תשובת ר' אחא: בפעם הזו המלך עצמו ילך אליה ויפייסנה - ׳הנה מלכך יבא לך׳ ולא את אליו
ויקרא · ׳נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל׳ - משל המלך שילך בעצמו לבקש את המטרוניתא ולהשיבה להיכלו · מאמר 10 · פיסקה 9 · דף ו ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֲחָא, וְכֵן כָּל אִינּוּן בְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא בְּלִישָׁנָא דָּא פַּתְחִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ׳ (ישעיהו ס, א), הָא מַלְכָּא הָכָא, וַדַּאי כְּדֵין הוּא יְקָרָא דִּילָהּ, וְחֶדְוָותָא דְּכֹלָּא, כַּד מַלְכָּא אִתְפְּיַיס בַּהֲדָהּ. (כתיב ׳ותבא בת שבע אל המלך החדרה׳ (מלכים א א, טו) כגוונא דא) בְּכָל אִינּוּן זִמְנִין אִיהִי אָתַת לְגַבֵּי דְּמַלְכָּא, וְקָמַת קָמֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַתָּבֹא לִפְנִי הַמֶּלֶךְ, וַתַּעֲמוֹד לִפְנִי הַמֶּלֶךְ׳ (מלכים א א, כח). אֲבָל בְּזִמְנָא דָּא לָאו הָכִי, אֶלָּא מַלְכָּא יֵיתֵי לְגַבָּהּ, וְיִתְפְּיַיס בַּהֲדָהּ, וְיֵתִיב לָהּ לְהֵיכָלֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹא לָךְ׳ (זכריה ט, ט) וַדַּאי, וְלָא אַנְתְּ לְגַבֵּיהּ, ׳יָבֹא לָךְ׳, לְפַיְּיסָא לָךְ. ׳יָבֹא לָךְ׳, לְאַקָּמָא לָךְ. ׳יָבֹא לָךְ׳, לְאַשְׁלְמָא לָךְ בְּכֹלָּא. ׳יָבֹא לָךְ׳, לְאַעְלָאָה לָךְ לְהֵיכָלֵיהּ, וּלְאִזְדַּוְּוגָא עִמָּךְ זִוּוּגָא דְּעָלְמִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳ואֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה׳ (הושע ב, כב).
תרגום
אָמַר לוֹ רַבִּי אָחָא, וְכָךְ כָּל אוֹתָם בְּנֵי הֵיכַל הַמֶּלֶךְ פּוֹתְחִים בְּלָשׁוֹן זֶה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ׳ (שם ט) - הֲרֵי הַמֶּלֶךְ כָּאן, וַדַּאי שֶׁאָז הוּא הַכָּבוֹד שֶׁלָּהּ, וְשִׂמְחַת הַכֹּל כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ מִתְפַּיֵּס עִמָּהּ. (כָּתוּב ׳ותבא בַּת שֶׁבַע אֶל הַמֶּלֶךְ החדרה׳ (מלכים א א, טו) - כְּמוֹ זֶה) בְּכָל אוֹתָן הַפְּעָמִים הִיא בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְעוֹמֶדֶת לְפָנָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַתָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַתַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ׳ (מלכים א א, כח) - אֲבָל בַּפַּעַם הַזּוֹ לֹא כָּךְ, אֶלָּא הַמֶּלֶךְ יֵלֵךְ אֵלֶיהָ וְיִתְפַּיֵּס עִמָּהּ וְיָשִׁיב אוֹתָהּ לְהֵיכָלוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבא לָךְ׳ (זכריה ט, ט), וַדַּאי, וְלֹא אַתְּ אֵלָיו. יָבֹא לָךְ, לְפַיֵּס אוֹתָךְ. יָבֹא לָךְ, לְהָקִים אוֹתָךְ. יָבֹא לָךְ, לְהַשְׁלִים אוֹתָךְ בַּכֹּל. יָבֹא לָךְ, לְהַכְנִיס אוֹתָךְ לְהֵיכָלוֹ וּלְהִזְדַּוֵּג עִמָּךְ זִוּוּג עוֹלָמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה רבי אחא, וכן כל אינון בני היכלא דמלכא בלישנא דא פתחין, הדא הוא דכתיב, ׳קומי אורי כי בא אורך׳ (ישעיהו ס, א), הא מלכא הכא, ודאי כדין הוא יקרא דילה, וחדוותא דכלא, כד מלכא אתפייס בהדה. (כתיב ׳ותבא בת שבע אל המלך החדרה׳ (מלכים א א, טו) כגוונא דא) בכל אינון זמנין איהי אתת לגבי דמלכא, וקמת קמיה, הדא הוא דכתיב, ׳ותבא לפני המלך, ותעמוד לפני המלך׳ (מלכים א א, כח). אבל בזמנא דא לאו הכי, אלא מלכא ייתי לגבה, ויתפייס בהדה, ויתיב לה להיכליה. הדא הוא דכתיב, ׳הנה מלכך יבא לך׳ (זכריה ט, ט) ודאי, ולא אנת לגביה, ׳יבא לך׳, לפייסא לך. ׳יבא לך׳, לאקמא לך. ׳יבא לך׳, לאשלמא לך בכלא. ׳יבא לך׳, לאעלאה לך להיכליה, ולאזדווגא עמך זווגא דעלמין, כמה דאת אמר ׳וארשתיך לי באמונה׳ (הושע ב, כב).
התרגום: אמר לו רבי אחא, וכך כל אותם בני היכל המלך פותחים בלשון זה. זהו שכתוב ׳קומי אורי כי בא אורך׳ (שם ט) - הרי המלך כאן, ודאי שאז הוא הכבוד שלה, ושמחת הכל כשהמלך מתפיס עמה. (כתוב ׳ותבא בת שבע אל המלך החדרה׳ (מלכים א א, טו) - כמו זה) בכל אותן הפעמים היא באה אל המלך ועומדת לפניו. זהו שכתוב ׳ותבא לפני המלך, ותעמד לפני המלך׳ (מלכים א א, כח) - אבל בפעם הזו לא כך, אלא המלך ילך אליה ויתפיס עמה וישיב אותה להיכלו. זהו שכתוב ׳הנה מלכך יבא לך׳ (זכריה ט, ט), ודאי, ולא את אליו. יבא לך, לפיס אותך. יבא לך, להקים אותך. יבא לך, להשלים אותך בכל. יבא לך, להכניס אותך להיכלו ולהזדוג עמך זווג עולמים, כמו שנאמר ׳וארשתיך לי באמונה׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: לאעלא לך להיכליה פי' כדי להזדווג כמ"ש הזוהר: כמד"א וארשתיך לי באמונה . פי' הזעיר אומר למלכות וארשתיך לי באמונה. ודריש באמונה כמו ותקעתיו יתד במקום נאמן דהיינו זווגא דלא פסיק. וז"ש זווגא דעלמין כמ"ש וכו' : אנפי שכינתא עיין…
יהל אור: (זהר חדש ה, א) תרין גוונין דנפקו מההוא גוון דאתקף ביה רוחא כו' האי אקרי טוב והאי אקרי ישר וסימניך טוב וישר ה'. ומזרח נכלל שמאלא בימינא. וז"ש נהיר בחידו . והוא כמ"ש ישיש כגבור כו'. וכל הד' אנפין שבכאן כולם הוא בשמשא, לפיכך זה…
אור החמה: יבא לך ולא אנת ליה דהיינו שתהיה היא ראויה והרצת את עון בניה ויהיה הזווג למטה במקומה לעיני צורריה ואין לאל ידם לקטרג ולבטל הזווג ח"ו יבא לך לפייסא לך לא שיבא ויהיה הזווג למטה שיורה שהשפע מתעבה ויורד והיא אינה עולה לז"א כי הביאה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: