תשובת ר' יוסי: שני ענני כבוד היו, אחד שנכנס בו משה ואחד ששרוי על המשכן
ויקרא · ׳שאל לך אות מעם ה' אלהיך׳ - סוד צירופי האותיות שנמסרו למשה, ומחנות המלאכים המתנוצצים בהן עד קריאת ׳ויקרא אל משה׳ · מאמר 1 · פיסקה 8 · דף ב ע"ב
לשון הזוהר
אֶלָּא (ס"א אינו וכו' בגין לקבלא אורייתא זמנא אחרא דהא תרין לוחין אתברו בקדמיתא והשתא הוה בטורא כמלקדמין. אמר רבי יוסי אי הכי והא כתיב ׳ויקם משה את המשכן וכו'׳ (שמות לט, לב). וכתיב ׳ולא יכול משה לבא אל אהל מועד׳. וכתיב ׳ויהי משה בהר ארבעים יום וגו'׳. וכתיב ׳ויקרא אל משה וגו'׳. משמע דמשה בטורא הוה בההוא זמנא דקרא ליה. וכתיב ׳מאהל מועד׳. ואהל מועד לא הוה בטורא דסיני דהא בינייהו דישראל הוה. אמר ליה בההוא זמנא אשתלימו ארבעין יומין. ומ' יומין הוה משה בטורא. ועננא אחרא עלאה הוה מתקן משכנא ותקין פתורי מכל אינון רוחין קדישין לאתתקנא אתר דהא) תְּרֵי עֲנָנִי הֲווֹ, (ס"א ענן דנהיר וענן דחשיך) חַד דְּעָאל בֵּיהּ מֹשֶׁה. וְחַד דְּשָׁארִי עַל מַשְׁכְּנָא. תָּא חֲזִי, מַה כְּתִיב ׳וּכְבוֹד יהו"ה מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן, מִלָּא לָא כְּתִיב, אֶלָּא מָלֵא, דְּהֲוָה שְׁלִים לְעֵילָּא וְתַתָּא, עִם מַשְׁכְּנָא דִּלְתַתָּא׳ (שמות מ, לה). תִּקּוּנָא טְמִירָא דְּנָחַת לְתַתָּא וְאִתְתַּקְּנַת שְׁכִינְתָּא.
תרגום
אֶלָּא (כְּדֵי לְקַבֵּל הַתּוֹרָה בְּפַעַם אַחֶרֶת, שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי לוּחוֹת נִשְׁבְּרוּ בָּרִאשׁוֹנָה, וְעַתָּה הָיָה בהר כְּבָרִאשׁוֹנָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִם כֵּן, וַהֲרֵי כָּתוּב (שמות מ) ׳ויקם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וכו'׳ וְכָתוּב (שמות מ, יח) וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד (שמות מ, לה)׳- וְכָתוּב׳וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם (שמות כד, יח)׳וגו'׳. וְכָתוּב ׳וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה׳ וגו'. מַשְׁמָע שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה בהר בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁקָּרָא לוֹ, וְכָתוּב מֵאֹהֶל מוֹעֵד, ואהל מוֹעֵד לֹא הָיָה בְּהַר סִינַי, שֶׁהֲרֵי בֵּינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיָה, אָמַר לוֹ, בְּאוֹתוֹ זְמַן נִשְׁלְמוּ אַרְבָּעִים יָמִים, וְאַרְבָּעִים יָמִים הָיָה מֹשֶׁה בהר, וְעָנָן אַחֵר עֶלְיוֹן הָיָה מתקן הַמִּשְׁכָּן וּמְתַקֵּן הַשֻּׁלְחָנוֹת מִכָּל אוֹתָן רוּחוֹת קְדוֹשׁוֹת לְהַתְקִין מָקוֹם, שֶׁהֲרֵי) שְׁנֵי עֲנָנִים הָיוּ (ס"א עָנָן הַמֵּאִיר וְעָנָן המחשיך), אֶחָד שֶׁנִּכְנַס בּוֹ מֹשֶׁה, וְאֶחָד שֶׁשָּׁרוּי הָיָה עַל הַמִּשְׁכָּן. בֹּא וּרְאֵה מַה כָּתוּב, (שמות מ) ׳וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן׳ - מִלֵּא לֹא כָתוּב, אֶלָּא מָלֵא, שֶׁהָיָה שָׁלֵם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, עִם הַמִּשְׁכָּן שֶׁלְּמַטָּה. תִּקּוּן טָמִיר שֶׁיָּרַד לְמַטָּה וְנִתְקְנָה הַשְּׁכִינָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא (ס"א אינו וכו' בגין לקבלא אורייתא זמנא אחרא דהא תרין לוחין אתברו בקדמיתא והשתא הוה בטורא כמלקדמין. אמר רבי יוסי אי הכי והא כתיב ׳ויקם משה את המשכן וכו'׳ (שמות לט, לב). וכתיב ׳ולא יכול משה לבא אל אהל מועד׳. וכתיב ׳ויהי משה בהר ארבעים יום וגו'׳. וכתיב ׳ויקרא אל משה וגו'׳. משמע דמשה בטורא הוה בההוא זמנא דקרא ליה. וכתיב ׳מאהל מועד׳. ואהל מועד לא הוה בטורא דסיני דהא בינייהו דישראל הוה. אמר ליה בההוא זמנא אשתלימו ארבעין יומין. ומ' יומין הוה משה בטורא. ועננא אחרא עלאה הוה מתקן משכנא ותקין פתורי מכל אינון רוחין קדישין לאתתקנא אתר דהא) תרי ענני הוו, (ס"א ענן דנהיר וענן דחשיך) חד דעאל ביה משה. וחד דשארי על משכנא. תא חזי, מה כתיב ׳וכבוד יהו"ה מלא את המשכן, מלא לא כתיב, אלא מלא, דהוה שלים לעילא ותתא, עם משכנא דלתתא׳ (שמות מ, לה). תקונא טמירא דנחת לתתא ואתתקנת שכינתא.
התרגום: אלא (כדי לקבל התורה בפעם אחרת, שהרי שני לוחות נשברו בראשונה, ועתה היה בהר כבראשונה. אמר רבי יוסי, אם כן, והרי כתוב (שמות מ) ׳ויקם משה את המשכן וכו'׳ וכתוב (שמות מ, יח) ולא יכל משה לבא אל אהל מועד (שמות מ, לה)׳- וכתוב׳ויהי משה בהר ארבעים יום (שמות כד, יח)׳וגו'׳. וכתוב ׳ויקרא אל משה׳ וגו'. משמע שמשה היה בהר באותו זמן שקרא לו, וכתוב מאהל מועד, ואהל מועד לא היה בהר סיני, שהרי ביניהם של ישראל היה, אמר לו, באותו זמן נשלמו ארבעים ימים, וארבעים ימים היה משה בהר, וענן אחר עליון היה מתקן המשכן ומתקן השלחנות מכל אותן רוחות קדושות להתקין מקום, שהרי) שני עננים היו (ס"א ענן המאיר וענן המחשיך), אחד שנכנס בו משה, ואחד ששרוי היה על המשכן. בא וראה מה כתוב, (שמות מ) ׳וכבוד ה' מלא את המשכן׳ - מלא לא כתוב, אלא מלא, שהיה שלם למעלה ולמטה, עם המשכן שלמטה. תקון טמיר שירד למטה ונתקנה השכינה.
מן המפרשים
יהל אור: תרי ענני הוו ענן דנהיר כו'. הן שכינה של אצילות ושל בריאה. שבהר סיני של בריאה שם עאל משה ושם ניתן התורה מצד אימא דמקנן בכורסייא ושם הוא הפה כמ"ש בזהר חדש שיר השירים שהוא בינה כידוע, ושם יצירת הולד במ' יום. ולכן ניתנה התורה…
אור החמה: תקונא טמירא דנחת לתתא והשתרבב דרך פתח היכל לבנת הספיר וירד ושכן במשכן מתגלם באויר להתדמות למשכן כנפש לגוף עי' הענן כבוד נברא ושכינה בתוכו כרוח לנפש והיינו או' ואתתקנת שכינתא עי' שנתגלה עי' סוד היצירה היכל קדש הקדשים אין להזכיר…
זוהר הרקיע: פרשת ויקרא דף ב' ע"ב תקונא טמירו דנחת ◆ פרשת ויקרא דף ב' ע"ב תקונא טמירו דנחת לתתא ואתתקנת שכינתא ארבע סטרין דמשריין אתגניזו וכו'. ענין ד' חיות הקודש עילאין על כולא ויתבין על ד' פתחין בהיכל הרצון לד' סטרא עלמא ואינון לפנים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: