ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 23: יו"ד השם הקדוש קשורה בשלושה קשרים - כתר עליון, ראש נסתר, ומעין המשקה את הגן, שלשלת עד המטרוניתא › פיסקה 6 (י ע"ב)

הנהר מוציא שני בנים - ו' בן המלך תפארת, ה' הבת הנזונית מן ו', ונמצא י' עיקר ושורש הכל

ויקרא · יו"ד השם הקדוש קשורה בשלושה קשרים - כתר עליון, ראש נסתר, ומעין המשקה את הגן, שלשלת עד המטרוניתא · מאמר 23 · פיסקה 6 · דף י ע"ב

לשון הזוהר

וְהַהוּא נָהָר, אַפִּיק תְּרֵין בְּנִין, כְּמָה דְּאִתְּמַר. וּמִנָהּ אִתְּזָנוּ. לְבָתַר נָפְקִין תְּרֵין בְּנִין, וּבְרַתָּא אִתְּזְנַת מִבֶּן, דָּא ו', הָא בֵּן הַאי מַלְכָּא דִּשְׁלָמָא כֹּלָּא דִּילֵיהּ, רָזָא דת"ת. וּלְבָתַר אִשְׁתְּכַח ה', דְּאִתְּזְּנַת מִן ו'. וְהָא אוּקְמֵיהּ. (ס"א לבתר נפקין תרין ברא וברתא ו"ה האי ברא מלכא דשלמא כלא דיליה. והאי ה' ברתא אתזנת מן ו' והא אוקמוה) אִשְׁתְּכַח, דְּי' עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא וּשְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת׳ (משלי כד, ג).

תרגום

וְאוֹתוֹ נָהָר מוֹצִיא שְׁנֵי בָנִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וּמִמֶּנָּה נִזּוֹנִים. אַחַר כָּךְ יוֹצְאִים שְׁנֵי בָנִים, וְהַבַּת נִזּוֹנֵית מִבֵּן, זֶה ו', הֲרֵי בֶּן הַמֶּלֶךְ הַזֶּה שֶׁהַשָּׁלוֹם כֻּלּוֹ שֶׁלּוֹ, סוֹד שֶׁל תִּפְאֶרֶת. וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת ה' שֶׁנִּזּוֹנֵית מִן ו', וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. (אַחַר כָּךְ יוֹצְאִים שנים, בֵּן וּבַת. ׳ו"ה זֶה בֶּן׳ הַמֶּלֶךְ שֶׁשְּׁלֵמוּת הַכֹּל שֶׁלּוֹ. וְזוֹ ה' הַבַּת נזונה מִן ו', וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ) נִמְצָא שֶׁי' עִקַּר וְשֹׁרֶשׁ וּשְׁלֵמוּת הַכֹּל. זֶהוּ מַה שֶּׁכָּתוּב ׳בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת׳ (משלי כד, ג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וההוא נהר, אפיק תרין בנין, כמה דאתמר. ומנה אתזנו. לבתר נפקין תרין בנין, וברתא אתזנת מבן, דא ו', הא בן האי מלכא דשלמא כלא דיליה, רזא דת"ת. ולבתר אשתכח ה', דאתזנת מן ו'. והא אוקמיה. (ס"א לבתר נפקין תרין ברא וברתא ו"ה האי ברא מלכא דשלמא כלא דיליה. והאי ה' ברתא אתזנת מן ו' והא אוקמוה) אשתכח, די' עקרא ושרשא ושלימו דכלא. הדא הוא דכתיב, ׳בחכמה יבנה בית׳ (משלי כד, ג).

התרגום: ואותו נהר מוציא שני בנים, כמו שנתבאר, וממנה נזונים. אחר כך יוצאים שני בנים, והבת נזונית מבן, זה ו', הרי בן המלך הזה שהשלום כלו שלו, סוד של תפארת. ואחר כך נמצאת ה' שנזונית מן ו', והרי פרשוה. (אחר כך יוצאים שנים, בן ובת. ׳ו"ה זה בן׳ המלך ששלמות הכל שלו. וזו ה' הבת נזונה מן ו', והרי פרשוה) נמצא שי' עקר ושרש ושלמות הכל. זהו מה שכתוב ׳בחכמה יבנה בית׳ (משלי כד, ג).

מן המפרשים

מקדש מלך: ועילאין ותתאין וכו' פי' עילאין בי"ע תתאין הם בני עו"הז: ושמא קדישא אשתכלל ביה נ"ב כלי ההוי"ה עכ"ל ונל"עד שצ"ל כל ההוי"ה. ור"ל ו"ד דיו"ד כתב הרב שהם צורת ה שהיא בינה וג"כ ו"ד רומזים לז"ון כמ"ש הזוהר הכא נמצא שכל הה"ויה כלולה…

הסולם: וההוא נהר אפיק וכו׳: ונהר ההוא, שהוא בינה, הוציא ב׳ בנים, כמו שלמדנו שהם ז״א ומלכות. וממנה הם נזונים. ולאחר כך יוצאים ב׳ בנים, שהם ז״א ומלכות, והבת נזונית מן הבן, שהוא ו׳, בן הזה הוא מלך שהשלום כולו שלו, שהוא סוד תפארת, דהיינו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר