הדג מת בבלעו את יונה שלשה ימים וחזר לחיים והקיאו כמו ארץ ישראל תתעורר
ויקהל · יונה שירד לספינה זו נשמת האדם - סוד גזרת הדין ורפואת התחיה · מאמר 7 · פיסקה 15 · דף קצט ע"ב
לשון הזוהר
הַאי נוּנָא כֵּיוָן דְּבָלַע לְיוֹנָה מִית. וּבֵיהּ הֲוָה יוֹנָה תְּלָתָא יוֹמִין, לְבָתַר אִתְקָיָּים כְּמִלְּקַדְמִין, וְאָקֵי לְיוֹנָה לְבַר, וְהָא אוּקְמוּהָ, דִּכְתִּיב ׳וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל יהו"ה אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה׳. כְּתִיב הָכָא הַדָּגָה, וּכְתִיב הָתָם ׳וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאוֹר מֵתָה׳ (שמות ז, כא), וְהָא אוּקְמוּהָ. כְּגַוְונָא דָּא, זְמִינַת אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל לְאַתְעֲרָא בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר ׳וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל׳.
תרגום
הַדָּג הַזֶּה, כֵּיוָן שֶׁבָּלַע אֶת יוֹנָה, הוּא מֵת, וּבוֹ הָיָה יוֹנָה שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְאַחַר כָּךְ חָזַר לַחַיִּים כְּמִקֹּדֶם וְהֵקִיא אֶת יוֹנָה הַחוּצָה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל ה' אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה׳ (יונה ב, ב) כּ - ָתוּב כָּאן הַדָּגָה, וְכָתוּב שָׁם ׳וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ׳ (שמות ז). כְּמוֹ זֶה עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהִתְעוֹרֵר בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ - ׳וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: האי נונא כיון דבלע ליונה מית. וביה הוה יונה תלתא יומין, לבתר אתקיים כמלקדמין, ואקי ליונה לבר, והא אוקמוה, דכתיב ׳ויתפלל יונה אל יהו"ה אלהיו ממעי הדגה׳. כתיב הכא הדגה, וכתיב התם ׳והדגה אשר ביאור מתה׳ (שמות ז, כא), והא אוקמוה. כגוונא דא, זמינת ארעא דישראל לאתערא בקדמיתא, ולבתר ׳וארץ רפאים תפיל׳.
התרגום: הדג הזה, כיון שבלע את יונה, הוא מת, ובו היה יונה שלשה ימים, ואחר כך חזר לחיים כמקדם והקיא את יונה החוצה, והרי פרשוה, שכתוב ׳ויתפלל יונה אל ה' אלהיו ממעי הדגה׳ (יונה ב, ב) כ - תוב כאן הדגה, וכתוב שם ׳והדגה אשר ביאר מתה והרי פרשוה׳ (שמות ז). כמו זה עתידה ארץ ישראל להתעורר בראשונה, ואחר כך - ׳וארץ רפאים תפיל׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: לאתערא בקדמיתא פי' שמתי ארץ ישראל הם חיים תחלה. ומ"ש ולבתר וארץ רפאים תפיל היינו אחר שמתעוררת א"י ע"י הקול הנזכר לעיל. כמ"ש וזמינא קלא חדא וכו' ואח"כ וארץ רפאים תפיל והיינו תח"ה וכמ"ש לעיל. כיון דאיתער ההוא קלא ביני קברי כדין…
אור יקר: האי נונא כיון דכלע ליונה מית, יראה שגם העולם מת והיינו שנכנס בזוהמת הנחש וקליפתו וקללותיו, וביה׳ הדה.
הסולם: האי נונא כיון וכו': דג הזה כיון שבלע את יונה מת, ובו היה יונה ג' ימים. אח"כ חזר לתחיה כמקודם, והקיא את יונה לחוץ. והעמדנו, שכתוב ויתפלל יונה אל ה' אלקיו ממעי הדגה. כתוב כאן הדגה, וכתוב שם והדגה אשר ביאור מתה, אף כאן מתה הדגה.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: