כל דברי העולם חוזרים לעקר ולשרש וכמה לילות מיסרים הכליות והנפש שבה לעקרה
ויקהל · רקיע האותיות שעל ארבע חיות עליונות - סוד גלגול הצרוף ודבקות בסוד הסודות · מאמר 25 · פיסקה 30 · דף ריג ע"ב
לשון הזוהר
וְכָל מִלִּין דְּעָלְמָא, אָהַדְרוּ כֻּלְּהוּ, לְעִקָרָא וִיסוֹדָא וְשָׁרָשָׁא, דְּנַפְקוּ מִנֵּיהּ. וְכַמָּה לֵילָוָון זְמִינִין לְנַטְלָא כָּל חַד וְחַד מַה דְּאִתְחָזֵי לֵיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי׳ (תהילים טז, ז). נַפְשָׁא אַזְלַת וְשָׁטָאת, וְתָבַת לְהַהוּא עִקָרָא דְּאִתְחָזֵי לָהּ. גּוּפָא קָאִים שָׁכִיךְ כְּאַבְנָא, וְאַהְדָר לְהַהוּא אֲתָר דְּאִתְחָזֵי לֵיהּ, לְמִשְׁרֵי עֲלוֹי, וּבְגִין כַּךְ תָּב גּוּפָא לְסִטְרֵיהּ, וְנַפְשָׁא לְסִטְרָהּ.
תרגום
וְכָל דִּבְרֵי הָעוֹלָם, כֻּלָּם חוֹזְרִים לָעִקָּר וְהַיְסוֹד וְהַשֹּׁרֶשׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצְאוּ. וְכַמָּה לֵילוֹת עֲתִידִים לִטֹּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳(תהלים טז) אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי׳ - הַנֶּפֶשׁ הוֹלֶכֶת וּמְשׁוֹטֶטֶת וְשָׁבָה אֶל אוֹתוֹ עִקָּר שֶׁרָאוּי לָהּ. הַגּוּף עוֹמֵד שָׁקֵט כְּאֶבֶן, וְחוֹזֵר לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁרָאוּי לוֹ לִשְׁרוֹת עָלָיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ שָׁב הַגּוּף לַצַּד שֶׁלּוֹ, וְהַנֶּפֶשׁ לַצַּד שֶׁלָּהּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכל מלין דעלמא, אהדרו כלהו, לעקרא ויסודא ושרשא, דנפקו מניה. וכמה לילוון זמינין לנטלא כל חד וחד מה דאתחזי ליה. כמה דאת אמר ׳אף לילות יסרוני כליותי׳ (תהילים טז, ז). נפשא אזלת ושטאת, ותבת לההוא עקרא דאתחזי לה. גופא קאים שכיך כאבנא, ואהדר לההוא אתר דאתחזי ליה, למשרי עלוי, ובגין כך תב גופא לסטריה, ונפשא לסטרה.
התרגום: וכל דברי העולם, כלם חוזרים לעקר והיסוד והשרש שממנו יצאו. וכמה לילות עתידים לטל כל אחד ואחד מה שראוי לו, כמו שנאמר ׳(תהלים טז) אף לילות יסרוני כליותי׳ - הנפש הולכת ומשוטטת ושבה אל אותו עקר שראוי לה. הגוף עומד שקט כאבן, וחוזר לאותו מקום שראוי לו לשרות עליו, ומשום כך שב הגוף לצד שלו, והנפש לצד שלה.
מן המפרשים
הסולם: וכל מלין דעלמא וכו': וכל דברי העולם חוזרים כולם אל העיקר והשורש שמשם יצאו וכמה לילות עתידים כל אחד ואחד לקחת מה שראוי לו. כש"א, אף לילות יסרוני כליותי. כי בלילה הולך כל דבר לשורשו, כי הנפש הולכת ומשוטטת וחוזרת לשורש ההוא שראוי…
אור יקר: אתר דאתחזי ליה למשרי עלוי, דהיינו החצונים הטמאים כדמסיק, גופא שארי עלוי.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: