ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 42: כאיל תערג על אפיקי מים - סוד הלבנה הכוססת בעצב ומעשה הנחש בלידת הנשמות › פיסקה 3 (ריט ע"ב)

כאיל ולא כאילת תערג ולא יערג - זכר ונוקבא כאחד שלא צריך להפרידם והיא מתעברת מהזכר

ויקהל · כאיל תערג על אפיקי מים - סוד הלבנה הכוססת בעצב ומעשה הנחש בלידת הנשמות · מאמר 42 · פיסקה 3 · דף ריט ע"ב

לשון הזוהר

הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא. בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב כְּאַיָּל, וְלָא כְּתִיב כָּאַיֶּלֶת, וּלְבָתַר תַּעֲרוֹג, וְלָא כְּתִיב יַעֲרוֹג. אֲבָל רָזָא דָּא, דְּכַר וְנוּקְבָּא תַּרְוַויְיהוּ כַּחֲדָא דְּלָא לְאַפְרָשָׁא לוֹן, וְחַד אִיהוּ, דְּלָא אִצְטְרִיךְ לְסַלְּקָא דָּא מִן דָּא, אֶלָּא תַּרְוַויְיהוּ כַּחֲדָא. וְהַאי נוּקְבָּא, ׳תַּעֲרוֹג עַל אֲפִיקֵי מַיִם׳, וְאִיהִי מִתְעַבְּרָא מִן דְּכוּרָא, וְקָשֵׁי עָלָהּ דְּהָא עַל דִּינָא קַיְּימָא.

תרגום

כָּאן יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן. בָּרִאשׁוֹנָה כָּתוּב כְּאַיָּל, וְלֹא כָתוּב כְּאַיֶּלֶת, וְאַחַר תַּעֲרֹג, וְלֹא כָתוּב יַעֲרֹג. אֲבָל סוֹד זֶה, זָכָר וְנוּקְבָּא שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד שֶׁאֵין לְהַפְרִידָם, וְאֶחָד הוּא, שֶׁלֹּא צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אוֹתָם זֶה מִזֶּה, אֶלָּא שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד. וְהַנּוּקְבָּא הַזּוֹ ׳תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מַיִם׳ (תהלים מב, ב) - וְהִיא מִתְעַבֶּרֶת מִן הַזָּכָר, וְקָשֶׁה עָלֶיהָ, שֶׁהֲרֵי עַל דִּין עוֹמֶדֶת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: הכא אית לאסתכלא. בקדמיתא כתיב כאיל, ולא כתיב כאילת, ולבתר תערוג, ולא כתיב יערוג. אבל רזא דא, דכר ונוקבא תרווייהו כחדא דלא לאפרשא לון, וחד איהו, דלא אצטריך לסלקא דא מן דא, אלא תרווייהו כחדא. והאי נוקבא, ׳תערוג על אפיקי מים׳, ואיהי מתעברא מן דכורא, וקשי עלה דהא על דינא קיימא.

התרגום: כאן יש להתבונן. בראשונה כתוב כאיל, ולא כתוב כאילת, ואחר תערג, ולא כתוב יערג. אבל סוד זה, זכר ונוקבא שניהם כאחד שאין להפרידם, ואחד הוא, שלא צריך להעלות אותם זה מזה, אלא שניהם כאחד. והנוקבא הזו ׳תערג על אפיקי מים׳ (תהלים מב, ב) - והיא מתעברת מן הזכר, וקשה עליה, שהרי על דין עומדת.

מן המפרשים

אור יקר: דא מן דא בענין שצריך שיהיה הקשר משתי בחינות מצדו שלא תסתלק ומצדה שלא תפרד, וזהו שאמר תרווייחו.

הסולם: הכא אית לאסתכלא וכו': כאן יש להסתכל, בתחילה כתוב כאיל , דהיינו זכר, ולא כתוב כאילת, נקבה, ואח"כ כתוב, תערג, שהוא לשון נקבה, ולא כתוב, יערג שהוא לשון זכר. ומשיב, אבל סוד זה דכר ונוקבא יחד, שלא להפרידם, ואחד הוא, שלא צריך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: