בעז טוב עין ולא עזות מצח בו ויבא לשכב בקצה הערמה - מברך בשמחה מתקן לו מקום בהיכלות
ויקהל · ויאכל בעז וישת וייטב לבו - סוד ברכת המזון בשמחה ועין טובה וכפרת הציץ · מאמר 39 · פיסקה 8 · דף ריח ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בֹּעַז טַב עֵינָא הֲוָה תּוּקְפָּא דְּמִצְחָא לָא הֲוָה בֵּיהּ לְעָלְמָא. מַה כְּתִיב, ׳וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה׳ (רות ג, ז), רָזָא דִּכְתִּיב, ׳בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים׳ (שיר השירים ז, ג). מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, כָּל מַאן דִּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת מְזוֹנָא כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּחֶדְוָה בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא, כַּד סָלִיק מֵהַאי עָלְמָא, אֲתָר אִתְתַּקְנָא לֵיהּ, גּוֹ רָזִין עִלָּאִין בְּהֵיכָלִין קַדִּישִׁין. זַכָּאָה אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּנָטִיר פִּקּוּדֵי דְּמָארֵיהּ, וְיָדַע רָזָא דִּילְהוֹן, דְּלֵית לָךְ פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא בְּאוֹרַיְיתָא, דְּלָא תַּלְיָין בֵּיהּ רָזִין עִלָּאִין, וּנְהוֹרִין וְזִיוִין עִלָּאִין, וּבְנֵי נָשָׁא לָא יָדְעֵי, וְלָא מַשְׁגִּיחִין בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא זַכָּאִין אִינּוּן בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, בֹּעַז הָיָה טוֹב עַיִן, וְעַזּוּת מֵצַח מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה בּוֹ. מַה כָּתוּב? ׳וַיָּבא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה׳ (רות ג, ז) - סוֹד הַכָּתוּב - (שִׁיר ז) ׳בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים׳. מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כָּרָאוּי בְּשִׂמְחָה וּבִרְצוֹן הַלֵּב, כְּשֶׁמִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם הַזֶּה מְתֻקָּן לוֹ מָקוֹם בְּתוֹךְ סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים בְּהֵיכָלוֹת קְדוֹשִׁים. אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת מִצְווֹת אֲדוֹנוֹ וְיוֹדֵעַ אֶת סוֹדָן, שֶׁאֵין לְךְ מִצְוָה וּמִצְוָה בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין תְּלוּיִים בָּהּ סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים וְאוֹרוֹת וְזִיוִים עֶלְיוֹנִים, וּבְנֵי אָדָם לֹא יוֹדְעִים וְלֹא מַשְׁגִּיחִים בִּכְבוֹד רִבּוֹנָם. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים, אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה. אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, בעז טב עינא הוה תוקפא דמצחא לא הוה ביה לעלמא. מה כתיב, ׳ויבא לשכב בקצה הערמה׳ (רות ג, ז), רזא דכתיב, ׳בטנך ערמת חטים׳ (שיר השירים ז, ג). מהכא אוליפנא, כל מאן דמברך ברכת מזונא כדקא יאות, בחדוה ברעותא דלבא, כד סליק מהאי עלמא, אתר אתתקנא ליה, גו רזין עלאין בהיכלין קדישין. זכאה איהו בר נש דנטיר פקודי דמאריה, וידע רזא דילהון, דלית לך פקודא ופקודא באורייתא, דלא תליין ביה רזין עלאין, ונהורין וזיוין עלאין, ובני נשא לא ידעי, ולא משגיחין ביקרא דמאריהון. זכאה חולקיהון דצדיקייא, אינון דמשתדלי באורייתא זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי.
התרגום: בא וראה, בעז היה טוב עין, ועזות מצח מעולם לא היתה בו. מה כתוב? ׳ויבא לשכב בקצה הערמה׳ (רות ג, ז) - סוד הכתוב - (שיר ז) ׳בטנך ערמת חטים׳. מכאן למדנו, שכל מי שמברך ברכת המזון כראוי בשמחה וברצון הלב, כשמסתלק מן העולם הזה מתקן לו מקום בתוך סודות עליונים בהיכלות קדושים. אשרי האיש ששומר את מצוות אדונו ויודע את סודן, שאין לך מצוה ומצוה בתורה שאין תלויים בה סודות עליונים ואורות וזיוים עליונים, ובני אדם לא יודעים ולא משגיחים בכבוד רבונם. אשרי חלקם של הצדיקים, אותם שמשתדלים בתורה. אשריהם בעולם הזה ובעולם הבא.
מן המפרשים
הסולם: ת"ח בעז טב וכו': בוא וראה בעז היה טוב עין. עזות מצח לא היה בו לעולם. מה כתוב, ויבא לשכב בקצה הערמה, שהוא סוד הכתוב, בטנך ערמת חטים, הנאמר על המלכות. אף כאן, בקצה הערמה, היא המלכות. מכאן למדתי כל מי שמברך ברכת המזון כראוי,…
אור יקר: בעלמא דין ובעלמא דאתי. תא חזי דהא אמרי כל אינון תקיפי מצחא דלית להו כסופא לית להון חולקא.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: