על הגוף שורה הסטרא אחרא ולכן נטמאים הידים וצריך לרחצם כי בלילה הכל שב למקומו
ויקהל · רקיע האותיות שעל ארבע חיות עליונות - סוד גלגול הצרוף ודבקות בסוד הסודות · מאמר 25 · פיסקה 31 · דף ריג ע"ב
לשון הזוהר
גּוּפָא שָׁרֵי עֲלוֹי רָזָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וּבְגִין כַּךְ אִסְתָּאֲבוּ יְדוֹי, וּבָעֵי לְאַסְחָאָה לוֹן. כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דְּהָא בְּלֵילְיָא כֹּלָּא תָּב לְאַתְרֵיהּ, וְנִשְׁמָתֵהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא סַלְּקִין וְאִתְהַדְּרָן לְאַתְרַיְיהוּ, וְאִתְעַטְּרַת (בהו) מַה דְּאִתְעַטְּרַת, וְאִתְכְּלִילַת מִכָל סִטְרִין, כְּדֵין סַלְּקָא יְקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאִתְעַטָּר מִכֹּלָּא.
תרגום
עֵל הַגּוּף שׁוֹרֶה סוֹד הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְלָכֵן נִטְמָאִים יָדָיו, וְצָרִיךְ לִרְחֹץ אוֹתָם. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁהֲרֵי בַּלַּיְלָה הַכֹּל שָׁב לִמְקוֹמוֹ, וְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים עוֹלוֹת וְחוֹזְרוֹת לִמְקוֹמָן, וּמִתְעַטֶּרֶת (בָּהֶם) מַה שֶּׁמִּתְעַטֶּרֶת, וְנִכְלֶלֶת מִכָּל הַצְּדָדִים, וְאָז עוֹלֶה כְּבוֹד הקב"ה וּמִתְעַטֵּר מֵהַכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: גופא שרי עלוי רזא דסטרא אחרא, ובגין כך אסתאבו ידוי, ובעי לאסחאה לון. כמה דאוקימנא, דהא בליליא כלא תב לאתריה, ונשמתהון דצדיקייא סלקין ואתהדרן לאתרייהו, ואתעטרת (בהו) מה דאתעטרת, ואתכלילת מכל סטרין, כדין סלקא יקרא דקודשא בריך הוא ואתעטר מכלא.
התרגום: על הגוף שורה סוד הסטרא אחרא, ולכן נטמאים ידיו, וצריך לרחץ אותם. כמו שבארנו, שהרי בלילה הכל שב למקומו, ונשמות הצדיקים עולות וחוזרות למקומן, ומתעטרת (בהם) מה שמתעטרת, ונכללת מכל הצדדים, ואז עולה כבוד הקב"ה ומתעטר מהכל.
מן המפרשים
הסולם: גופא שרי עלוי וכו': הגוף, שחזר לצד שלו, שורה עליו סוד הסטרא אחרא, ומשום זה נטמאו ידיו, וצריך לרחוץ אותן, כמו שהעמדנו, כי בלילה חוזר כל דבר למקומו, לשורשו. ונשמות הצדיקים, עולות וחוזרות למקומן, לשורשם, שהיא המלכות שמשם נולדו,…
אור יקר: רזא דסטרא אחרא, ואחר כך כשהוא מתעורר משינתו ונשמתו נמסרת לו בחצות לילה כאשר נבאר, רוח הטומאה גם כן מסתלק ממנו אמנם נשאר נאחז בו. בקצוות שהטמאים אוחזים בו דהיינו הידים שהם עסקניות ודאי, שהם מגיעות עד הטמאים בהתפשטותם, וצפרנים…