ר' יהודה פתח ׳עבדו את ה' בשמחה׳ - קושיית עבודת הקרבן ברוח שבורה היכן השמחה
ויקרא · ׳עבדו את ה' בשמחה... בואו לפניו ברננה׳ - תיקון החוטא בשמחת כהנים ולוים ורננת התורה · מאמר 18 · פיסקה 1 · דף ח ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי יְהוּדָה (כ"ו) וְאָמַר, ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּשִׂמְחָה וְגוֹ'׳ (תהילים ק, ב). ׳עִבְדוּ אֶת יהו"ה בְּשִׂמְחָה׳, הָכִי אוֹלִיפְנָא, דְּכָל פּוּלְחָנָא דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמִפְלַח לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בָּעֵי בְּחֶדְוָותָא, בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא, בְּגִין דְּיִשְׁתְּכַח פּוּלְחָנִיהּ בִּשְׁלִימוּ. וְאִי תֵּימָא פּוּלְחָנָא דְּקָרְבְּנָא הָכִי הוּא. לָא אֶפְשָׁר, דְּהָא הַהוּא בַּר נָשׁ דְּעָבַר עַל פִּקּוּדָא דְּמָארֵיהּ, עַל פִּקּוּדָא דְּאוֹרַיְיתָא, וְתָב לְקַמֵּי דְּמָארֵיהּ, בְּמַאן אַנְפִּין יְקוּם קָמֵיהּ, הָא וַדַּאי בְּרוּחַ תְּבִירָא, בְּרוּחַ עָצִיב, אָן הוּא שִׂמְחָה, אָן הוּא רְנָנָה.
תרגום
פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר, ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה וְגוֹ'׳ (תהלים ק, ב). ׳עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה׳ כָּךְ לָמַדְנוּ, שֶׁכָּל עֲבוֹדָה שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לַעֲבֹד אֶת הקב"ה, צָרִיךְ בְּשִׂמְחָה וּבִרְצוֹן הַלֵּב, כְּדֵי שֶׁתִּמָּצֵא עֲבוֹדָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת. וְאִם תֹּמַר שֶׁעֲבוֹדַת הַקָּרְבָּן כָּךְ הִיא - אִי אֶפְשָׁר! שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ אָדָם שֶׁעָבַר עַל מִצְוַת רִבּוֹנוֹ וְעַל מִצְוַת הַתּוֹרָה וְשָׁב לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, בְּאֵיזֶה פָנִים יַעֲמֹד לְפָנָיו? הֲרֵי וַדַּאי בְּרוּחַ שְׁבוּרָה, בְּרוּחַ עֲצוּבָה, אֵיפֹה הַשִּׂמְחָה? אֵיפֹה הָרְנָנָה?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רבי יהודה (כ"ו) ואמר, ׳עבדו את יהו"ה בשמחה וגו'׳ (תהילים ק, ב). ׳עבדו את יהו"ה בשמחה׳, הכי אוליפנא, דכל פולחנא דבעי בר נש למפלח לקודשא בריך הוא, בעי בחדוותא, ברעותא דלבא, בגין דישתכח פולחניה בשלימו. ואי תימא פולחנא דקרבנא הכי הוא. לא אפשר, דהא ההוא בר נש דעבר על פקודא דמאריה, על פקודא דאורייתא, ותב לקמי דמאריה, במאן אנפין יקום קמיה, הא ודאי ברוח תבירא, ברוח עציב, אן הוא שמחה, אן הוא רננה.
התרגום: פתח רבי יהודה ואמר, ׳עבדו את ה' בשמחה וגו'׳ (תהלים ק, ב). ׳עבדו את ה' בשמחה׳ כך למדנו, שכל עבודה שצריך אדם לעבד את הקב"ה, צריך בשמחה וברצון הלב, כדי שתמצא עבודתו בשלמות. ואם תמר שעבודת הקרבן כך היא - אי אפשר! שהרי אותו אדם שעבר על מצות רבונו ועל מצות התורה ושב לפני רבונו, באיזה פנים יעמד לפניו? הרי ודאי ברוח שבורה, ברוח עצובה, איפה השמחה? איפה הרננה?
מן המפרשים
מקדש מלך: אן הוא שמחה אן הוא רננה פי' שמחה בחסד רננה בגבורה. בגין דאיהו רחיקא מן דינא תדיר. פי' שהכהן אינו עושה רק דברים שגורמים הרחמים כקרבנו' וכדומה אבל הדין רחוק ממנו כמ"ש הזוהר בפ' נשא שאפילו שחיטת הקרבן זר שוחט. וכהנא אסיר ליה…
הסולם: פתח ר׳ יהודה וכו׳: פר״י ואמר, עבדו את ה׳ בשמחה וגו', כך למדנו, שכל עבודה שאדם רוצה לעבוד להקב״ה צריכה להיות בשמחה, ברצון הלב, כדי שתמצא עבודתו בשלמות. ואם תאמר, העבודה של הקרבן כך הוא, אי אפשר, כי אדם ההוא עבר על מצות אדונו,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: