את ה' אלהיך תירא
סוד שלשה גוני אש היראה והדבקות באהבה בעבודת הבורא
את ה' אלהיך תירא ויראת מאלהיך - סוד מקום הדין שנשאב מהדין שלמעלה
מִצְווֹת הַתּוֹרָה שֶׁאֲמַרְתֶּם בַּתְּפִלָּה וַדַּאי כָּךְ הוּא. פָּתַח וְאָמַר, כָּתוּב ׳אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד׳ (דברים י) - וְכָתוּב, ׳וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךְ׳ (ויקרא יט). בְּפָסוּק זֶה יֵשׁ לוֹמַר כָּךְ: וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךְ, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי כָּתוּב אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ תִּירָא - מַה זֶּה מֵאֱלֹהֶיךְ? אֶלָּא סוֹד הוּא, מֵאֱלֹהֶיךְ וַדַּאי, מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהִתְחַבֵּר וְסוֹבֵב אֶת הַמֹּחַ שֶׁלִּפְנִים, וְזֶהוּ מֵאֱלֹהֶיךְ. יִרְאָה זוֹ לִפְחֹד מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי שָׁם שׁוֹרֶה הַדִּין, וְהוּא דִּין שֶׁנִּשְׁאָב מִתּוֹךְ הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
בלשון הזוהר
פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא דְּאָמַרְתּוּן בִּצְלוֹתָא וַדַּאי הָכִי הוּא. פָּתַח וְאָמַר, כְּתִיב ׳אֶת יהו"ה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אוֹתוֹ תַעֲבוֹד׳ (דברים י, כ). וּכְתִיב, ׳וְיָרֵאתָ מֵּאֱלהֶיךָ׳ (ויקרא יט, יד). הַאי קְרָא אִית לְמֵימַר הָכִי, וְיָרֵאתָ אֱלֹהֶיךָ, בְּגִין דְּהָא כְּתִיב אֶת יהו"ה אֱלהֶיךָ תִּירָא, מַהוּ מֵּאֱלֹהֶיךָ. אֶלָּא רָזָא אִיהוּ, מֵּאֱלהֶיךָ וַדַּאי, מֵהַהוּא אֲתָר דְּאִתְחַבָּר וְסָחֲרָא לְמוֹחָא דִּלְגוֹ, וְדָא אִיהוּ מֵּאֱלֹהֶיךָ, דְּחִילוּ דָּא לְמִדְחַל לֵיהּ, דְּהָא תַּמָּן שַׁרְיָיא דִּינָא, וְאִיהוּ דִּינָא דְּאִשְׁתְּאִיב מִגּוֹ דִּינָא דִּלְעֵילָּא, בְּהַאי אֲתָר.
שלשה גוני אש - ראשונה בשמחה שניה נגה לאש שלישית סובבת הנגה ומתחילה יראת הדין
(יֵשׁ אֵשׁ וְיֵשׁ אֵשׁ) שְׁלֹשָׁה גּוֹנֵי אֵשׁ כָּאן. אֵשׁ רִאשׁוֹנָה הִיא אֵשׁ שֶׁקִּבְּלָה אֵשׁ בְּשִׂמְחָה, וּשְׂמֵחִים זֶה עִם בְּאַהֲבָה. הָאֵשׁ הַשְּׁנִיָּה הִיא הָאֵשׁ שֶׁכָּתוּב בָּהּ (יחזקאל א) ׳וְנֹגַהּ לָאֵשׁ, שֶׁנִּרְאֶה בָּהּ נֹגַהּ, וְזוֹהִי אֵשׁ שֶׁעוֹמֶדֶת בְּתוֹךְ הָאֵשׁ הַפְּנִימִית בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר׳. הָאֵשׁ הַשְּׁלִישִׁית הִיא אֵשׁ (שֶׁבַּחוּץ) שֶׁסּוֹבֶבֶת אוֹתוֹ נֹגַהּ, וּבְזוֹ הָאֵשׁ הִתְחִילָה יִרְאַת הַדִּין לְהַלְקוֹת הָרְשָׁעִים. וְאַף עַל גַּב שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁאַרְבָּעָה צְבָעִים שֶׁל אֵשׁ הֵם, וְאֵלּוּ אַרְבָּעָה שֶׁהֵם אֶחָד. אֲבָל כָּאן בָּאֵשׁ הַהִיא שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים, מַתְחִיל פַּחַד הַדִּין, וְעַל זֶה כָּתוּב וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךְ, מֵאוֹתוֹ הָעֹנֶשׁ שֶׁלּוֹ.
בלשון הזוהר
(אית אשא ואית אשא) תְּלַת גְּוָונֵי אֶשָּׁא הָכָא. אֶשָּׁא קַדְמָאָה, אִיהוּ אֶשָּׁא דְּקַבִּיל אֶשָּׁא בְּחֵידוּ, וְחַדָּאן דָּא בְּדָא בִּרְחִימוּ. אֶשָּׁא תִּנְיָינָא, אִיהוּ אֶשָּׁא דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳וְנֹגַהּ לָאֵשׁ׳ (יחזקאל א, יג) דְּאִתְחָזֵי בֵּיהּ נֹגַהּ. וְדָא אִיהוּ אֶשָּׁא, דְּקַיְּימָא גּוֹ אֶשָּׁא פְּנִימָאָה בְּחֵידוּ, כְּמָה דְּאִתְּמַר. אֶשָּׁא תְּלִיתָאָה, אִיהוּ אֶשָּׁא (דלבר) דְּסַחֲרָא לְהַהוּא נֹגַהּ. וּבְהַאי אֶשָּׁא שַׁארִי דְּחִילוּ דְּדִינָא, לְאַלְקָאָה חַיָּיבַיָּא. וְאַף עַל גַּב דְּתָנֵינָן, דְּאַרְבָּעָה גְּוָונִי אֶשָּׁא נִינְהוּ, וְאִינּוּן אַרְבַּע דְּאִינּוּן חַד. אֲבָל הָכָא בְּהַהוּא אֶשָּׁא דְּקָאָמְרָן, שַׁאֲרִי דְּחִילוּ דְּדִינָא, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְיָרֵאתָ מֵּאֱלהֶיךָ׳, מֵהַהוּא עוֹנְשָׁא דִּילֵיהּ.
צריך לשים רצונו ביראה ואהבה כאחד ולפחד מהענש שממית מהעולם הזה והבא
וּבְאוֹתָהּ יִרְאָה צָרִיךְ לָשִׂים רְצוֹנוֹ בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה כְּאֶחָד, לְפַחֵד בְּצַד זֶה - וְלֶאֱהֹב בְּצַד זֶה, וּבְאוֹתָם גְּוָנִים שֶׁאָמַרְנוּ, וְאוֹתוֹ הַפַּחַד לִהְיוֹת פּוֹחֵד מֵעֹנֶשׁ. שֶׁמִּי שֶׁעוֹבֵר עַל מִצְווֹת הַתּוֹרָה נֶעֱנָשׁ בְּאוֹתוֹ צַד. שֶׁכְּשֶׁמַּתְחִיל אוֹתוֹ צַד לְהַלְקוֹת, לֹא שׁוֹקֵט עַד שֶׁמְּכַלֶּה אוֹתוֹ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וּמֵהָעוֹלָם הַבָּא. וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ לִפְחֹד מֵהָאֵשׁ הַ אֶת שֶׁשָּׁרוּי בָּהּ הַפַּחַד.
בלשון הזוהר
וּבְהַהוּא יִרְאָה בָּעֵי לְשַׁוָּואָה רְעוּתֵיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ כַּחֲדָא, לְמִדְחַל בְּהַאי סִטְרָא, וּלְמִרְחַם בְּהַאי סִטְרָא. וּבְאִינּוּן גַּוְונִין דְּקָאָמְרָן, וְהַהוּא דְּחִילוּ לֶהוֵי לְמִדְחַל מֵעוֹנְשָׁא. דְּמַאן דְּעָבַר עַל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, אִתְעַנָּשׁ בְּהַהוּא סִטְרָא דְּכַד שַׁארִי הַהוּא סִטְרָא לְאַלְקָאָה, לָא שָׁכִיךְ עַד דְּשָׁצֵי לֵיהּ מֵהַאי עָלְמָא, וּמֵעָלְמָא דְּאָתֵי. וּבְּגִין כָּךְ בָּעֵי לְמִדְחַל מֵהַאי אֶשָּׁא, דִּדְחִילוּ שַׁרְיָיא בֵּיהּ.
ממנה מתפשטת אש יראה אחרת של קדש ולפעמים מתחברת בה אש חשך שמכסה האור
וּמִמֶּנָּה מִתְפַּשֶּׁטֶת אֵשׁ לַחוּץ שֶׁל יִרְאָה אַחֶרֶת, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳לֹא תִירְאוּ אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי, שֶׁאָסוּר לִפְחֹד מִמֶּנּוּ׳ (שופטים ו, י) - וְהָאֵשׁ הַזּוֹ שֶׁל יִרְאָה שֶׁאָמַרְנוּ הִיא קֹדֶשׁ וּמִשְׁתַּתֶּפֶת בִּקְדֻשָּׁה, וְזוֹהִי שֶׁסּוֹבֶבֶת אוֹתוֹ נֹגַהּ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאוֹתָהּ אֵשׁ אַחֶרֶת שֶׁבַּחוּץ, מִתְחַבֶּרֶת בָּזוֹ לִפְעָמִים, וְלִפְעָמִים מָעֳבֶרֶת מִמֶּנָּה וְלֹא מִתְחַבֶּרֶת עִמָּהּ. וּכְשֶׁגּוֹרֵם שֶׁתִּתְחַבֵּר בָּזוֹ, אֲזַי הוּא אֵשׁ שֶׁל חֹשֶׁךְ, וּמַחֲשִׁיכָה וּמְכַסָּה אֶת הָאוֹר שֶׁל הָאֲחֵרוֹת הַלָּלוּ, וְסִימָנְךְ - וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְלֹא שֶׁתָּמִיד עוֹמֶדֶת, וַהֲרֵי זֶה נִתְבָּאֵר. אַחַר כָּךְ הִיא אַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ שֶׁאַהֲבָה שׁוֹרָה לְאַחַר יִרְאָה. וְסוֹד הַדָּבָר - כֵּיוָן שֶׁהִתְחִילָה יִרְאָה עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם, מִתְעוֹרֶרֶת אַחַר כָּךְ אַהֲבָה, שֶׁהִיא יָמִין, שֶׁמִּי שֶׁעוֹבֵד מִתּוֹךְ אַהֲבָה, נִדְבָּק בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן לְמַעְלָה וְנִדְבָּק בִּקְדֻשַּׁת הָעוֹלָם הַבָּא, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי עוֹלָה לְהִתְעַטֵּר וּלְהִדָּבֵק בְּצַד הַיָּמִין.
בלשון הזוהר
וּמִנֵּיהּ אִתְפָּשַׁט אֶשָּׁא לְבַר דְּדַחֲלָא אַחֲרָא, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳לֹא תִּירָאוּ אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמוֹרִי׳ (שופטים ו, י), דְּאָסִיר לְמִדְחַל מִנֵּיהּ. וְהַאי אֶשָּׁא דִּדְחִילוּ דְּקָאָמְרָן, אִיהוּ קֹדֶשׁ וְאִשְׁתָּתַּף בִּקְדוּשָּׁה, וְהַאי אִיהוּ דְּסָחֲרָא לְהַהוּא נֹגַהּ דְּקָאָמְרָן. וְהַהִיא אֶשָּׁא אַחֲרָא דִּלְבַר, אִיהוּ דְּאִתְחַבָּר בְּהַאי לְזִמְנִין. וּלְזִמְנִין אִתְעַבָּר מִנֵּיהּ, וְלָא אִתְחֲבָּר בַּהֲדֵיהּ. וְכַד גָּרִים דְּאִתְחַבָּר בְּהַאי, כְּדֵין הוּא אֶשָּׁא דְּחָשׁוּךְ, וְאַחְשִׁיךְ וְכַסֵּי נְהִירוּ דְּאִלֵּין אַחֲרָנִין. וְסִימָנִיךְ ׳וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת׳ (יחזקאל א, ד), וְלָא דְּקַיְּימָא תָּדִיר, וְהָא אִתְּמַר לְבָתַר אַהֲבָה, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ דְּאַהֲבָה שַׁרְיָיא לְבָתַר יִרְאָה. וְרָזָא דְּמִלָּה, כֵּיוָן דְּשָׁארִי יִרְאָה עַל רֵישֵׁיהּ דְּבַר נָשׁ, אִתְּעַר לְבָתַר אַהֲבָה, דְּאִיהוּ יְמִינָא. דְּמַאן דְּפָלַח מִגּוֹ אַהֲבָה, אִתְדַּבָּק בַּאֲתָר עִלָּאָה לְעֵילָּא, וְאִתְדַּבָּק בִּקְדוּשָּׁה דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, בְּגִין דְּהָא סָלִיק לְאִתְעַטְּרָא וּלְאִתְדַּבְּקָא בִּסְטַר יְמִינָא.
עבודה מיראה נכבדה אך לא עולה להדבק והעובד מאהבה מזמן לעולם הבא ושולט על היראה
וְאִם תֹּאמַר שֶׁעֲבוֹדָה שֶׁהִיא מִצַּד הַיִּרְאָה אֵינָהּ עֲבוֹדָה - עֲבוֹדָה נִכְבָּדָה הִיא, אֲבָל לֹא עוֹלָה לְהִדָּבֵק לְמַעְלָה. וּכְשֶׁעוֹבֵד מֵאַהֲבָה, עוֹלֶה וּמִתְעַטֵּר לְמַעְלָה וְנִדְבָּק בָּעוֹלָם הַבָּא, וְזֶהוּ אָדָם שֶׁמְּזֻמָּן לָעוֹלָם הַבָּא. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, שֶׁהוּא שׁוֹלֵט עַל מְקוֹם הַיִּרְאָה, שֶׁהֲרֵי אֵין מִי שֶׁשּׁוֹלֵט עַל דַּרְגַּת הַיִּרְאָה, אֶלָּא רַק אַהֲבָה, סוֹד הַיָּמִין.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא דְּפוּלְחָנָא דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דְּיִרְאָה לָאו אִיהוּ פּוּלְחָנָא. פּוּלְחָנָא יַקִּירָא אִיהוּ, אֲבָל לָא סָלִיק לְאִתְדַּבְּקָא לְעֵילָּא. וְכַד פָּלַח מֵאַהֲבָה, סָלִיק וְאִתְעַטָּר לְעֵילָּא, וְאִתְדַּבָּק בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וְדָא אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּאִזְדָּמָן לְעָלְמָא דְּאָתֵי, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהָא שַׁלִיט עַל אֲתָר דְּיִרְאָה, דְּהָא לֵית מַאן דְּשַׁלִּיט עַל דַּרְגָּא דְּיִרְאָה, אֶלָּא אַהֲבָה, רָזָא דִּימִינָא.
סוד היחוד ליחד שמו של הקב"ה ולהכליל האברים והדרגות - שמע ישראל ה' אחד
סוֹד הַיִּחוּד שֶׁצָּרִיךְ לְאוֹתוֹ שֶׁרָאוּי לָעוֹלָם הַבָּא, לְיַחֵד אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה וּלְיַחֵד הָאֵיבָרִים וְהַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת וְהַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַכְלִיל אֶת כֻּלָּם וּלְהַכְנִיסָם לְמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִקְשֹׁר קֶשֶׁר. וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב, שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה'׳ (שמות לו, יג) אֶחָד.
בלשון הזוהר
רָזָא דְּיִחוּדָא דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְהַהוּא דְּאִתְחָזֵי לְעָלְמָא דְּאָתֵי, לְיַחֲדָא שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְיַיחֲדָא שַׁיְיפִין וְדַרְגִּין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, לְאַכְלְלָא כֻּלְּהוּ, וּלְאַעְלָאָה בַּאֲתָר דְּאִצְטְרִיךְ לְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא. וְדָא אִיהוּ רָזָא דִּכְתִיב, שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלהֵינוּ יהו"ה׳ (דברים ו, ד) אֶחָד.
סוד שמע ישראל
יחוד רב המנונא סבא שקבל מפי אליהו ליחד הכל בקשר אחד
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.