ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 30: ׳ולא שקרנו בבריתך׳ - ברית המילה מקשרת ביומם ולילה, ומרבה כבוד וברכה בעולם הזה ובבא › פיסקה 12 (יד ע"א)

׳והוא ישב פתח האהל כחם היום׳ - פתח האהל הכתר העשירי, וכשנימול נקשר בברית יומם ולילה

ויקרא · ׳ולא שקרנו בבריתך׳ - ברית המילה מקשרת ביומם ולילה, ומרבה כבוד וברכה בעולם הזה ובבא · מאמר 30 · פיסקה 12 · דף יד ע"א

לשון הזוהר

כְּמָה דְּתָנֵינָן דִּכְתִּיב, (בראשית יח א) ׳וְהוּא יוֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחוֹם הַיּוֹם׳. פֶּתַח הָאֹהֶל, דָּא הוּא כִּתְרָא עֲשִׂירָאָה דְּמַלְכָּא, דְּאִיהוּ פִּתְחָא לְכָל מַשְׁכְּנָא קַדִּישָׁא דִּשְׁאָר כִּתְרִין, וקַרְיִיהּ דָּוִד מַלְכָּא (להאי) פִּתְחָא (נ"א צדק), דִּכְתִּיב, (תהילים קיח יט) ׳פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק,׳ וּכְתִיב ׳זֶה הַשַּׁעַר לַיהו"ה׳׳׳. כְּחוֹם הַיּוֹם. כַּד נָהֲרָא נְהִירוּ דְּחֶסֶד, חוּלַק עַדְבֵּיהּ, כְּמָה דְּיָתִיב בְּהַאי, יָתִיב בְּהַאי. אֵימָתַי אִתְקָיָּימוּ בֵּיהּ, כַּד אִתְגְּזַר. וּבְגִין כַּךְ אִקְרֵי ׳בְּרִית יוֹמָם וָלַיְלָה׳. תָּאנָא כְּתִיב, (שמות יב כג) ׳וּפָסַח יהו"ה עַל הַפֶּתַח׳. מַאי וּפָסַח יהו"׳ה עַל הַפֶּתַח׳. דְּשַׁרְיָא עַל הַאי פִּתְחָא חֶסֶד, לְאִתְבַּסְּמָא. וּבְגִינֵי כַּךְ ׳וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית׳ וְגוֹ'.

תרגום

כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, שֶׁכָּתוּב ׳וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם׳ (בראשית יח, א) - ׳פֶּתַח הָאֹהֶל׳, זֶהוּ הַכֶּתֶר הָעֲשִׂירִי שֶׁל הַמֶּלֶךְ, שֶׁהִיא פֶּתַח לְכָל הַמִּשְׁכָּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל שְׁאָר הַכְּתָרִים, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ קוֹרֵא (לָזֶה) פֶּתַח (צֶדֶק), שֶׁכָּתוּב ׳פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק׳, וְכָתוּב ׳זֶה הַשַּׁעַר׳ (תהלים קיח, יט) לַה'.׳ כּ ְחֹם הַיּוֹם׳, כְּשֶׁמֵּאִיר הָאוֹר שֶׁל הַחֶסֶד, חֵלֶק גּוֹרָלוֹ, כְּמוֹ שֶׁיָּשַׁב בָּזֶה - יָשַׁב בָּזֶה. מָתַי הִתְקַיְּמוּ בוֹ? כְּשֶׁנִּמּוֹל, וְלָכֵן נִקְרֵאת ׳בְּרִית יוֹמָם וָלַיְלָה׳. שָׁנִינוּ, כָּתוּב ׳וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח׳ (שמות יב, כג) - מַה זֶּה ׳וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח׳? שֶׁשּׁוֹרֶה עַל הַפֶּתַח הַזֶּה חֶסֶד לְהִתְבַּשֵּׂם. וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית וְגוֹ'׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כמה דתנינן דכתיב, (בראשית יח א) ׳והוא יושב פתח האהל כחום היום׳. פתח האהל, דא הוא כתרא עשיראה דמלכא, דאיהו פתחא לכל משכנא קדישא דשאר כתרין, וקרייה דוד מלכא (להאי) פתחא (נ"א צדק), דכתיב, (תהילים קיח יט) ׳פתחו לי שערי צדק,׳ וכתיב ׳זה השער ליהו"ה׳. כחום היום. כד נהרא נהירו דחסד, חולק עדביה, כמה דיתיב בהאי, יתיב בהאי. אימתי אתקיימו ביה, כד אתגזר. ובגין כך אקרי ׳ברית יומם ולילה׳. תאנא כתיב, (שמות יב כג) ׳ופסח יהו"ה על הפתח׳. מאי ופסח יהו"׳ה על הפתח׳. דשריא על האי פתחא חסד, לאתבסמא. ובגיני כך ׳ולא יתן המשחית׳ וגו'.

התרגום: כמו ששנינו, שכתוב ׳והוא ישב פתח האהל כחם היום׳ (בראשית יח, א) - ׳פתח האהל׳, זהו הכתר העשירי של המלך, שהיא פתח לכל המשכן הקדוש של שאר הכתרים, ודוד המלך קורא (לזה) פתח (צדק), שכתוב ׳פתחו לי שערי צדק׳, וכתוב ׳זה השער׳ (תהלים קיח, יט) לה'.׳ כ חם היום׳, כשמאיר האור של החסד, חלק גורלו, כמו שישב בזה - ישב בזה. מתי התקימו בו? כשנמול, ולכן נקראת ׳ברית יומם ולילה׳. שנינו, כתוב ׳ופסח ה' על הפתח׳ (שמות יב, כג) - מה זה ׳ופסח ה' על הפתח׳? ששורה על הפתח הזה חסד להתבשם. ומשום כך, ׳ולא יתן המשחית וגו'׳.

מן המפרשים

הסולם: כמה דתנינן דכתיב וכו׳: כמו שלמדנו, שכתוב, והוא יושב פתח האהל כחם היום. פתח האהל, זו היא ספירה עשירית של המלך, דהיינו מלכות, שהיא פתח לכל משכן קדוש של שאר הספירות, ודוד המלך קרא אותה פתח, שכתוב, פתחו לי שערי צדק. שהוא המלכות.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: