְלָה, שֶׁכָּתוּב ׳יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי׳ (תהלים מב, ט) - וּשְׁנֵיהֶם יָרַשׁ אַבְרָהָם, וְלֹא הִתְקַיֵּם בּוֹ הַחֶסֶד בְּקִיּוּם שָׁלֵם עַד שֶׁנִּמּוֹל. כֵּיוָן שֶׁנִּמּוֹל, הִתְקַיֵּם בּוֹ וְזָכָה לִשְׁנֵיהֶם, וְנִקְרָא שָׁלֵם.
בלשון הזוהר
וּמַאן דְּזָכֵי לְנַטְרָא לְהַאי בְּרִית כְּדְקָא יֵאוֹת, וְלָא חָטֵי בֵּיהּ כָּל יוֹמוֹי, אָחִיד בְּהוּ בְּיוֹמָם וָלַיְלָה. וְזָכֵי לִתְרֵין עָלְמִין, עָלְמָא דָּא וְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְעַל דָּא אִקְרֵי אַבְרָהָם שְׁלִים, דִּכְתִּיב, ׳הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וְהְיֵה תָּמִים׳ (בראשית יז, א), וְאֵימָתַי אִקְרֵי שְׁלִים. כַּד זָכָה בְּתַרְוַויְיהוּ, בְּיוֹמָם וָלַיְלָה. דִּכְתִּיב, ׳יוֹמָם יְצַוְּה יהו"ה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי׳ (תהילים מב, ט). וְתַרְוויְיהוּ אַחֲסִין אַבְרָהָם. וְלָא אִתְקַיְּימָא בֵּיהּ חֶסֶד בְּקִיּוּמָא שְׁלִים, עַד דְּאִתְגְּזַר. כֵּיוָן דְּאִתְגְּזַר, אִתְקָיָּים בֵּיהּ, וזָכָה לְתַרְוויְּיהוּ, וְאִקְרֵי שְׁלִים.
׳והוא ישב פתח האהל כחם היום׳ - פתח האהל הכתר העשירי, וכשנימול נקשר בברית יומם ולילה
כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, שֶׁכָּתוּב ׳וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹםויש לדרוש מה הוא ענין ׳ (בראשית יח, א) - פֶּתַח הָאֹהֶל, זֶהוּ הַכֶּתֶר הָעֲשִׂירִי שֶׁל הַמֶּלֶךְ, היא הארת המלכות שֶׁהִיא פֶּתַח לְכָל הַמִּשְׁכָּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל שְׁאָר הַכְּתָרִים, של שאר הספירות באצילות וְדָוִד הַמֶּלֶךְ קוֹרֵא (לָזֶה) פֶּתַח (צֶדֶק), שֶׁכָּתוּב ׳פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק,שכל המלכות היא בבחינת פתח ולא רק בחינה תחתונה שבה. וְכָתוּב זֶה הַשַּׁעַר לַה שכל הצדיקים העולים בסוד נשמתם אל האצילות נכנסים תחילה בבחינת המלכות. '׳ (תהלים קיח, יט). כְּחֹם הַיּוֹם, כְּשֶׁמֵּאִיר הָאוֹר שֶׁל הַחֶסֶד, דז"א חֵלֶק גּוֹרָלוֹ, של אברהם כְּמוֹ שֶׁיָּשַׁב בָּזֶה בפתח האוהל שנקרא מלכות כן - יָשַׁב בָּזֶה. בז"א כלומר בחסד שלו שנקרא כחום היום מָתַי הִתְקַיְּמוּ בוֹ? שניהם כְּשֶׁנִּמּוֹל, וְלָכֵן נִקְרֵאת בְּרִית יוֹמָם וָלַיְלָה. ולפ"ז יבאר ענין נוסף שָׁנִינוּ, כָּתוּב ׳וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַחויש לשאול ׳ (שמות יב, כג) - מַה זֶּה ׳וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח׳? לשון פתח בדווקא ומשיב שֶׁשּׁוֹרֶה עַל הַפֶּתַח הַזֶּה חֶסֶד לְהִתְבַּשֵּׂם. שהחסד שורה על המלכות הנקראת 'פתח' כדי להתבשם ולמתק את דיניה וּמִשּׁוּם כָּךְ, מובן המשך הפסוק ׳וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית וְגוֹ'׳. כי כבר נתמתקו דיני המלכות.
בלשון הזוהר
כְּמָה דְּתָנֵינָן דִּכְתִּיב, (בראשית יח א) ׳וְהוּא יוֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחוֹם הַיּוֹם׳. פֶּתַח הָאֹהֶל, דָּא הוּא כִּתְרָא עֲשִׂירָאָה דְּמַלְכָּא, דְּאִיהוּ פִּתְחָא לְכָל מַשְׁכְּנָא קַדִּישָׁא דִּשְׁאָר כִּתְרִין, וקַרְיִיהּ דָּוִד מַלְכָּא (להאי) פִּתְחָא (נ"א צדק), דִּכְתִּיב, (תהילים קיח יט) ׳פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק,׳ וּכְתִיב זֶה הַשַּׁעַר לַיהו"ה׳׳. כְּחוֹם הַיּוֹם. כַּד נָהֲרָא נְהִירוּ דְּחֶסֶד, חוּלַק עַדְבֵּיהּ, כְּמָה דְּיָתִיב בְּהַאי, יָתִיב בְּהַאי. אֵימָתַי אִתְקָיָּימוּ בֵּיהּ, כַּד אִתְגְּזַר. וּבְגִין כַּךְ אִקְרֵי בְּרִית יוֹמָם וָלַיְלָה. תָּאנָא כְּתִיב, (שמות יב כג) ׳וּפָסַח יהו"ה עַל הַפֶּתַח׳. מַאי וּפָסַח יהו"׳ה עַל הַפֶּתַח׳. דְּשַׁרְיָא עַל הַאי פִּתְחָא חֶסֶד, לְאִתְבַּסְּמָא. וּבְגִינֵי כַּךְ ׳וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית׳ וְגוֹ'.
קושיית ר' אלעזר: הגר הנימול נקרא גר צדק בלבד - ולא כן שזוכה ליומם ולילה כישראל
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הֲרֵי שָׁנִינוּ, כְּשֶׁהַגֵּר נִמּוֹל וְנִכְנָס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, הוּא נִקְרָא גֵּר צֶדֶק וְלֹא יוֹתֵר, גֵּר צֶדֶק וַדַּאי, זוֹכֶה לְהִכָּנֵס לְאוֹתוֹ כֶּתֶר שֶׁל צֶדֶק, וְאַתָּה אוֹמֵר ׳יוֹמָם וָלַיְלָה׳ שֶׁזָּכוּ לִשְׁנֵיהֶם?
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, הָא תָּנֵינָן, גִּיּוֹרָא כַּד אִתְגְּזַר וְעָיִיל תְּחוֹת גַּדְפֵּי דִּשְׁכִינְתָּא, אִקְרֵי גֵּר צֶדֶק וְלָא יַתִּיר, גֵּר צֶדֶק ודַּאי, זָכֵי לְמֵיעַל בְּהַהוּא כִּתְרָא דְּצֶדֶק וְאַת אַמָרְת ׳יוֹמָם וָלַיְלָה׳ דְּזָכוּ לְתַרְוַויְּיהוּ.
רשבי: אינו דומה הבא משורש קדוש לבא מגזע רע - ישראל זרע אמת, אומות בשר חמורים
אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּנִי, אֵינוֹ דוֹמֶה מִי שֶׁבָּא מִשֹּׁרֶשׁ קָדוֹשׁ וּמִגֶּזַע אֱמֶת, לְמִי שֶׁבָּא מִגֶּזַע רַע וּמִשֹּׁרֶשׁ שֶׁל גְּעָלִים רָעִים קָשִׁים. בְּיִשְׂרָאֵל כָּתוּב בָּהֶם, ׳וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת׳ (ירמיה ב, כא) - בְּאֻמּוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה כָּתוּב, ׳אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם׳ (יחזקאל כג, כ).
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּרִי, לָא דָּמֵי מַאן דְּאָתֵי מִשָׁרְשָׁא קַדִּישָׁא, וּמִגִּזְעָא דִּקְשׁוֹט, לְמַאן דְּאָתֵי מִגִּזְעָא בִּישָׁא, וּמִשָׁרְשָׁא דְּגַעֲלֵי בִּישִׁין תַּקִּיפִין. בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב בְּהוּ, ׳וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלּה זֶרַע אֱמֶת׳ (ירמיהו ב, כא). בְּאוּמוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה כְּתִיב ׳אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם׳ (יחזקאל כג, כ).
ישראל קדושים זרע אמת שהתבשמו בהר סיני - אך באומות קשה להעביר הזוהמה עד שלושה דורות
וּמִשּׁוּם כָּךְ, יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים זֶרַע שֶׁל אֱמֶת, גֶּזַע שֶׁהִתְבַּשְּׂמוּ בְּהַר סִינַי וּפָסְקָה מֵהֶם כָּל הַזֻּהֲמָה, כֻּלָּם מִתְבַּשְּׂמִים, וְכֻלָּם נִכְנָסִים בַּבְּרִית הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל יוֹמָם וָלָיְלָה לִהְיוֹת שְׁלֵמִים בַּכֹּל. אֲבָל בְּאֻמּוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה קָשֶׁה לְהַעֲבִיר מֵהֶם אֶת הַזֻּהֲמָה, וַאֲפִלּוּ עַד שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ שָׁנִינוּ, טוֹב שֶׁבְּעוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְכוּ', וּמִשּׁוּם כָּךְ גֵּר צֶדֶק וַדַּאי.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כַּךְ, יִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין זַרְעָא דִּקְשׁוֹט, גִּזְעָא דְּאִתְבְּסָמוּ בְּטוּרָא דְּסִינַי, וְאִתְפְּסַק מִנַּיְיהוּ כָּל זוּהֲמָא, כֻּלְּהוּ מִתְבַסְּמִין, וְכֻלְּהוּ עַיְילֵי בְּקַיָימָא קַדִּישָׁא דְּיוֹמָם וָלַיְלָה, לְמֶהֱוִי שְׁלֵמִים בְּכֹלָּא. אֲבָל בְּאוּמוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, קַשְׁיָא לְמֶעְבַּר מִנַּיְיהוּ זוּהֲמָא, וַאֲפִילּוּ עַד ג' דָּרִין. וּבְגִין כַּךְ גֵּר צֶדֶק. ודַּאי.
רב המנונא סבא: אומות טרם שנימולו שרויים בכתרים תחתונים - כיון שנימולו רוח קדושה שורה עליהם
שֶׁאָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא, אֻמּוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, טֶרֶם שֶׁנִּמּוֹלוּ שְׁרוּיִים הֵם בִּכְתָרִים תַּחְתּוֹנִים שֶׁאֵינָם קְדוֹשִׁים, וְרוּחַ טֻמְאָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁהִתְגַּיְּרוּ וְנִמּוֹלוּ, הֵם שׁוֹרִים בַּכֶּתֶר הַקָּדוֹשׁ (שֶׁל הַשְּׁכִינָה) שֶׁשּׁוֹרֶה עַל שְׁאָר הַכְּתָרִים הַתַּחְתּוֹנִים, וְרוּחַ קְדוֹשָׁה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם. אֲבָל יִשְׂרָאֵל, קְדוֹשִׁים בְּנֵי קְדוֹשִׁים שֶׁל גְּזָעִים וְשָׁרָשִׁים, וְהִתְבַּשְּׂמוּ בְּהַר סִינַי, וְנִכְנְסוּ לַמְּהֵימְנוּתָא הַשְּׁלֵמָה הַקְּדוֹשָׁה בְּשָׁעָה שֶׁנִּמּוֹלִים, הֵם שׁוֹרִים בַּכֹּל, שֶׁכָּתוּב ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׳ (דברים ד, ד).
בלשון הזוהר
דְּאָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא, אוּמוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, עַד לָא אִתְגְּזָרוּ שַׁרְיָין בְּכִתְרִין תַּתָּאִין דְּלָא קַדִּישִׁין, וְרוּחַ מִסְאֲבָא שַׁרְיָא עָלַיְיהוּ. כֵּיוָן דְּאִתְגְּיָירוּ וְאִתְגְּזָרוּ, שַׁרְיָין בְּכִתְרָא קַדִּישָׁא (של שכינתא) דְּשַׁרְיָא עַל שְׁאָר כִּתְרִין תַּתָּאִין, וְרוּחָא קַדִּישָׁא שַׁרְיָא עָלַיְיהוּ. אֲבָל יִשְׂרָאֵל, קַדִּישִׁין בְּנֵי קַדִּישִׁין, דְּגִזְעִין וְשָׁרָשִׁין, וְאִתְבְּסָמוּ בְּטוּרָא דְּסִינַי, וְעָאלוּ בִּמְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָתָא קַדִּישָׁא. בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְגְּזַר שַׁרְיָא בְּכֹלָּא, דִּכְתִּיב, ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהו"ה אֱלהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׳ (דברים ד, ד).
׳כי מי נח זאת לי... אשר נשבעתי מעבר מי נח׳
הצדיק המבקש רחמים על העולם מבטל את הדין, כמשה ולא כנח
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.