עשרה שמות הקדושים היוצאים מהיו"ד
מאהיה ועד אדנ"י, וסוד עורי צפון ובאי תימן בעולות ושלמים
עשרה שמות השתכללו ויצאו מהיו"ד - י' כוללת ומוציאה אותם, אב לכל ואב לאבות
שָׁנִינוּ, עֲשָׂרָה שֵׁמוֹת הִשְׁתַּכְלְלוּ וְיָצְאוּ מֵהַיּוֹ"ד הַזּוֹ. י' שֶׁהִיא הָעֲשִׂירִית שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת. וְאֶת כֻּלָּם הִכְנִיסָה לְאוֹתוֹ נָהָר קָדוֹשׁ כְּשֶׁהִתְעַבְּרָה. וַעֲשָׂרָה שֵׁמוֹת נִסְתָּרִים בְּאֶחָד. וְכֻלָּם נִסְתָּרִים בְּי'. י' כּוֹלֶלֶת אוֹתָם. י' מוֹצִיאָה אוֹתָם. הוּא אָב לַכֹּל. אָב לָאָבוֹת.
בלשון הזוהר
תְּנָן, י' שֵׁמוֹת אִשְׁתָּכְלָלוּ וְנַפְקוּ מֵהַאי יוֹ"ד. י' דְּהִיא עֲשִׂירָאָה דְּאַתְוָון. וְכֻלְּהוּ אָעִיל לוֹן לְהַהוּא נָהָר קַדִּישָׁא, כַּד אִתְעַבְּרָא. וַעֲשָׂרָה שְׁמָהָן כֻּלְּהוּ סְתִימִין בְּחָד. וְכֻלְּהוּ סְתִימִין בְּי'. י' כָּלִיל לוֹן. י' אַפִּיק לוֹן. הוּא אָב לְכֹלָּא. אָב לַאֲבָהָן.
ו"ד רמז לעשרה בחשבון - זכר ונוקבא, אדם נברא דו פרצופים, י"ג מדות הרחמים תלויים בי'
מִמֶּנּוּ יָצְאוּ (וּבוֹ יוֹשְׁבִים) (בּוֹ עֶשֶׂר תֵּבוֹת) ו"ד. רֶמֶז לַעֲשָׂרָה בְּחֶשְׁבּוֹן. אוֹתִיּוֹת יוֹ"ד כּוֹלְלוֹת לָהֶן ו"ד (יו"ד), שְׁלֵמוּת הַכֹּל. ו"ד - זָכָר וְנוּקְבָּא. דּוּ קוֹרְאִים לָהֶם, שְׁנַיִם. וְלָכֵן אָדָם נִבְרָא דּוּ פַּרְצוּפִים, וְאוֹתָם פַּרְצוּפִים זָכָר וְנוּקְבָּא הָיוּ כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. ו"ד מִמַּעְלָה לְמַטָּה. ד"ו מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד. י"ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים תְּלוּיִים בּוֹ, וְעַל כֵּן יוֹ"ד כּוֹלֵל ו"ד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. וּבֹא רְאֵה, עֲשָׂרָה שֵׁמוֹת הֵם כְּנֶגֶד עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת. וּבְסִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא הֵם שְׁמוֹנָה, וּשְׁתֵּי דְרָגוֹת כְּנֶגֶד שְׁנֵי רְקִיעִים. וּמִשְׁתַּנִּים הַשֵּׁמוֹת, עֲשָׂרָה, וְתִשְׁעָה, וּשְׁמוֹנָה, וְשִׁבְעָה. הָרִאשׁוֹן - י"ה, מִשּׁוּם שֶׁי' כּוֹלֶלֶת ה', וְה' יוֹצֵאת מִי'. לָכֵן חָכְמָה נִקְרָא י"ה. הַשֵּׁנִי - יֱהִֹוִה (יה"ו) שֶׁנִּקְרָא אֱלֹהִים, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ נָהָר רַחֲמִים, וּמִשּׁוּם שֶׁדִּינִים מִתְעוֹרְרִים מִמֶּנּוּ, (אֱלֹהִים ויצאו) כְּתוּבוֹת אוֹתִיּוֹת הָרַחֲמִים עִם נִקּוּד שֶׁל אֱלֹהִים, וְלֹא אֱלֹהִים דִּין.
בלשון הזוהר
מִנֵּיהּ (ס"א וביה יתבין) (ביה עשר תיבין) נַפְקוּ ו"ד. רֶמֶז לַעֲשָׂרָה בְּחֶשְׁבּוֹן. אַתְוָון יוֹ"ד כָּלִיל לוֹן ו"ד, (ס"איו"ד) שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. ו"ד: דְּכַר וְנוּקְבָּא. דּוּ קָרֵינָן לוֹן, תְּרֵין. וְעַל דָּא אָדָם דּוּ פַּרְצוּפִין אִתְבְּרֵי, וְאִינּוּן פַּרְצוּפִין דְּכַר וְנוּקְבָּא הֲווֹ, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. ו"ד מֵעֵילָּא לְתַתָּא. ד"ו מִתַּתָּא לְעֵילָּא. וְכֹלָּא חַד מִלָּה. י"ג מְכִילָן תַּלְיָין בֵּיהּ, וְעַל דָּא יוֹ"ד כָּלִיל ו"ד כְּמָה דְּאִתְּמַר, וְהָא אוּקְמוּהָ. ותָּא חֲזֵי, י' שְׁמָהָן אִינּוּן, לָקֳבֵל י' אַתְוָון. וּבְסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא תְּמַנְיָא אִינּוּן, וּתְרֵין דַּרְגִּין, לָקֳבֵל תְּרֵין רְקִיעִין. וּמִשְׁתַּנְיָין שְׁמָהָן, עַשְׂרָה, וְתִשְׁעָה, וּתְמַנְיָא, וּשְׁבִיעָאָה. קַדְמָאָה י"ה, בְּגִין דְּי' כָּלִיל ה'. וְה' נַפְקָא מִן י'. בְּגִין כָּךְ חָכְמָה יָ"הּ אִקְרֵי. תִּנְיָינָא יֶהוֹה (נ"א יה"ו) דְּאִקְרֵי אֱלהִים. בְּגִין דְּהַהוּא נָהָר רַחֲמֵי, וּבְגִין דְּדִינִין מִתְעָרֵי מִנֵּיהּ, (ס"א ל"ג) (אלהים ונפקו) אַתְוָון דְּרַחֲמֵי כְּתִיב, וְנָקוּד אֱלֹהִים. וְלָא אֱלֹהִים דִּינָא.
השלישי אל גדולה, הרביעי אלהים דין קשה, החמישי יהוה תפארת, ששי ושביעי צבאות
הַשְּׁלִישִׁי - אֵל, וְהוּא גְּדֻלָּה, וְהוּא נִקְרָא הָאֵל הַגָּדוֹל. הָרְבִיעִי - אֱלֹהִים, שֶׁדִּינִים מִתְעוֹרְרִים בּוֹ, וְהוּא הַדִּין הַקָּשֶׁה. הַחֲמִישִׁי - יְהֹוָ"ה, הַכְּלָל שֶׁל כָּל שְׁלֵמוּת הַמְּהֵימְנוּתָא, וְזֶהוּ רַחֲמִים בִּשְׁלמוּת וְזֶהוּ תִּפְאֶרֶת. שִׁשִּׁי וּשְׁבִיעִי - צְבָאוֹת נִקְרָאִים.
בלשון הזוהר
תְּלִיתָאָה, אֵל. וְהוּא גְּדוּלָה, וְהוּא אִקְרֵי הָאֵל הַגָּדוֹל. רְבִיעָאָה, אֱלהִים. דְּדִינִין בֵּיהּ אִתְעֲרָן, וְהוּא דִּינָא תַּקִּיפָא. חֲמִישָׁאָה, יְהוָֹ"ה. כְּלָלָא דְּכָל שְׁלִימוּ דִּמְהֵימְנוּתָא, וְדָא הוּא רַחֲמֵי בִּשְׁלִימוּ וְדָא הוּא תִּפְאֶרֶת. שְׁתִיתָאָה וּשְׁבִיעָאָה, צְבָאוֹת אִקְרוּן.
השמיני אל חי - צדיק שכל החיים יוצאים משם, זוהי ו' קטנה של השם הקדוש
הַשְּׁמִינִי - אֵ"ל חַ"י, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים וְגוֹ'׳ (תהלים קלג, ג). וְזֶה צַדִּיק, שֶׁכָּל הַחַיִּים יוֹצְאִים מִשָּׁם, וְנִקְרָא יְהֹוָ"ה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳ה' צַדִּיק יִבְחָן׳ (תהלים יא, ה) - וְזוֹהִי ו' קְטַנָּה שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. מִשּׁוּם כָּךְ וָ"ו שְׁנֵי וָוִים.
בלשון הזוהר
תְּמִינָאָה, אֵ"ל חָי. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כִּי שָׁם צִוָּה יהו"ה אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים וְגוֹ'׳ (תהילים קלג, ג). וְדָא צַדִּיק, דְּכָל חַיִּים נָפְקִין מִתַּמָּן, ואִקְרֵי יְהוָֹ"ה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳יהו"ה צַדִּיק יִבְחָן׳ (תהילים יא, ה). וְדָא הִיא ו' זְעֵירָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. בְּגִין כָּךְ וָ"ו וָוִין תְּרֵין.
התשיעי אדנ"י מלכות הקדושה, ושם אהי"ה הכלל והנסתר שבראשונה כתר עליון
הַתְּשִׁיעִי - אֲדנָ"י, וְזוֹ מַלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁדִּינִים יוֹצְאִים מִשָּׁם לָעוֹלָם, וְזֶהוּ הַכֶּתֶר הָאַחֲרוֹן שֶׁל כָּל הַשֵּׁמוֹת. וְשֵׁם אֶהְיֶ"ה, הַכְּלָל וְהַנִּסְתָּר שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה. וְזֶהוּ כֶּתֶר עֶלְיוֹן, הָרֹאשׁ שֶׁל כָּל הָרָאשִׁים, שְׁמוֹ נִסְתָּר וְלֹא נִגְלֶה, וְנִתְבָּאֵר. וּבְסֵפֶר הָאַגָּדָה, עֲשָׂרָה שֵׁמוֹת כְּתוּבִים בְּגָוֶן אַחֵר, וְאָנוּ לֹא שָׁנִינוּ כָּךְ.
בלשון הזוהר
תְּשִׁיעָאָה, אֲדֹנָ"י. וְדָא מַלְכוּת קַדִּישָׁא, דְּדִינִין נַפְקִין מִתַּמָּן לְעָלְמָא. וְדָא הוּא כִּתְרָא בַּתְרָאָה, דְּכֻלְּהוּ שְׁמָהָן. וְשֵׁם אֶהְיֶ"ה, כְּלָלָא וּסְתִימָא דְּקַדְמֵיתָא. וְדָא הוּא כִּתְרָא עִלָּאָה, רֵישָׁא דְּכָל רֵישִׁין, שְׁמֵיהּ סָתִים וְלָא אִתְגַּלְּיָיא, וְאִתְּמַר. וּבְסִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא, עֶשֶׂר שְׁמָהָן כְּתִיבָן בְּגַוְונָא אָחֳרָא וַאֲנָא לָא תָּנֵּינָא הָכִי.
ר' אבא פתח ׳עורי צפון ובאי תימן הפיחי גני׳ - עורי צפון אלו עולות הנשחטות בצפון
קַח לְךָ סַמִּים. רַבִּי אַבָּא פָּתַח,לפרש הפסוק (שִׁיר ד) ׳עוּרִי צָפוֹן וּבֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבא דּוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׳ (שיר השירים ד, טז) - ׳עוּרִי צָפוֹן׳, אֵלּוּ עוֹלוֹת שֶׁנִּשְׁחָטוֹת בַּצָּפוֹן, מִשּׁוּם שֶׁהֵןבאות לכפר על מַחֲשָׁבוֹת בִּצְפוּנוֹת הַלֵּב וּבִמְקוֹם הַדִּין. מִשּׁוּם שֶׁמַּחֲשָׁבָה נִמְצֵאת בַּלַּיְלָה, בִּזְמַן שֶׁהַדִּין נִמְצָא.ואז רוּחַ צָפוֹן נוֹשֶׁבֶת בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים אֲנָשִׁים, ומבטלת את הדין וְכִנּוֹר דָּוִדהעומד כנגד המלכות מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, ע''י אותה רוח גבורה להשקיט הדין וּמַחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם מִתְעוֹרְרוֹת.וכפי שרוח צפון מבטלת הדינים מבני אדם, כן עולה שהיא בצפון באה לכפר על מחשבות רעות.
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳עוּרִי צָפוֹן וּבֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דּוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׳ (שיר השירים ד, טז). עוּרִי צָפוֹן, אִלֵּין עוֹלוֹת דְּנִשְׁחָטוֹת בַּצָּפוֹן, בְּגִין דְּאִינּוּן מַחְשָׁבוֹת בִּצְפוּנִי לִבָּא, וּבַאֲתַר דְּדִינָא. בְּגִין דְּמַחֲשָׁבָה אִשְׁתְּכַח בְּלֵילְיָא, בְּזִמְנָא דְּדִינָא אִשְׁתְּכַח. רוּחַ צָפוֹן מְנַשְׁבָא בְּפַלוּגְתָא דְּלֵילְיָא, כַּד מִתְעָרֵי אַנְשֵׁי, וְכִנּוֹר דְּדָוִד מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, וּמַחֲשַׁבְתָּן דִּבְנֵי נָשָׁא מִתְעָרֵי.
׳ובאי תימן׳ אלו שלמים הנשחטים בדרום - שלום העליונים והתחתונים, חביבים לפני הקב"ה מכל הקרבנות
וּבֹאִי תֵימָן, אֵלּוּ שְׁלָמִים שֶׁנִּשְׁחָטִים בַּדָּרוֹם, מצד הארת חסד שהוא בימין בצד דרום וענינם של שלמים מִשּׁוּם שֶׁהֵם הַשָּׁלוֹם שֶׁל הַכֹּל, שְׁלוֹם הָעֶלְיוֹנִים תפארת בין חו''ג וְהַתַּחְתּוֹנִים. יסוד בין נצח והוד וְאֵלּוּ הֵם הַשְּׁלֵמוּת שֶׁלו"ק צִדְדֵי הָעוֹלָם, הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַכֹּל מִצַּד הַמְּהֵימְנוּתָא. וּשְׁלָמִים, מִשּׁוּם שֶׁהֵם הַשָּׁלוֹם שֶׁל הַכֹּל, הַבְּעָלִים אוֹכְלִים מֵהֶם וְנֶהֱנִים מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי שָׁלוֹם הוּא לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם בְּדַרְגָּה אַחַת. חֲטָאוֹת וַאֲשָׁמוֹת נֶאֱכָלִיםרק לַכֹּהֲנִים מִשּׁוּם שֶׁהֵם עֲתִידִים לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם וּלְהַעֲבִיר אֶת חֲטָאֵיהֶם. וּמִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת אֵין חֲבִיבִים לִפְנֵי הקב"ה כְּמוֹ שְׁלָמִים, אף שהם רק קדשים קלים מִשּׁוּם שֶׁנִּמְצָא שָׁלוֹם בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים. ומשום כך נאכלים גם לבעלים, שאילו היה בהם צד של דינים היו נאכלים רק לכהנים
בלשון הזוהר
וּבֹאִי תֵימָן, אִלֵּין שְׁלָמִים דְּנִשְׁחָטִין בַּדָרוֹם, בְּגִין דְּאִינּוּן שְׁלָמָא דְּכֹלָּא, שְׁלָמָא דְּעִלָאֵי וּדְתַתָּאֵי. וְאִלֵּין שְׁלִימוּ דְּסִטְרֵי עָלְמָא. שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא מִסִּטְרָא דִּמְהֵימְנוּתָא. וּשְׁלָמִים: בְּגִין דְּאִינּוּן שְׁלָמָא דְּכֹלָּא. בְּעָלִים אָכְלִין מִנַּיְיהוּ, וּמִתְהַנְיָין מִנַּיְיהוּ. דְּהָא שְׁלָמָא הוּא לֵיהּ, וּלְכָל עָלְמָא, בְּדַרְגָּא חֲדָא. חֲטָאוֹת וַאֲשָׁמוֹת נֶאֱכָלִין לְכַהֲנֵי, בְּגִין דְּאִינּוּן זְמִינִין לְכַפָּרָא עָלַיְיהוּ, וּלְאַעְבְּרָא חוֹבַיְיהוּ. וּמִכָּל קָרְבָּנִי לָא חֲבִיבִין קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּמוֹ שְׁלָמִים, בְּגִין דְּאִשְׁתְּכַח שְׁלָמָא בְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי.
מעל כולם קטרת שלמה מהכל - לא באה על חטא אלא על שמחה, וקושרת קשר המהימנותא
וּמֵעַל כֻּלָּם קְטֹרֶת, שֶׁהִיא שְׁלֵמָה מֵהַכֹּל, וְלֹא בָאָה עַל חֵטְא וְלֹא עַל אָשָׁם וְלֹא עַל עָון, אֶלָּא עַל שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב׳ (משלי כז, ט), וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שריח שמן אפרסמון וריח הקטורת משמחי לב - וְלָכֵן קְטֹרֶת לֹא קְרֵבָה אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁשֶּׁמֶן קָרֵב,שמן הוא בסוד מוחין דחכמה, ואילו הקטורת היא במוחין דבינה זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵטִיבוֹ אֶת הַנֵּרוֹת יַקְטִירֶנָּה׳ (שמות ל, ז) - וְכָתוּב (שם) ׳וּבְהַעֲלוֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרוֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה׳ - מִשּׁוּם שֶׁנִּמְצָאִים ׳שֶׁמֶןשבמנורה וּקְטֹרֶת׳ כְּאֶחָד. בֹּא רְאֵה, שְׁלָמִים הוּא שָׁלוֹם בַּכֹּל,ועל ידו וּקְטָטָה וְקִטְרוּג לֹא מִתְעוֹרְרִים בָּעוֹלָם. משום שקושרת כל הו''ק אֲבָללמעלה מכך היא ה קְטֹרֶתשהיא קוֹשֶׁרֶת אֶת קֶשֶׁר היינו שקושרת כל הז' ספירות יחד עם הג' רישין - ומשום כך לפי תיקונה בבינה עילאה, מהקטורת אין מאכל לאף אדם הַמְּהֵימְנוּתָא.
בלשון הזוהר
ועֵילָּא מְכֻּלְּהוּ קְטֹרֶת, דְּאִיהוּ שְׁלִים מִכֹּלָּא, וְלָא אַתְיָא לָא עַל חֵטְא, וְלָא עַל אָשָׁם, וְלָא עַל עָוֹן, אֶלָּא עַל שִׂמְחָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב, וְהָא אוּקְמוּהָ׳ (משלי כז, ט). וְעַל דָּא, קְטֹרֶת לָא מִתְקָרֵב אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּשֶמֶן מִתְקָרֵב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵטִיבוֹ אֶת הַנִּרוֹת יַקְטִירֶנָּה׳ (שמות ל, ז). וּכְתִיב, ׳וּבְהַעֲלוֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרוֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה׳ (שמות ל, ז-ח). בְּגִין דְּאִשְׁתְּכָחוּ שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת כַּחֲדָא. תָּא חֲזֵי, שְׁלָמִים בְּכֹלָּא הוּא שְׁלָמָא. וּקְטָטָה וְקִטְרוּגָא לָא אִתְעֲר בְּעָלְמָא, אֲבָל קְטֹרֶת, קָשִׁיר קְשִׁירוּ דִּמְהֵימְנוּתָא.
ר' אלעזר: עשרת השמות - הראשון אהיה הנסתר העליון, ׳אני מי שאני׳
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, כָּל עֲשֶׂרֶת הַשֵּׁמוֹת כְּתוּבִים, וְאָנוּ שָׁנִינוּ, שֶׁהָרִאשׁוֹן אֶהְיֶה, זֶה הַנִּסְתָּר הָעֶלְיוֹן, כְּמִי שֶׁאוֹמֵר: אֲנִי מִי שֶׁאֲנִי! וְלֹא נוֹדָע מִי הוּא. אַחַר כָּךְ אֲשֶׁר אֶהְיֶה, אֲנִי שֶׁעָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת בְּאוֹתָם הַכְּתָרִים (הָאֲחֵרִים), שֶׁהֲרֵי בָּרִאשׁוֹנָה נִסְתָּר, וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל לְהִתְגַּלּוֹת, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַגִּלּוּי שֶׁל הַשֵּׁם (שֶׁל שְׁלֵמוּת) הַקָּדוֹשׁ.
בלשון הזוהר
רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, כֻּלְּהוּ עֲשָׂרָה שְׁמָהָן כְּתִיבֵי, וַאֲנָן תָּנֵינָן. קַדְמָאָה, אֶהְיֶה, דָּא סְתִימָא עִלָּאָה, כְּמַאן דְּאָמַר אֲנָא מַאן דַּאֲנָא, וְלָא אִתְיְידַע מַאן הוּא. לְבָתַר אֲשֶׁר אֶהְיֶה, אֲנָא דְּזַמִּין לְאִתְגַּלְיָא, בְּאִינּוּן כִּתְרִין (אחרנין), דְּהָא בְּקַדְמִיתָא סָתִים, וּלְבָתַר שָׁרֵי לְאִתְגַּלְיָא, עַד דְּמָטֵי לְגִלּוּיָא דִּשְׁמָא (ס"א דשלימו) קַדִּישָׁא.
כך כתוב במשה - אהיה הנסתר, אשר אהיה עתיד להתגלות, ומתי מתגלה: ׳לך ואספת את זקני ישראל׳
וְכָךָ כָּתוּב בְּמֹשֶׁה, אֶהְיֶה בָּרִאשׁוֹנָה, הַנִּסְתָּר שֶׁל הַכֹּל, אֲנִי הוּא מִי שֶׁאֲנִי. אַחַר כָּךְ אֲשֶׁר אֶהְיֶה, אֲנִי עָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת. אַחַר כָּךְ אֶהְיֶה אַחֲרוֹן, וְזֶה כְּשֶׁהָאֵם מִתְעַבֶּרֶת וַעֲדַיִן הוּא נִסְתָּר. מָתַי מִתְגַּלֶּה? בִּזְמַן שֶׁכָּתוּב ׳לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ה' אֱלֹהֵי אֲבתֵיכֶם וְגוֹ'׳ (שמות ג, טז). זוֹ שְׁלֵמוּת הַכֹּל, וְכָאן הוּא הַגִּלּוּי וְהַקֶּשֶׁר שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. מִשּׁוּם כָּךְ, הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַכֹּל - אֶהְיֶה. הַשֵּׁנִי - יָהּ. מִשּׁוּם שֶׁחָכְמָה מוֹצִיאָה ה' וְנִסְתֶּרֶת בָּהּ, וְלֹא נִפְרֶדֶת מִמֶּנָּה לְעוֹלָמִים, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁכָּתוּב, ׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן׳ (בראשית ב, י), כְּמוֹ זֶה. ה. וְכָךָ לָמַדְתִּי מֵאַבָּא, י' כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. אַחַר כָּךְ יָ"הּ, שֶׁלֹּא נִפְרָדִים לְעוֹלָמִים, י' מוֹצִיאָה ה', כְּמוֹ זֶה ה' הֲרֵי י', וְאוֹתוֹ נָהָר שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ.
בלשון הזוהר
וכַךָ כְּתִיב בְּמֹשֶׁה, אֶהְיֶה בְּקַדְמִיתָא, סְתִימוּ דְּכֹלָּא, אֲנָא הוּא מַאן דַּאֲנָא. לְבָתַר אֲשֶׁר אֶהְיֶה, אֲנָא זַמִּין לְאִתְגַּלְיָא. לְבָתַר אֶהְיֶה בַּתְרָאָה, וְדָא כַּד אִימָּא מִתְעַבְּרָא, וַעֲדַיִין הוּא סָתִים. אֵימָתַי אִתְגַּלְּיָא. בְּזִמְנָא דִּכְתִּיב, ׳לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם יהו"ה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם וְגוֹ'׳, דָּא שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא, וְהָכָא הוּא גִּלּוּיָא וְקִשּׁוּרָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא (שמות ג, טז). בְּגִין כָּךְ, קַדְמָאָה דְּכֹלָּא, אֶהְיֶה. תִּנְיָינָא, יָהּ. בְּגִין דְּחָכְמָה אַפִּיק ה', וְסָתִים בֵּיהּ, וְלָא אִתְפָּרְשָׁא לְעָלְמִין מִנֵּיהּ. וְהָא אוּקְמוּהָ דִּכְתִּיב, ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן׳ (בראשית ב, י) כְּהַאי גַּוונָא. ה. וְהָכִי אוֹלִיפְנָא מֵאַבָּא, י' כְּמָה דְּאִתְּמַר. לְבָתַר יָ"הּ, דְּלָא מִתְפָּרְשָׁן לְעָלְמִין, י' אַפִּיק ה', כְּהַאי גַּוְונָא ה הֲרֵי י'. וְהַהוּא נָהָר דְּנָפִיק מִנֵּיהּ.
נמשך ממנו למטה שני בנים - מצד האב י' יוצא בן ו', מצד האם יוצאת בת ה' הנזונית מהבן
וְנִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ וּלְמַטָּה, שְׁנֵי בָנִים שֶׁיּוֹצְאִים מֵהֶם. מִצַּד הָאָב י' יוֹצֵא בֵן, שֶׁהֲרֵי אוֹחֵז בּוֹ בְּי', וְאוֹחֵז בְּאוֹתוֹ נָהָר. וּמִצַּד הָאֵם יוֹצֵאת בַּת, שֶׁהִיא הַנָּהָר הַתַּחְתּוֹן, וְהַבֵּן הַזֶּה נִמְשָׁךְ אַחַר כָּךְ וְיוֹצֵא מֵהֶם, וְהוּא ו', וְזֶה יוֹרֵשׁ אֶת הָאָב וְהָאֵם, וְנִקְשֶׁרֶת בּוֹ אֱמוּנַת הַכֹּל, וּמִמֶּנּוּ נִזּוֹנֵית הַבַּת, מֵאוֹתָהּ יְרֻשָּׁה שֶׁהוּא יוֹרֵשׁ.
בלשון הזוהר
וְאִתְמְשַׁךְ מִנֵּיהּ וּלְתַתָּא, תְּרֵין בְּנִין דְּנָפְקִין מִנַּיְיהוּ. מִסִּטְרָא דְּאַבָּא י', נָפִיק בֵּן, דְּהָא אָחִיד בֵּיהּ בְּי', וְאָחִיד בְּהַהוּא נָהָר. וּמִסִּטְרָא דְּאִימָא נַפְקַת בַּת, דְּאִיהוּ (שמות ר"י ע"א) ׳נָהָר תַּתָּאָה, וְהַאי בֵּן אִתְמְשַׁךְ לְבָתַר ונָפִיק מִנַּיְיהוּ, וְהוּא ו', וְדָא יָרִית לְאַבָּא וּלְאִימָּא, וְאִתְקְשַׁר בֵּיהּ מְהֵימְנוּתָא דְּכֹלָּא׳. וּמִנֵּיהּ אִתְּזְנַת בְּרַתָּא, מֵהַהוּא יְרוּתָא דְּאִיהוּ יָרִית.
לכן צריך לכתוב השם הקדוש י' יה ה - כדי שימצאו אב ואם בן ובת בשלמות המהימנותא
וְלָכֵן צָרִיךְ לִכְתֹּב אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ - י' בָּרִאשׁוֹנָה, קוֹץ אֶחָד לְמַעְלָה, וְקוֹץ אֶחָד בָּאֶמְצַע, וְקוֹץ אֶחָד לְמַטָּה, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. אַחַר כָּךְ יָהּ, שֶׁאֵין נִפְרָדִים זֶה מִזּוֹ לְעוֹלָמִים. כְּמוֹ כֵן ה, כְּדֵי שֶׁיִּמָּצְאוּ שְׁנֵיהֶם בִּשְׁלֵמוּת הַכֹּל, אָב וָאֵם בֵּן וּבַת. כְּמוֹ כֵן י"ה (ו"ה). הֲרֵי לְךְ כָּל שְׁלֵמוּת הַמְּהֵימְנוּתָא.
בלשון הזוהר
ועַל דָּא בָּעֵי לְמִכְתַּב שְׁמָא קַדִּישָׁא, י' בְּקַדְמִיתָא, קוֹצָא חַד לְעֵילָּא, וְקוֹצָא חַד בְּאֶמְצָעִיתָא, וְקוֹצָא חַד לְתַתָּא, וְהָא אִתְּמַר. לְבָתַר יָהּ, דְּלָא מִתְפָּרְשָׁן דָּא מִן דָּא לְעָלְמִין, כְּגַוְונָא דָּא ה. בְּגִין דְּיִשְׁתְּכָחוּ תַּרְוויְיהוּ בִּשְׁלִימוּ דְּכֹלָּא, אָב וָאֵם בֵּן וּבַת. כְּגַוונָא דָּא י"ה (ס"א ו"ה). הֲרֵי לָךְ כָּל שְׁלִימוּ דִּמְהֵימְנוּתָא.
מתפשטת המהימנותא ויוצאים שני בנים - ו' הבן וה' הבת הנזונית ממנו, ולכן צריך לכתוב ו' ואחר כך ה'
אַחַר כָּךְ מִתְפַּשֶּׁטֶת הַמְּהֵימְנוּתָא, וְיוֹצְאִים שְׁנֵי בָנִים מִכְּלָל אֶחָד בְּדַרְכֵיהֶם. הַבֵּן יוֹצֵא מִשְּׁנֵיהֶם, וְהוּא ו' שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. הַבַּת יוֹצֵאת מִצַּד הָאֵם, וְהִיא ה' אַחֲרוֹנָה שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְאֵין נִשְׁלֶמֶת אֶלָּא עִם ו', מִשּׁוּם שֶׁמִּמֶּנּוּ הִיא נִזּוֹנֵית, וְלָכֵן צָרִיךְ לִכְתֹּב ו' וְאַחַר כָּךְ ה', כְּמוֹ זֶה ה', הֲרֵי ו' וְאוֹתָהּ הַהִתְפַּשְּׁטוּת שֶׁיּוֹצֵאת מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ אוֹתוֹ נָהָר שֶׁיּוֹצֵא מִי', מִשּׁוּם שֶׁמִּמֶּנּוּ נִזּוֹנֵית. ו' הֲרֵי בֵּן שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ לְמַטָּה.
בלשון הזוהר
לְבָתַר אִתְפָּשַׁט מְהֵימְנוּתָא, וְנָפְקִין תְּרֵין בְּנִין מִכְּלָלָא חַד, בְּאָרְחַיְיהוּ. בֵּן נָפִיק מִתַּרְוויְהוּ, וְהוּא ו' דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. בַּת נַפְקַת מִסִּטְרָא דְּאִימָּא, וְהִיא ה' בַּתְרָאָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וְלָא אִשְׁתְּלִימַת אֶלָּא עִם ו', בְּגִין דְּמִנֵּיהּ אִתְּזְנַת, וְעַל דָּא בָּעֵי לְמִכְתַּב ו', וּלְבָתַר ה', כְּגַוְונָא דָּא ה, הֲרֵי ו' וְהַהוּא אִתְפַּשְּׁטוּתָא דְּנָפִיק מִנֵּיהּ, כְּגַוְונָא דְּהַהוּא נָהָר דְּנָפִיק מִן י', בְּגִין דְּמִנֵּיהּ אִתְּזְנַת. ו' הֲרֵי בֵּן דְּנָפִיק מִנֵּיהּ לְתַתָּא.
הדברים ביאר אבי ואני אומרם מצוואתו - מי שפוגם השם הקדוש טוב לו שלא נברא
וְהַדְּבָרִים הַלָּלוּ בֵּאֵר אוֹתָם אָבִי, וַהֲרֵי נִתְבָּאֲרוּ. וַאֲנִי כְּשֶׁמַּגִּיעַ לַדְּבָרִים הַלָּלוּ, אוֹמֵר אוֹתָם, מִשּׁוּם שֶׁצַּוָּאַת אָבִי כָּךְ. וְכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁיִּכְתֹּב אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כְּמוֹ זֶה, וְזֶהוּ כָּרָאוּי. וְאִם לֹא, אֵינוֹ נִקְרָא שֵׁם קָדוֹשׁ, וְנִקְרָא פָּגוּם. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא.
בלשון הזוהר
והָא מִלִּין אִלֵּין אוֹקִים לוֹן אַבָּא, וְהָא אִתְּמָרוּ. וַאֲנָא כַּד מָטֵינָא לְמִלִּין אִלֵּין, אֵימָא לוֹן, בְּגִין דְּפִקְדוֹנָא דְּאַבָּא הָכִי. וְהָכִי בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִזְדַּהֲרָא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּיִכְתּוֹב שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּגַוונָא דָּא, וְדָא אִיהוּ כַּדְקָא חֲזֵי. וְאִי לָאו, לָא אִקְרֵי שְׁמָא קַדִּישָׁא וְאִקְרֵי פָּגִים. וּמַאן דְּפָגִים שְׁמָא קַדִּישָׁא, טַב לֵיהּ דְּלָא אִתְבְּרֵי.
השלישי יהוה שנקרא אלהים רחמים ודין, הרביעי אל גדול, החמישי אלהים גבורה, הששי יהוה תפארת ישראל
הַשְּׁלִישִׁי - יֱהִֹוִ"ה שֶׁנִּקְרָא אֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳רַחֲמִים, וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ דִין, וְזֶהוּ אוֹתוֹ נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מֵעֵדֶן׳. הָרְבִיעִי - אֵל גָּדוֹל. וַהֲרֵי נֶאֱמַר, וְזוֹ גְּדֻלָּה. הַחֲמִישִׁי - אֱלֹהִים, וּבְכָל מָקוֹם הוּא גְבוּרָה. הַשִּׁשִּׁי - יְהֹוָ"ה, רַחֲמִים, שְׁלֵמוּת הַכֹּל, הָעִקָּר שֶׁל הַכֹּל. קֶשֶׁר הַמְּהֵימְנוּתָא, אָחוּז לְכָל הַצְּדָדִים, וְזוֹ תִפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל.
בלשון הזוהר
תְּלִיתָאָה, יְהִֹוִ"ה דְּאִקְרֵי אֱלֹהִים כְּמָה דְּאִתְּמַר, רַחֲמֵי, וְנָפִיק מִנֵּיהּ דִּינָא. וְדָא הוּא הַהוּא נָהָר, דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן. רְבִיעָאָה, אֵל גָּדוֹל. וְהָא אִתְּמַר, וְדָא גְּדוֹלָה. חֲמִשָׁאָה, אֱלהִים. וּבְכָל אֲתַר הוּא גְּבוּרָה. שְׁתִיתָאָה, יְהוָֹ"ה, רַחֲמֵי, שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. עִקָּרָא דְּכֹלָּא. קִשְׁרָא דִּי מְהֵימְנוּתָא. אָחִיד לְכָל סִטְרִין. וְדָא תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל.
השביעי והשמיני צבאות - יהוה קרוב בכל, אחוז בכל הצדדים, וממנו נודעים דברי הנביאים
הַשְּׁבִיעִי וְהַשְּׁמִינִי - צְבָאוֹת. וְלָכֵן יְהֹוָ"ה קָרוֹב בַּכֹּל. אָחוּז בְּכָל הַצְּדָדִים, לִפְעָמִים ה' אֱלֹהִים, שֶׁהֲרֵי הֵם קְרוֹבִים תִּפְאֶרֶת לִגְבוּרָה. לִפְעָמִים ה' צְבָאוֹת, שֶׁהֲרֵי הֵם קְרוֹבִים תִּפְאֶרֶת לְנֵצַח וְהוֹד, שֶׁנִּקְרָאִים צְבָאוֹת. וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר שֶׁנּוֹדָעִים דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים הַנֶּאֱמָנִים מִפִּיהֶם, כְּשֶׁאוֹמְרִים כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, וּכְשֶׁאוֹמְרִים כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, וְהָיוּ יוֹדְעִים מֵאֵיזֶה מָקוֹם בָּאִים הַדְּבָרִים.
בלשון הזוהר
שְׁבִיעָאָה וּתְמִינָאָה צְבָאוֹת. וְעַל דָּא, יְהוָֹ"ה קָרִיב בְּכֹלָּא. אָחִיד בְּכָל סִטְרִין, לְזִמְנִין יהו"ה אֱלֹהִים, דְּהָא קְרִיבִין אִינּוּן תִּפְאֶרֶת לְגַבֵּי גְּבוּרָה. לְזִמְנִין יהו"ה צְבָאוֹת, דְּהָא קְרִיבִין אִינּוּן תִּפְאֶרֶת לְגַבֵּי נֶצַח וְהוֹד, דְּאִקְרוּן צְבָאוֹת. וְהָא אִתְּמַר דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן מִלֵּי נְבִיאֵי מְהֵימְנִי מִפּוּמַיְיהוּ. כַּד אַמְרֵי, כֹּה אָמַר יהו"ה אֱלהִים. וְכַד אַמְרִי, כֹּה אָמַר יהו"ה צְבָאוֹת. והֲווּ יַדְעִין מֵאָן אֲתַר אַתְיָין מִלִּין.
התשיעי שדי שאמר לעולם די מצדיק יסוד עולם - העשירי אדנ"י דין המלכות וגבורה תחתונה
הַתְּשִׁיעִי - (א"ל) שַׁדַּי. שֶׁאָמַר לָעוֹלָם דַּי, שֶׁהֲרֵי דֵּי סִפּוּק הוּא. וְהַסִּפּוּק לֹא בָא לָעוֹלָם אֶלָּא מִצַּדִּיק שֶׁהוּא יְסוֹד הָעוֹלָם, שֶׁאָמַר לָעוֹלָם דַּי. הָעָשִׂירִי - אֲדֹנָ"י, שֶׁהֲרֵי דִּין הַמַּלְכוּת דִּין וַדַּאי. וְזֶה לַעֲרֹךְ אֶת קְרָבוֹת הַמֶּלֶךְ בָּעוֹלָם, וְזוֹ גְבוּרָה תַחְתּוֹנָה, וְזֶהוּ צֶדֶק.
בלשון הזוהר
תְּשִׁיעָאָה (נ"א א"ל) שַׁדַּי. דְּאָמַר לְעָלְמָא דַּי, דְּהָא דַּי סִפּוּקָא הוּא. וְסִפּוּקָא לָא אָתֵי לְעָלְמָא, אֶלָּא מִן צַדִּיק, דְּאִיהוּ יְסוֹד עוֹלָם, דְּאָמַר לָעוֹלָם דַּי. עֲשִׂירָאָה, אֲדֹנָ"י. דְּהָא דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא וַדַּאי. וְהַאי לְאַגָּחָא קְרָבִין דְּמַלְכָּא בְּעָלְמָא. וְדָא גְּבוּרָה תַּתָּאָה, וְדָא אִיהוּ צֶדֶק.
עשרת השמות קשורים ביחוד שלם - כשנקשרים כאחד על ריח הקטרת נקראת קטרת, אשרי הצדיקים היודעים
וְאֵלּוּ הֵם הָעֲשָׂרָה שֵׁמוֹת שֶׁבָּהֶם נִקְרָא הקב"ה, קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה בְּיִחוּד שָׁלֵם, וְאֵלּוּ הֵם הַכְּתָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא נוֹדָע בָּהֶם, וְהֵם שְׁמוֹ, וְהוּא הֵם. וּכְשֶׁנִּקְשָׁרִים כֻּלָּם כְּאֶחָד עַל רֵיחַ הַקְּטֹרֶת, אָז נִקְרֵאת קְטֹרֶת, הַקֶּשֶׁר שֶׁנִּקְשָׁרִים כְּאֶחָד. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹדְעִים אֶת דַּרְכֵי הַתּוֹרָה וְיוֹדְעִים לְהַכִּיר בִּכְבוֹד רִבּוֹנָם, עֲלֵיהֶם כָּתוּב ׳וּבָאוּ וְרָאוּ אֶת כְּבוֹדִי׳ (ישעיה סו, יח).
בלשון הזוהר
וְאִלֵּין אִינּוּן עֲשָׂרָה שְׁמָהָן דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִקְרֵי בְּהוּ, מִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא, בְּיִחוּדָא שְׁלִים. וְאִלֵּין אִינּוּן כִּתְרִין קַדִּישִׁין דְּמַלְכָּא, דְּהוּא אִשְׁתְּמוֹדַע בְּהוּ, וְאִינּוּן שְׁמֵיהּ, וְהוּא אִינּוּן. וְכַד מִתְקַשְּׁרָן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, עַל רֵיחָא דִּקְטֹרֶת, כְּדֵין אִקְרֵי קְטֹרֶת, קִשׁוּרָא דְּמִתְקַשְּׁרִין כַּחֲדָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּיַדְעִין אוֹרְחִין דְּאוֹרַיְיתָא, וְיַדְעִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן, עָלַיְיהוּ כְּתִיב ׳וּבָאוּ וְרָאוּ אֶת כְבוֹדִי׳ (ישעיהו סו, יח).
עשרה מאמרות למעשה בראשית ועשרת הדברות למתן תורה, נשקלים כאחד ב ׳אם זבח שלמים קרבנו׳ להעמיד העולם בשלום
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.