ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 32: את ה' אלהיך תירא - סוד שלשה גוני אש היראה והדבקות באהבה בעבודת הבורא › פיסקה 2 (רטז ע"א)

שלשה גוני אש - ראשונה בשמחה שניה נגה לאש שלישית סובבת הנגה ומתחילה יראת הדין

ויקהל · את ה' אלהיך תירא - סוד שלשה גוני אש היראה והדבקות באהבה בעבודת הבורא · מאמר 32 · פיסקה 2 · דף רטז ע"א

לשון הזוהר

(אית אשא ואית אשא) תְּלַת גְּוָונֵי אֶשָּׁא הָכָא. אֶשָּׁא קַדְמָאָה, אִיהוּ אֶשָּׁא דְּקַבִּיל אֶשָּׁא בְּחֵידוּ, וְחַדָּאן דָּא בְּדָא בִּרְחִימוּ. אֶשָּׁא תִּנְיָינָא, אִיהוּ אֶשָּׁא דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳וְנֹגַהּ לָאֵשׁ׳ (יחזקאל א, יג) דְּאִתְחָזֵי בֵּיהּ נֹגַהּ. וְדָא אִיהוּ אֶשָּׁא, דְּקַיְּימָא גּוֹ אֶשָּׁא פְּנִימָאָה בְּחֵידוּ, כְּמָה (ר"ג:) דְּאִתְּמַר. אֶשָּׁא תְּלִיתָאָה, אִיהוּ אֶשָּׁא (דלבר) דְּסַחֲרָא לְהַהוּא נֹגַהּ. וּבְהַאי אֶשָּׁא שַׁארִי דְּחִילוּ דְּדִינָא, לְאַלְקָאָה חַיָּיבַיָּא. וְאַף עַל גַּב דְּתָנֵינָן, דְּאַרְבָּעָה גְּוָונִי אֶשָּׁא נִינְהוּ, וְאִינּוּן אַרְבַּע דְּאִינּוּן חַד. אֲבָל הָכָא בְּהַהוּא אֶשָּׁא דְּקָאָמְרָן, שַׁאֲרִי דְּחִילוּ דְּדִינָא, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְיָרֵאתָ מֵּאֱלהֶיךָ׳, מֵהַהוּא עוֹנְשָׁא דִּילֵיהּ.

תרגום

(יֵשׁ אֵשׁ וְיֵשׁ אֵשׁ) שְׁלֹשָׁה גּוֹנֵי אֵשׁ כָּאן. אֵשׁ רִאשׁוֹנָה הִיא אֵשׁ שֶׁקִּבְּלָה אֵשׁ בְּשִׂמְחָה, וּשְׂמֵחִים זֶה עִם בְּאַהֲבָה. הָאֵשׁ הַשְּׁנִיָּה הִיא הָאֵשׁ שֶׁכָּתוּב בָּהּ ׳וְנֹגַהּ לָאֵשׁ, שֶׁנִּרְאֶה בָּהּ נֹגַהּ, וְזוֹהִי אֵשׁ שֶׁעוֹמֶדֶת בְּתוֹךְ הָאֵשׁ הַפְּנִימִית בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר׳ (יחזקאל א). הָאֵשׁ הַשְּׁלִישִׁית הִיא אֵשׁ (שֶׁבַּחוּץ) שֶׁסּוֹבֶבֶת אוֹתוֹ נֹגַהּ, וּבְזוֹ הָאֵשׁ הִתְחִילָה יִרְאַת הַדִּין לְהַלְקוֹת הָרְשָׁעִים. וְאַף עַל גַּב שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁאַרְבָּעָה צְבָעִים שֶׁל אֵשׁ הֵם, וְאֵלּוּ אַרְבָּעָה שֶׁהֵם אֶחָד. אֲבָל כָּאן בָּאֵשׁ הַהִיא שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים, מַתְחִיל פַּחַד הַדִּין, וְעַל זֶה כָּתוּב וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךְ, מֵאוֹתוֹ הָעֹנֶשׁ שֶׁלּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (אית אשא ואית אשא) תלת גווני אשא הכא. אשא קדמאה, איהו אשא דקביל אשא בחידו, וחדאן דא בדא ברחימו. אשא תניינא, איהו אשא דכתיב ביה ׳ונגה לאש׳ (יחזקאל א, יג) דאתחזי ביה נגה. ודא איהו אשא, דקיימא גו אשא פנימאה בחידו, כמה (ר"ג:) דאתמר. אשא תליתאה, איהו אשא (דלבר) דסחרא לההוא נגה. ובהאי אשא שארי דחילו דדינא, לאלקאה חייביא. ואף על גב דתנינן, דארבעה גווני אשא נינהו, ואינון ארבע דאינון חד. אבל הכא בההוא אשא דקאמרן, שארי דחילו דדינא, ועל דא כתיב, ׳ויראת מאלהיך׳, מההוא עונשא דיליה.

התרגום: (יש אש ויש אש) שלשה גוני אש כאן. אש ראשונה היא אש שקבלה אש בשמחה, ושמחים זה עם באהבה. האש השניה היא האש שכתוב בה ׳ונגה לאש, שנראה בה נגה, וזוהי אש שעומדת בתוך האש הפנימית בשמחה, כמו שנתבאר׳ (יחזקאל א). האש השלישית היא אש (שבחוץ) שסובבת אותו נגה, ובזו האש התחילה יראת הדין להלקות הרשעים. ואף על גב ששנינו שארבעה צבעים של אש הם, ואלו ארבעה שהם אחד. אבל כאן באש ההיא שאנו אומרים, מתחיל פחד הדין, ועל זה כתוב ויראת מאלהיך, מאותו הענש שלו.

מן המפרשים

מקדש מלך: אשא תניינא וכו': פירוש הוד והיינו דקאמר איהו אשא דכתיב ביה ונוגה לאש שאש הוא הוד ונוגה הוא הנצח כמ"ש הרב ז"ל שהיכל הנוגה הוא הנצח ונצח מחובר עם ההוד וזהו ונוגה לאש.

אור החמה: אשא דקביל אשא בחידו היינו אש המ' ודיניה שהיא מקבלת אש הגבורה בייחוד' עם הת"ת ומקבלת אותו בחידו דהיינו אש הבינה וג' אשות אלו מיוחדים וחדאן דא בדא ברחימו סוד הייחוד מצד החסד ודאי לזה ג' אשות אלו אנו מייחסים לאש א':

הסולם: תלת גווני אשא וכו': ג' מיני אש יש כאן. אש הראשונה היא אש המקבלת אש בשמחה, ושמחים זה בזה באהבה. אש השניה, היא אש שכתוב בה, ונגה לאש, שנראה בה הנגה, שהיא השכינה, וזה היא אש העומדת בשמחה תוך אש הפנימית, שאמרנו, דהיינו אש הראשונה.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר