ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 30: ׳ולא שקרנו בבריתך׳ - ברית המילה מקשרת ביומם ולילה, ומרבה כבוד וברכה בעולם הזה ובבא › פיסקה 2 (יג ע"ב)

׳ולא שקרנו בבריתך׳ - כל המשקר בברית הקדש כאילו משקר בשמו של המלך הרשום באדם

ויקרא · ׳ולא שקרנו בבריתך׳ - ברית המילה מקשרת ביומם ולילה, ומרבה כבוד וברכה בעולם הזה ובבא · מאמר 30 · פיסקה 2 · דף יג ע"ב

לשון הזוהר

׳ולֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ׳, דְּכָל מַאן דִּמְשַׁקֵּר בֵּיהּ בְּהַאי אָת קַיָּימָא קַדִּישָׁא דְּרָשִׁים בֵּיהּ, כְּאִלּוּ מְשַׁקֵּר בִּשְׁמָא דְּמַלְכָּא, בְּגִין דִּשְׁמָא דְּמַלְכָּא אִתְרְשִׁים בֵּיהּ בְּבַר נָשׁ. וּקְרָא אָחֳרָא אוֹדֵי בֵּיהּ בְּהַאי קְרָא, דִּכְתִּיב, ׳אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וַנִּפְרוֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר׳ (תהילים מד, כא). ׳אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלהֵינוּ׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳ולא שְׁכַחֲנוּךָ׳ (ודא היא אורייתא דאיהו ׳שם אלהינו׳). ׳וַנִּפְרוֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ׳. וְכֹלָּא חַד מִלָּה. מַאי שִׁקְרָא הָכָא. דְּפָרִישׂ כַּפָּיו לִרְשׁוּתָא אָחֳרָא, וּמְשַׁקֵּר בְּהַאי בְּרִית. וְעַל דָּא אוֹרַיְיתָא אֲחִידַת בְּהַאי, דְּכָל מַאן דְּנָטִיר הַאי בְּרִית, כְּאִלּוּ נָטִיר אוֹרַיְיתָא כֻּלָּהּ, וּמַאן דִּמְשַׁקֵּר בְּהַאי, כְּאִלּוּ מְשַׁקֵּר בְּאוֹרַיְיתָא כֻּלָּהּ.

תרגום

׳וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךְ׳, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בִּבְרִית הַקֹּדֶשׁ הַזּוֹ שֶׁרְשׁוּמָה בּוֹ, כְּאִלּוּ שֶׁמְּשַׁקֵּר בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ רָשׁוּם בָּאָדָם. וּמִקְרָא אַחֵר מוֹדֶה לַכָּתוּב הַזֶּה, שֶׁכָּתוּב (שם) ׳אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר׳ - ׳אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְלֹא שְׁכַחְנוּךְ׳ (וְזוֹהִי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא ׳שֵׁם אֱלֹהֵינוּ׳). ׳וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךְ׳. וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד. מָה הַשֶּׁקֶר כָּאן? שֶׁפָּרַשׂ כַּפָּיו לְרָשׁוּת אַחֶרֶת וּמְשַׁקֵּר בַּבְּרִית הַזּוֹ, וְלָכֵן הַתּוֹרָה אוֹחֶזֶת בָּזֶה. שֶׁכָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ כְּאִלּוּ שָׁמַר אֶת כָּל הַתּוֹרָה, וּמִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בָּזֶה כְּאִלּוּ מְשַׁקֵּר בְּכָל הַתּוֹרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ולא שקרנו בבריתך׳, דכל מאן דמשקר ביה בהאי את קיימא קדישא דרשים ביה, כאלו משקר בשמא דמלכא, בגין דשמא דמלכא אתרשים ביה בבר נש. וקרא אחרא אודי ביה בהאי קרא, דכתיב, ׳אם שכחנו שם אלהינו ונפרוש כפינו לאל זר׳ (תהילים מד, כא). ׳אם שכחנו שם אלהינו׳ - כמה דאת אמר ׳ולא שכחנוך׳ (ודא היא אורייתא דאיהו ׳שם אלהינו׳). ׳ונפרוש כפינו לאל זר׳, כמה דאת אמר, ׳ולא שקרנו בבריתך׳. וכלא חד מלה. מאי שקרא הכא. דפריש כפיו לרשותא אחרא, ומשקר בהאי ברית. ועל דא אורייתא אחידת בהאי, דכל מאן דנטיר האי ברית, כאלו נטיר אורייתא כלה, ומאן דמשקר בהאי, כאלו משקר באורייתא כלה.

התרגום: ׳ולא שקרנו בבריתך׳, שכל מי שמשקר בברית הקדש הזו שרשומה בו, כאלו שמשקר בשמו של המלך, משום ששמו של המלך רשום באדם. ומקרא אחר מודה לכתוב הזה, שכתוב (שם) ׳אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׳ - ׳אם שכחנו שם אלהינו׳ - כמו שנאמר ׳ולא שכחנוך׳ (וזוהי התורה שהיא ׳שם אלהינו׳). ׳ונפרש כפינו לאל זר׳ - כמו שנאמר ׳ולא שקרנו בבריתך׳. והכל דבר אחד. מה השקר כאן? שפרש כפיו לרשות אחרת ומשקר בברית הזו, ולכן התורה אוחזת בזה. שכל מי ששומר את הברית הזו כאלו שמר את כל התורה, ומי שמשקר בזה כאלו משקר בכל התורה.

מן המפרשים

אור יקר: ולא שקרנו בבריתך יסוד השקול כתורה כדמסיק דמאן דמשקר כיה תפארת דהיינו כל התורה כולה וכן פסוק אם שבחנו שם וכו׳ גם כן מורה ענין זה כדמסיק, הפריש כבוי כופר באלוה ומשקר חותמו שהוא מהול וקורא עצמו גוי ערל, סליק ליה באלו׳ נטיר ירצה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: