חזרת האותיות והתגלגלותן במקלו של משה - בצירופי גן עדן עד קריאת ׳אוקיר אנוש מפז׳
ויקרא · ׳שאל לך אות מעם ה' אלהיך׳ - סוד צירופי האותיות שנמסרו למשה, ומחנות המלאכים המתנוצצים בהן עד קריאת ׳ויקרא אל משה׳ · מאמר 1 · פיסקה 17 · דף ג ע"א
לשון הזוהר
לְבָתַר אִתְהֲדָרוּ אַתְוָון, וַהֲווּ מִתְגַּלְגְּלִין בְּקוּלְפוֹי, בְּצֵרוּפִין דְּאַתְוָון דְּאִתְמְסָרוּ לְאָדָם בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן. אָת א לְאַעֲלָא בְּגוֹ טְמִירָא, לַאֲתַר דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ, וְנָפַק ו', וְיָהִיב דּוּכְתָּא לְאָת א', וְאִתְחַבָּר א' לְגוֹ ו', דְּבַתְרֵיהּ קר, וְי' עָאל בֵּין ק' וְר' וְאִשְׁתְּכַח קִיר. וְאִתְגְּלִיפוּ וְאִתְנְצִיצוּ כְּמִלְּקַדְּמִין, וְקָלָא נָפַק מִבֵּינַיְיהוּ, וּמִתְחַבְּרָן נְצִיצִין דְּאַתְוָון, וְנָפִיק לְבַר וְאִתְגַּלְיָין לְגַבֵּי כָּל אִינּוּן מַשִׁרְיָין, דַּהֲווֹ נַטְלִין אִינּוּן אַתְוָון. וְכַד מִתְחַבְּרָן נְצִיצִין דְּאַתְוון, קָלָא בָּטַשׁ בֵּינַיְיהוּ, אִתְחָזוּן בְּגִלּוּפַיְיהוּ לְכָל אִינּוּן רְתִיכִין אוֹקִיר. וְקָלָא אַהְדָּר מִבֵּינַיְיהוּ וְקָרֵי בֵּין אִינּוּן רְתִיכִין ׳אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר׳ (ישעיהו יג, יב).
תרגום
אַחַר כָּךְ חָזְרוּ הָאוֹתִיּוֹת וְהָיוּ מִתְגַּלְגְּלוֹת בְּמַקְלוֹ, בְּצֵרוּפֵי הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּמְסְרוּ לְאָדָם בְּגַן עֵדֶן. הָאוֹת א' לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַסֵּתֶר, לַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ, וְיוֹצֵאת ו', וְנוֹתֶנֶת מָקוֹם לָאוֹת א', וּמִתְחַבֶּרֶת א' לְתוֹךְ ו' שֶׁאַחֲרֶיהָ קַר, וְי' נִכְנֶסֶת בֵּין ק' וְר', וְנִמְצָא קִיר. וְנֶחְקָקוֹת וּמִתְנוֹצְצוֹת כְּמוֹ מִקֹּדֶם, וְקוֹל יוֹצֵא מִבֵּינֵיהֶן, וּמִתְחַבְּרִים הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת, וְיוֹצְאוֹת הַחוּצָה וּמִתְגַּלּוֹת לְכָל אוֹתָם הַמַּחֲנוֹת, שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים עִם הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ. וּכְשֶׁמִּתְחַבְּרִים הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת, מַכֶּה קוֹל בֵּינֵיהֶם, הֵם נִרְאִים בַּחֲקִיקוֹתֵיהֶם לְכָל אוֹתָן הַמֶּרְכָּבוֹת אוֹקִיר. וְקוֹל חוֹזֵר מִבֵּינֵיהֶם וְקוֹרֵא בֵּין אוֹתָן הַמֶּרְכָּבוֹת: ׳אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר׳ (ישעיה יג, יב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לבתר אתהדרו אתוון, והוו מתגלגלין בקולפוי, בצרופין דאתוון דאתמסרו לאדם בגנתא דעדן. את א לאעלא בגו טמירא, לאתר דאקרי קדש, ונפק ו', ויהיב דוכתא לאת א', ואתחבר א' לגו ו', דבתריה קר, וי' עאל בין ק' ור' ואשתכח קיר. ואתגליפו ואתנציצו כמלקדמין, וקלא נפק מבינייהו, ומתחברן נציצין דאתוון, ונפיק לבר ואתגליין לגבי כל אינון משריין, דהוו נטלין אינון אתוון. וכד מתחברן נציצין דאתוון, קלא בטש בינייהו, אתחזון בגלופייהו לכל אינון רתיכין אוקיר. וקלא אהדר מבינייהו וקרי בין אינון רתיכין ׳אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר׳ (ישעיהו יג, יב).
התרגום: אחר כך חזרו האותיות והיו מתגלגלות במקלו, בצרופי האותיות שנמסרו לאדם בגן עדן. האות א' להכנס לתוך הסתר, למקום שנקרא קדש, ויוצאת ו', ונותנת מקום לאות א', ומתחברת א' לתוך ו' שאחריה קר, וי' נכנסת בין ק' ור', ונמצא קיר. ונחקקות ומתנוצצות כמו מקדם, וקול יוצא מביניהן, ומתחברים הניצוצות של האותיות, ויוצאות החוצה ומתגלות לכל אותם המחנות, שהיו נוסעים עם האותיות הללו. וכשמתחברים הניצוצות של האותיות, מכה קול ביניהם, הם נראים בחקיקותיהם לכל אותן המרכבות אוקיר. וקול חוזר מביניהם וקורא בין אותן המרכבות: ׳אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר׳ (ישעיה יג, יב).
מן המפרשים
יהל אור: לגו לגו באתר דאיקרי קדש נציץ כו'. כי הפרטים דומה לכלל כמו בד' החיות, א' ע"ג שהן נגד ד' ספירות חגת"ם, וע"ג נגד בינה, הכסא שעל גבי החיות, שד"ס אות הד' שבה"א ד' חיוון, ונקודה שבתוך הה"א הוא שע"ג. ועיין בז"ח סתרי אותיות דף ה' ע"ג…
הסולם: לבתר אתהדרו אתוון וכו׳: אחר כך חזרו האותיות והיו מתגלגלות בחקיקותיהן, בצירוף האותיות שנמסרו לאדם הראשון בגן עדן, להכניס אות א׳, שהיא מלכות בתוך ההעלם, אל המקום שנקרא קדש, דהיינו אמא, ואז יצאה ה ו׳ ונתנה מקום, בתחילת המלה, לאות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: