ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 4: מי עלה שמים וירד - סוד אליהו הנביא ומרכבת השמים › פיסקה 6 (קצז ע"ב)

מי צרר מים זה אליהו בשמלה מי אסף רוח בחפניו זה אליהו שהחזיר רוח אדם

ויקהל · מי עלה שמים וירד - סוד אליהו הנביא ומרכבת השמים · מאמר 4 · פיסקה 6 · דף קצז ע"ב

לשון הזוהר

׳מִי צָרַר מָיִם׳ - דָּא אֵלִיָּהוּ, דְּצָּרִיר צְרוֹרָא דְּמַיָּא בְּעָלְמָא, וְלָא נַחְתּוּ טַלָּא וּמִטְרָא דִּשְׁמַיָּא. בַּשִּׂמְלָה, דָּא אֵלִיָּהוּ, דְּהֲוָה (נ"א מחי אדרתיה) מַיְיתֵי אַדַּרְתֵּיהּ לְמֶעְבָּד נִסִּין. ׳מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו׳ - דָּא אֵלִיָּהוּ, דְּאַהֲדָר רוּחָא דְּבַר נָשׁ לְגוֹ מֵעוֹי. (אסף כמה דאת אמר ׳ואסף המצורע׳ (מלכים ב ה, יא)).

תרגום

׳מִי צָרַר מַיִם׳ (משלי ל, ד) - זֶה אֵלִיָּהוּ, שֶׁצָּרַר אֶת צְרוֹר הַמַּיִם בָּעוֹלָם, וְלֹא יָרְדוּ טַל וּמָטָר מִשָּׁמַיִם. בַּשִּׂמְלָה - זֶה אֵלִיָּהוּ, שֶׁהָיָה (מכה באדרתו) מֵבִיא אַדַּרְתּוֹ לַעֲשׂוֹת נִסִּים. ׳מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו׳ - זֶה אֵלִיָּהוּ, שֶׁהֶחֱזִיר רוּחוֹ שֶׁל אָדָם לְתוֹךְ מֵעָיו. (אסף כמושגאמר ׳ואסף הַמְּצֹרָע׳ (מלכים ב ה, יא)).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳מי צרר מים׳ - דא אליהו, דצריר צרורא דמיא בעלמא, ולא נחתו טלא ומטרא דשמיא. בשמלה, דא אליהו, דהוה (נ"א מחי אדרתיה) מייתי אדרתיה למעבד נסין. ׳מי אסף רוח בחפניו׳ - דא אליהו, דאהדר רוחא דבר נש לגו מעוי. (אסף כמה דאת אמר ׳ואסף המצורע׳ (מלכים ב ה, יא)).

התרגום: ׳מי צרר מים׳ (משלי ל, ד) - זה אליהו, שצרר את צרור המים בעולם, ולא ירדו טל ומטר משמים. בשמלה - זה אליהו, שהיה (מכה באדרתו) מביא אדרתו לעשות נסים. ׳מי אסף רוח בחפניו׳ - זה אליהו, שהחזיר רוחו של אדם לתוך מעיו. (אסף כמושגאמר ׳ואסף המצרע׳ (מלכים ב ה, יא)).

מן המפרשים

הסולם: מי צרר מים: זה אליהו, שקשר קשר המים בעולם, ולא ירד טל ומטר השמים. בשמלה זה אליהו, שהיה מביא אדרתו לעשות נסים. שבקע בה הוא ואלישע, את הירדן. (מלכים ב' ב') מי אסף רוח בחפניו, זה אליהו, שהחזיר רוחו של אדם לתוך גופו אחר שמת.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: