בציץ היו אותיות השם הקדוש חקוקות ואם צדיק היה הבולט לפניו האותיות היו בולטות ומאירות
ויקהל · ויעשו את ציץ נזר הקדש - סוד אותיות השם הזוהרות בציץ ומכפרות על עזי מצח · מאמר 37 · פיסקה 2 · דף ריז ע"ב
לשון הזוהר
בַּצִיץ הֲווֹ אַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא גְּלִיפָן בְּגִלּוּפָא, וּמְחַקְּקָן בֵּיהּ. וְאִי זַכָּאָה הֲוָה הַהוּא דְּקַיְּימָא קַמֵּיהּ, אִינּוּן אַתְוָון דִּמְחַקְּקָן בֵּיהּ גּוֹ דַּהֲבָא, הֲווֹ בַּלְטִין מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וְסַלְּקִין מֵהַהוּא גְּלִיפוּ בִּנְהִירוּ, וַהֲווּ נָהֲרִין בְּאַנְפִּין דְּהַהוּא בַּר נָשׁ.
תרגום
בַּצִיץ הָיוּ אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ חֲקוּקוֹת בַּחֲקִיקָה וַחֲקוּקוֹת בּוֹ. וְאִם צַדִּיק הָיָה אוֹתוֹ שֶׁעוֹמֵד לְפָנָיו, אוֹתָן אוֹתִיּוֹת שֶׁחֲקוּקוֹת בְּתוֹךְ הַזָּהָב הָיוּ בּוֹלְטוֹת מִמַּטָּה לְמַעְלָה וְעוֹלוֹת מֵאוֹתָהּ חֲקִיקָה בְּאוֹר, וְהָיוּ מְאִירוֹת בִּפְנֵי אוֹתוֹ הָאָדָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בציץ הוו אתוון דשמא קדישא גליפן בגלופא, ומחקקן ביה. ואי זכאה הוה ההוא דקיימא קמיה, אינון אתוון דמחקקן ביה גו דהבא, הוו בלטין מתתא לעילא, וסלקין מההוא גליפו בנהירו, והוו נהרין באנפין דההוא בר נש.
התרגום: בציץ היו אותיות השם הקדוש חקוקות בחקיקה וחקוקות בו. ואם צדיק היה אותו שעומד לפניו, אותן אותיות שחקוקות בתוך הזהב היו בולטות ממטה למעלה ועולות מאותה חקיקה באור, והיו מאירות בפני אותו האדם.
מן המפרשים
אור יקר: בציץ הוו אתוון דשמא קדישא שם יהו״ה כאומרו קדש ליהו״ה, ופירשו בגמרא קדש ל׳ מלמטה יהו״ה מלמעלה כזה גליפן כנלופא, משמעות דבריו שהיה בליטתן למטה לצד עצמו, והם שוקעות וחקוקות מצד חוץ, ובגמרא בגטין פרק המביא תניין קאמר לא היה כתבו…
הסולם: בציץ הוו אתוון וכו': ומפרש דבריו. בציץ היו אותיות השם הקדוש מפותחות בפתוח וחקוקות בו. ואם צדיק הוא מי שעומד לפניו אלו האותיות החקוקות תוך הזהב, היו הארתן בולטות ועולות ממטה למעלה מחקיקה ההיא, והיו מאירות בפניו של אדם ההוא.