ו"ד רמז לעשרה בחשבון - זכר ונוקבא, אדם נברא דו פרצופים, י"ג מדות הרחמים תלויים בי'
ויקרא · עשרה שמות הקדושים היוצאים מהיו"ד - מאהיה ועד אדנ"י, וסוד עורי צפון ובאי תימן בעולות ושלמים · מאמר 24 · פיסקה 2 · דף י ע"ב
לשון הזוהר
מִנֵּיהּ (ס"א וביה יתבין) (ביה עשר תיבין) נַפְקוּ ו"ד. רֶמֶז לַעֲשָׂרָה בְּחֶשְׁבּוֹן. אַתְוָון יוֹ"ד כָּלִיל לוֹן ו"ד, (ס"איו"ד) שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. ו"ד: דְּכַר וְנוּקְבָּא. דּוּ קָרֵינָן לוֹן, תְּרֵין. וְעַל דָּא אָדָם דּוּ פַּרְצוּפִין אִתְבְּרֵי, וְאִינּוּן פַּרְצוּפִין דְּכַר וְנוּקְבָּא הֲווֹ, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. ו"ד מֵעֵילָּא לְתַתָּא. ד"ו מִתַּתָּא לְעֵילָּא. וְכֹלָּא חַד מִלָּה. י"ג מְכִילָן תַּלְיָין בֵּיהּ, וְעַל דָּא יוֹ"ד כָּלִיל ו"ד כְּמָה דְּאִתְּמַר, וְהָא אוּקְמוּהָ. ותָּא חֲזֵי, י' שְׁמָהָן אִינּוּן, לָקֳבֵל י' אַתְוָון. וּבְסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא תְּמַנְיָא אִינּוּן, וּתְרֵין דַּרְגִּין, לָקֳבֵל תְּרֵין רְקִיעִין. וּמִשְׁתַּנְיָין שְׁמָהָן, עַשְׂרָה, וְתִשְׁעָה, וּתְמַנְיָא, וּשְׁבִיעָאָה. קַדְמָאָה י"ה, בְּגִין דְּי' כָּלִיל ה'. וְה' נַפְקָא מִן י'. בְּגִין כָּךְ חָכְמָה יָ"הּ אִקְרֵי. תִּנְיָינָא יֶהוֹה (נ"א יה"ו) דְּאִקְרֵי אֱלהִים. בְּגִין דְּהַהוּא נָהָר רַחֲמֵי, וּבְגִין דְּדִינִין מִתְעָרֵי מִנֵּיהּ, (ס"א ל"ג) (אלהים ונפקו) אַתְוָון דְּרַחֲמֵי כְּתִיב, וְנָקוּד אֱלֹהִים. וְלָא אֱלֹהִים דִּינָא.
תרגום
מִמֶּנּוּ יָצְאוּ (וּבוֹ יוֹשְׁבִים) (בּוֹ עֶשֶׂר תֵּבוֹת) ו"ד. רֶמֶז לַעֲשָׂרָה בְּחֶשְׁבּוֹן. אוֹתִיּוֹת יוֹ"ד כּוֹלְלוֹת לָהֶן ו"ד (יו"ד), שְׁלֵמוּת הַכֹּל. ו"ד - זָכָר וְנוּקְבָּא. דּוּ קוֹרְאִים לָהֶם, שְׁנַיִם. וְלָכֵן אָדָם נִבְרָא דּוּ פַּרְצוּפִים, וְאוֹתָם פַּרְצוּפִים זָכָר וְנוּקְבָּא הָיוּ כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. ו"ד מִמַּעְלָה לְמַטָּה. ד"ו מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד. י"ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים תְּלוּיִים בּוֹ, וְעַל כֵּן יוֹ"ד כּוֹלֵל ו"ד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. וּבֹא רְאֵה, עֲשָׂרָה שֵׁמוֹת הֵם כְּנֶגֶד עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת. וּבְסִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא הֵם שְׁמוֹנָה, וּשְׁתֵּי דְרָגוֹת כְּנֶגֶד שְׁנֵי רְקִיעִים. וּמִשְׁתַּנִּים הַשֵּׁמוֹת, עֲשָׂרָה, וְתִשְׁעָה, וּשְׁמוֹנָה, וְשִׁבְעָה. הָרִאשׁוֹן - י"ה, מִשּׁוּם שֶׁי' כּוֹלֶלֶת ה', וְה' יוֹצֵאת מִי'. לָכֵן חָכְמָה נִקְרָא י"ה. הַשֵּׁנִי - יֱהִֹוִה (יה"ו) שֶׁנִּקְרָא אֱלֹהִים, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ נָהָר רַחֲמִים, וּמִשּׁוּם שֶׁדִּינִים מִתְעוֹרְרִים מִמֶּנּוּ, (אֱלֹהִים ויצאו) כְּתוּבוֹת אוֹתִיּוֹת הָרַחֲמִים עִם נִקּוּד שֶׁל אֱלֹהִים, וְלֹא אֱלֹהִים דִּין.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מניה (ס"א וביה יתבין) (ביה עשר תיבין) נפקו ו"ד. רמז לעשרה בחשבון. אתוון יו"ד כליל לון ו"ד, (ס"איו"ד) שלימו דכלא. ו"ד: דכר ונוקבא. דו קרינן לון, תרין. ועל דא אדם דו פרצופין אתברי, ואינון פרצופין דכר ונוקבא הוו, כגוונא דלעילא. ו"ד מעילא לתתא. ד"ו מתתא לעילא. וכלא חד מלה. י"ג מכילן תליין ביה, ועל דא יו"ד כליל ו"ד כמה דאתמר, והא אוקמוה. ותא חזי, י' שמהן אינון, לקבל י' אתוון. ובספרא דרב המנונא סבא תמניא אינון, ותרין דרגין, לקבל תרין רקיעין. ומשתניין שמהן, עשרה, ותשעה, ותמניא, ושביעאה. קדמאה י"ה, בגין די' כליל ה'. וה' נפקא מן י'. בגין כך חכמה י"ה אקרי. תניינא יהוה (נ"א יה"ו) דאקרי אלהים. בגין דההוא נהר רחמי, ובגין דדינין מתערי מניה, (ס"א ל"ג) (אלהים ונפקו) אתוון דרחמי כתיב, ונקוד אלהים. ולא אלהים דינא.
התרגום: ממנו יצאו (ובו יושבים) (בו עשר תבות) ו"ד. רמז לעשרה בחשבון. אותיות יו"ד כוללות להן ו"ד (יו"ד), שלמות הכל. ו"ד - זכר ונוקבא. דו קוראים להם, שנים. ולכן אדם נברא דו פרצופים, ואותם פרצופים זכר ונוקבא היו כמו שלמעלה. ו"ד ממעלה למטה. ד"ו ממטה למעלה, והכל דבר אחד. י"ג מדות הרחמים תלויים בו, ועל כן יו"ד כולל ו"ד כמו שנתבאר, והרי פרשוה. ובא ראה, עשרה שמות הם כנגד עשר אותיות. ובספרו של רב המנונא סבא הם שמונה, ושתי דרגות כנגד שני רקיעים. ומשתנים השמות, עשרה, ותשעה, ושמונה, ושבעה. הראשון - י"ה, משום שי' כוללת ה', וה' יוצאת מי'. לכן חכמה נקרא י"ה. השני - יהוה (יה"ו) שנקרא אלהים, משום שאותו נהר רחמים, ומשום שדינים מתעוררים ממנו, (אלהים ויצאו) כתובות אותיות הרחמים עם נקוד של אלהים, ולא אלהים דין.
מן המפרשים
מקדש מלך: תמניא אינון פירוש כשנתחיל מבינה הם ח' ספירות ממנה ולמטה ותרין דרגין פירוש שני ספי' דזעיר הנשארים הם לקבל שני רקיעים שהם אבא ואריך שהם נעלמים:
יהל אור: י"ג מכילין. וענינם כי בז"א הן בעצמו עשר ספירות ועם ג' ראשונות עצמם שהן נכללים בו לפעמין הן י"ג. ולכן נעשה בו י"ג תיקונים. מה שאין כן בלא ג' ראשונות. ונוקבא הוא ט' לבדו וג' ראשונות לא שריין ביה בלא נוקבא. וזהו סוד תתן אמת כו'…
שער מאמרי רשב"י: שם בדף י' ע"ב וז"ל ו"ד מעילא לתתא ד"ו מתתא לעילא כו' זה הענין. נתבחר באדרת האזינו בדרפ"ט ע"ב וע"ש גם נתבאר בפ' נשא בר"מ בדקמ"ו ע"ב: