כשהמשחית ירד לעולם מי שלא סוגר עצמו נמצא לפניו מתחיב בנפשו כלוט
ויקהל · הסתירו עצמכם שלשת הימים - סוד מלאך המות בין הנשים ומעשה המשכן · מאמר 3 · פיסקה 14 · דף קצז ע"א
לשון הזוהר
אֶלָּא, כֵּיוָן דִּמְחַבְּלָא נָחַת לְעָלְמָא, מַאן דְּלָא סָגִיר גַּרְמֵיהּ, וְאִשְׁתְּכַח קָמֵיהּ בְּאִתְגַּלְיָיא, אִתְחַיָּיב בְּנַפְשֵׁיהּ, דְּאִיהוּ קָטִיל גַּרְמֵיהּ. מְנָא לָן. מִלוֹט, דִּכְתִּיב, ׳הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ׳ (בראשית יט, יז). מַאי טַעֲמָא ׳אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ׳. בְּגִין דִּמְחַבְּלָא אָזִיל בָּתַר כַּתְפּוֹי, וְאִי אָהֲדָר רֵישֵׁיהּ, וְאִסְתָּכַּל בֵּיהּ אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, יָכִיל לְנַזְקָא לֵיהּ.
תרגום
אֶלָּא, כֵּיוָן שֶׁהַמַּשְׁחִית יָרַד לָעוֹלָם, מִי שֶׁאֵינוֹ סוֹגֵר אֶת עַצְמוֹ וְנִמְצָא לְפָנָיו בְּגָלוּי - מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁהוּא הָרַג אֶת עַצְמוֹ. מִנַּיִן לָנוּ? מִלּוֹט, שֶׁכָּתוּב ׳הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךְ אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךְ׳ (בראשית יט, יז) - מָה הַטַּעַם ׳אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךְ׳? מִשּׁוּם שֶׁהַמַּשְׁחִית הוֹלֵךְ אַחַר כְּתֵפוֹ, וְאִם מַחֲזִיר רֹאשׁוֹ וּמִתְבּוֹנֵן בּוֹ פָּנִים בְּפָנִים, יָכוֹל לְהַזִּיק לוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא, כיון דמחבלא נחת לעלמא, מאן דלא סגיר גרמיה, ואשתכח קמיה באתגלייא, אתחייב בנפשיה, דאיהו קטיל גרמיה. מנא לן. מלוט, דכתיב, ׳המלט על נפשך אל תביט אחריך׳ (בראשית יט, יז). מאי טעמא ׳אל תביט אחריך׳. בגין דמחבלא אזיל בתר כתפוי, ואי אהדר רישיה, ואסתכל ביה אנפין באנפין, יכיל לנזקא ליה.
התרגום: אלא, כיון שהמשחית ירד לעולם, מי שאינו סוגר את עצמו ונמצא לפניו בגלוי - מתחיב בנפשו, שהוא הרג את עצמו. מנין לנו? מלוט, שכתוב ׳המלט על נפשך אל תביט אחריך׳ (בראשית יט, יז) - מה הטעם ׳אל תביט אחריך׳? משום שהמשחית הולך אחר כתפו, ואם מחזיר ראשו ומתבונן בו פנים בפנים, יכול להזיק לו.
מן המפרשים
הסולם: אלא כיון דמחבלא וכו': ומשיב, אלא כיון שהמשחית ירד לעולם, מי שלא סגר את עצמו, ונמצא לפניו בגלוי, מתחייב בנפשו, כי המית את עצמו. מאין לנו, מלוט, שכתוב, המלט על נפשך אל תביט אחריך. מהו הטעם, אל תביט אחריך, משום שהמשחית הלך אחורי…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: