ביום הראשון ברא שמים והתנה שיעלו אליהו בסערה ויחשיך השמש שלשה ימים
ויקהל · ויאמר ה' לדג - סוד תנאי ששת ימי בראשית עם אליהו ויונה · מאמר 6 · פיסקה 2 · דף קצח ע"ב
לשון הזוהר
וְלָא דָּא בִּלְחוֹדוֹי, אֶלָּא כָּל מַה דְּעַבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית, בְּכֹלָּא אַתְנֵי עִמֵּיהּ. בְּיוֹמָא קַדְמָאָה בָּרָא שְׁמַיָא, אַתְנֵי עִמְּהוֹן דִּיְסַלִיק לְאֵלִיָּהוּ הַשָּׁמַיְמָה בְּגוֹ סְעָרָה, וְכֵן הֲוָה, דִּכְתִּיב, ׳וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסֳּעָרָה הַשָּׁמָיִם׳ (מלכים ב ב, יא). בְּהַהוּא יוֹמָא בָּרָא נְהוֹרָא, וְאַתְנִי עִמֵּיהּ דְּיַחְשִׁיךְ לְשִׁמְּשָׁא בְּמִצְרַיִם תְּלָתָא יוֹמִין, דִּכְתִּיב, ׳וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלשֶׁת יָמִים׳ (שמות י, כב).
תרגום
וְלֹא זֶה לְבַדּוֹ, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הקב"ה בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית - בַּכֹּל הִתְנָה עִמּוֹ. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בָּרָא שָׁמַיִם, הִתְנָה עִמָּם שֶׁיַּעֲלוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַשָּׁמַיְמָה בְּתוֹךְ סֳעָרָה, וְכָךְ הָיָה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסֳעָרָה הַשָּׁמָיִם׳ (מלכים ב ב, יא) - בְּאוֹתוֹ יוֹם בָּרָא אֶת הָאוֹר, וְהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁיַּחֲשִׁיךְ לַשֶּׁמֶשׁ בְּמִצְרַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים׳ (שמות י, כב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ולא דא בלחודוי, אלא כל מה דעבד קודשא בריך הוא בעובדא דבראשית, בכלא אתני עמיה. ביומא קדמאה ברא שמיא, אתני עמהון דיסליק לאליהו השמימה בגו סערה, וכן הוה, דכתיב, ׳ויעל אליהו בסערה השמים׳ (מלכים ב ב, יא). בההוא יומא ברא נהורא, ואתני עמיה דיחשיך לשמשא במצרים תלתא יומין, דכתיב, ׳ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים׳ (שמות י, כב).
התרגום: ולא זה לבדו, אלא כל מה שעשה הקב"ה במעשה בראשית - בכל התנה עמו. ביום הראשון ברא שמים, התנה עמם שיעלו את אליהו השמימה בתוך סערה, וכך היה, שכתוב ׳ויעל אליהו בסערה השמים׳ (מלכים ב ב, יא) - באותו יום ברא את האור, והתנה עמו שיחשיך לשמש במצרים שלשה ימים, שכתוב ׳ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים׳ (שמות י, כב).
מן המפרשים
אור החמה: בההוא יומא אתני עמיה דיחשיך לשמשא במצרים וגומר הנה היה ראוי שיתנ' תנאי זה ביום הרביעי שאז נברא השמש. והנה יש נוסחאות שכתוב בהם בההוא יומא ברא נהורא ואתני ממיה וגומר וגם זה אינו נכון אצלי כי איך יתנה עם האור שנברא ביום ראשון…
הסולם: ולא דא בלחודוי וכו': ולא זה בלבד, אלא כל מה שעשה הקב"ה במעשה בראשית, בכולם התנה עמהם. ביום הראשון ברא את השמים, התנה עמהם שיעלו את אליהו השמימה בסערה. וכן היה, שכתוב, ויעל אליהו בסערה השמים . ביום ההוא ברא האור, והתנה עמו…
אור יקר: ברא שמיא אתני עמיהון דיפלק, וכיוצא לכל נתיב ונתיב יום ביומו, והיינו טעם הנסים, והנה שני פני הנתיב הם שיש לנתיבות פנים מצד התפארת הנקרא ל״ב, ומצד המלכות הנקרא כבו״ד, ומצד פני החכמה נקראים יהו״ה, ומצד הבינה נקראים אלהים, וחוזרים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: