ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 5: כל נדיב לבו יביאה - סוד שנים עשר מחנות עליונים והנדבה לכסא הקדוש › פיסקה 16 (קצח ע"ב)

אתם קדושים עליונים הסובלים שבר הגוף - זכאים לנסים ופרקן ולעולם הבא

ויקהל · כל נדיב לבו יביאה - סוד שנים עשר מחנות עליונים והנדבה לכסא הקדוש · מאמר 5 · פיסקה 16 · דף קצח ע"ב

לשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר ׳קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיהו"ה כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ וְגוֹ'׳ (שמות לה, ה). תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ שַׁוֵּי רְעוּתֵיהּ, לְגַבֵּי פּוּלְחָנָא דְּמָארֵיהּ, הַהוּא רְעוּתָא סָלִיק בְּקַדְמִיתָא עַל לִבָּא, דְּאִיהוּ קִיוּמָא וִיסוֹדָא דְּכָל גּוּפָא. לְבָתַר סָלִיק הַהוּא רְעוּתָא טָבָא, עַל כָּל שַׁיְיפֵי גּוּפָא. וּרְעוּתָא דְּכָל שַׁיְיפֵי גּוּפָא, וּרְעוּתָא דְּלִבָּא, מִתְחַבְּרָאן כַּחֲדָא, וְאִינּוּן מַשְׁכִין עָלַיְיהוּ זִיהֲרָא דִּשְׁכִינְתָּא לְדַיְּירָא עִמְּהוֹן, וְהַהוּא בַּר נָשׁ אִיהוּ חוּלָקָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֱוֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה׳. מֵאִתְּכֶם הֲוָה אַמְשְׁכוּתָא, לְקַבְּלָא עָלַיְיכוּ הַהִיא תְּרוּמָה, לְמֶהֱוֵי חוּלָקָא לַיהו"ה.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, ׳קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה' כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ וְגוֹ'׳ (שמות לה, ה) בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם שָׂם רְצוֹנוֹ לַעֲבוֹדַת רִבּוֹנוֹ, אוֹתוֹ רָצוֹן עוֹלֶה בָּרִאשׁוֹנָה עַל הַלֵּב, שֶׁהוּא קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַגּוּף. אַחַר כָּךְ עוֹלֶה אוֹתוֹ רָצוֹן טוֹב עַל כָּל אֶבְרֵי הַגּוּף, וּרְצוֹנָם שֶׁל כָּל אֶבְרֵי הַגּוּף וּרְצוֹן הַלֵּב מִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, וְהֵם מוֹשְׁכִים עֲלֵיהֶם אֶת זֹהַר הַשְּׁכִינָה לָדוּר עִמָּהֶם, וְאוֹתוֹ אָדָם הִנּוֹ חֶלְקוֹ שֶׁל הקב"ה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה׳ - מֵאִתְּכֶם הָיְתָה הַמְשָׁכָה לְקַבֵּל עֲלֵיכֶם אוֹתָהּ תְּרוּמָה לִהְיוֹת חֵלֶק לַה'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר ׳קחו מאתכם תרומה ליהו"ה כל נדיב לבו יביאה וגו'׳ (שמות לה, ה). תא חזי, בשעתא דבר נש שוי רעותיה, לגבי פולחנא דמאריה, ההוא רעותא סליק בקדמיתא על לבא, דאיהו קיומא ויסודא דכל גופא. לבתר סליק ההוא רעותא טבא, על כל שייפי גופא. ורעותא דכל שייפי גופא, ורעותא דלבא, מתחבראן כחדא, ואינון משכין עלייהו זיהרא דשכינתא לדיירא עמהון, וההוא בר נש איהו חולקא דקודשא בריך הוא הוי, הדא הוא דכתיב ׳קחו מאתכם תרומה׳. מאתכם הוה אמשכותא, לקבלא עלייכו ההיא תרומה, למהוי חולקא ליהו"ה.

התרגום: פתח ואמר, ׳קחו מאתכם תרומה לה' כל נדיב לבו יביאה וגו'׳ (שמות לה, ה) בא וראה, בשעה שאדם שם רצונו לעבודת רבונו, אותו רצון עולה בראשונה על הלב, שהוא קיום ויסוד של כל הגוף. אחר כך עולה אותו רצון טוב על כל אברי הגוף, ורצונם של כל אברי הגוף ורצון הלב מתחברים כאחד, והם מושכים עליהם את זהר השכינה לדור עמהם, ואותו אדם הנו חלקו של הקב"ה. זהו שכתוב ׳קחו מאתכם תרומה׳ - מאתכם היתה המשכה לקבל עליכם אותה תרומה להיות חלק לה'.

מן המפרשים

הסולם: פתח ואמר, קחו מאתכם תרומה וגו': פתח ואמר, בוא וראה, בשעה שאדם משים רצונו לעבודת רבונו, רצון הזה עולה תחלה על הלב, שהוא הקיום והיסוד של כל הגוף, ואח"כ עולה רצון טוב ההוא על כל אברי הגוף, והרצון של כל אברי הגוף והרצון של הלב…

אור יקר: כל נדיב לבו, הרביעית יביאה, והיה לו לומר יביא דהיינו נדיב לב יביא המורה על הייחוד הנדרש, אמנם אמר יביאיה כפי שיעור כבודה, לא כמו שיזדמן, וזהו שאמר.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: