ויאכל בעז וישת וייטב לבו - ברך על מזונו ומי שמברך בשמחה מיטיב ללבו ולמעלה
ויקהל · ויאכל בעז וישת וייטב לבו - סוד ברכת המזון בשמחה ועין טובה וכפרת הציץ · מאמר 39 · פיסקה 1 · דף ריח ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיֹאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ׳ (רות ג, ז). מַהוּ ׳וַיִּיטַב לִבּוֹ׳. דְּבָרִיךְ עַל מְזוֹנֵיהּ, וְאוּקְמוּהָ. וְדָא הוּא רָזָא, דְּמַאן דִּמְבָרֵךְ עַל מְזוֹנֵיהּ, דָּא אוֹטִיב לְלִבֵּיהּ, וּמַאן אוֹטִיב (נ"א איהו) כְּמָה דִּכְתִּיב, (תהלים כז ח). ׳לְךָ אָמַר לִבִּי׳. וּכְתִיב ׳צוּר לְבָבִי וְגוֹ'׳ (תהילים עג, כו).
תרגום
רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיֹּאכַל בּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ׳ (רות ג, ז) - מַה זֶּה וַיִּיטַב לִבּוֹ? שֶׁבֵּרַךְ עַל מְזוֹנוֹ, וּפֵרְשׁוּהָ. וְזֶהוּ סוֹד, שֶׁמִּי שֶׁמְּבָרֵךְ עַל מְזוֹנוֹ זֶה מֵיטִיב לְלִבּוֹ, וּמִי מוֹלִיךְ? (וּמִי הוּא, ') כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳לְךְ אָמַר לִבִּי׳ (תהלים כז). וְכָתוּב ׳צוּר לְבָבִי וְגוֹ'׳ (שם עג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יוסי פתח ואמר, ׳ויאכל בעז וישת וייטב לבו׳ (רות ג, ז). מהו ׳וייטב לבו׳. דבריך על מזוניה, ואוקמוה. ודא הוא רזא, דמאן דמברך על מזוניה, דא אוטיב ללביה, ומאן אוטיב (נ"א איהו) כמה דכתיב, (תהלים כז ח). ׳לך אמר לבי׳. וכתיב ׳צור לבבי וגו'׳ (תהילים עג, כו).
התרגום: רבי יוסי פתח ואמר, ׳ויאכל בעז וישת וייטב לבו׳ (רות ג, ז) - מה זה וייטב לבו? שברך על מזונו, ופרשוה. וזהו סוד, שמי שמברך על מזונו זה מיטיב ללבו, ומי מוליך? (ומי הוא, ') כמו שכתוב ׳לך אמר לבי׳ (תהלים כז). וכתוב ׳צור לבבי וגו'׳ (שם עג).
מן המפרשים
מקדש מלך: דא אוטיב ללביה פירש מלכות. ה"ג ומאן איהו דכתיב וכו' ה"ג איתהני מההוא שבעה וחידו. והכא איתהני מההוא ברכה דשבעה מ"ט וכו': ולא כהגהה וז"ל הרב בס"הכ דע כי כל מה שאדם אוכל בחול הרוב הולך לחיצונים. ואין רוחניות כי אם מה שהוא הכרחי…
הסולם: ר' יוסי פתח וכו': ר"י פו"א, ויאכל בעז וישת וייטב לבו. מהו וייטב לבו. היינו שבדך על מזונו. והעמידוהו, וזה הוא סוד שמי שמברך על מזונו הוא מטיב ללבו. ומי הוא. הוא כמו שכתוב, לך אמר לבי. וכתוב, צור לבבי, שפירושו המלכות, שנקראת לב.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: