ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 25: רקיע האותיות שעל ארבע חיות עליונות - סוד גלגול הצרוף ודבקות בסוד הסודות › פיסקה 27 (ריג ע"ב)

בעוד שפיו מרחש לבו יכון ורצונו יתעלה למעלה לעטר כל ימיו בסוד הימים העליונים

ויקהל · רקיע האותיות שעל ארבע חיות עליונות - סוד גלגול הצרוף ודבקות בסוד הסודות · מאמר 25 · פיסקה 27 · דף ריג ע"ב

לשון הזוהר

וּבְעוֹד דְּפוּמֵיהּ וְשִׂפְוָותֵיהּ מְרַחְשָׁן, לִבֵּיהּ יְכַוֵּון, וּרְעוּתֵיהּ יִסְתָּלַק לְעֵילָּא לְעֵילָּא, לְיַיחֲדָא כֹּלָּא בְּרָזָא דְּרָזִין, דְּתַמָּן תְּקִיעוּ דְּכָל רְעוּתִין וּמַחֲשָׁבִין בְּרָזָא דְּקַיְּימָא בְּאֵין סוֹף, וּלְכַוְּונָא בְּהַאי בְּכָל צְלוֹתָא וּצְלוֹתָא, בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא לְאַעְטְרָא כָּל יוֹמוֹי, בְּרָזָא דְּיוֹמִין עִלָּאִין בְּפוּלְחָנִיהּ.

תרגום

וּבְעוֹד שֶׁפִּיו וְשִׂפְתוֹתָיו מְרַחֲשׁוֹת, לִבּוֹ יְכַוֵּן, וּרְצוֹנוֹ יִתְעַלֶּה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, לְיַחֵד אֶת הַכֹּל בְּסוֹד הַסּוֹדוֹת, שֶׁשָּׁם תְּקוּעִים כָּל הָרְצוֹנוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת בְּסוֹד שֶׁעוֹמֵד בְּאֵין סוֹף, וּלְכַוֵּן בָּזֶה בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה, בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְעַטֵּר אֶת כָּל יָמָיו בְּסוֹד הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים בַּעֲבוֹדָתוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובעוד דפומיה ושפוותיה מרחשן, לביה יכוון, ורעותיה יסתלק לעילא לעילא, לייחדא כלא ברזא דרזין, דתמן תקיעו דכל רעותין ומחשבין ברזא דקיימא באין סוף, ולכוונא בהאי בכל צלותא וצלותא, בכל יומא ויומא לאעטרא כל יומוי, ברזא דיומין עלאין בפולחניה.

התרגום: ובעוד שפיו ושפתותיו מרחשות, לבו יכון, ורצונו יתעלה למעלה למעלה, ליחד את הכל בסוד הסודות, ששם תקועים כל הרצונות והמחשבות בסוד שעומד באין סוף, ולכון בזה בכל תפלה ותפלה, בכל יום ויום, לעטר את כל ימיו בסוד הימים העליונים בעבודתו.

מן המפרשים

מקדש מלך: אינון דשמא קדישא פי' אבא הנקרא קודש ועיין בפ' תרומה דף קל"ו : וע"ד כתיב השמים וכו'. פי' זעיר הנקרא השמים ומ' הנקרא שמים הם לה' שהיא בינה. וזה פי' אחר הפך מ"ש לעיל לשמא דא דלתתא: מכאן ולהלאה פי' מבינה ולמעלה. בר נהירו חד זעיר:…

הסולם: ובעוד דפומיה ושפוותיה וכו': ובעוד שפיו ושפתיו נעות, יכוון לבו, ורצונו יעלה למעלה למעלה, ליחד הכל בסוד הסודות, ששמה נתקעים כל הרצונות והמחשבות, הנמצא בסוד אין סוף. ולכוון בזה בכל תפלה ותפלה בכל יום ויום, לעטר כל ימיו בסוד הימים…

אור יקר: דתמן תקיעו דכל רעותיו באין סוף, ואין מעלה זו אל הבינה כדפירשנו באדרא, אלא שכל הספירות מושרשות בבינה, והבינה מעוברת וכלולה מהם עולה אל החכמה, אל ]מקום[ שנשרשים הספירות ]ולהם?[ בתוכיות הבינה בתוך החכמה, ואחר שהיא כלולה בהם עולה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר