אין ברקיע הזה גון ולא נראה כלל פרט לנשמות הצדיקים הרואות מאחרי הכתל אור שלא פוסק
ויקהל · רקיע האותיות שעל ארבע חיות עליונות - סוד גלגול הצרוף ודבקות בסוד הסודות · מאמר 25 · פיסקה 23 · דף ריג ע"א
לשון הזוהר
כָּל גַּוְונִין מִנֵּיהּ נַפְקֵי. בֵּיהּ לֵית גּוָון, לָא אִתְחָזֵי, וְלָא אִתְגַלְיָיא, הַאי אִיהוּ דְּאַפִּיק כָּל נְהוֹרִין. בֵּיהּ לָא אִתְחָזֵי, לָא נְהִירוּ, וְלָא חָשׁוּךְ, וְלָא גּוָון כְּלַל, בַּר נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּחָמָאן מִגּוֹ רְקִיעָא תַּתָּאָה, כְּמִבָּתַר כּוֹתָלָא, נְהִירוּ דְּאַפִּיק וְנָהִיר הַאי רְקִיעָא עִלָּאָה, וְהַהוּא נְהִירוּ דְּלָא פָּסַק, לֵית מַאן דְּיֵדַע לֵיהּ, לֵית מַאן דְּקָאִים בֵּיהּ.
תרגום
כָּל הַגְּוָנִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ. אֵין בּוֹ גָּוֶן, וְלֹא נִרְאָה וְלֹא הִתְגַּלָּה. זֶהוּ שֶׁמּוֹצִיא אֶת כָּל הָאוֹרוֹת. בּוֹ לֹא נִרְאֶה לֹא אוֹר וְלֹא חֹשֶׁךְ וְלֹא גָוֶן כְּלָל, פְּרָט לְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁרוֹאוֹת מִתּוֹךְ הָרָקִיעַ הַתַּחְתּוֹן כְּמֵאַחַר הַכֹּתֶל, אוֹר שֶׁמּוֹצִיא וּמֵאִיר הָרָקִיעַ הָעֶלְיוֹן הַזֶּה, וְאוֹתוֹ אוֹר שֶׁלֹּא פוֹסֵק, אֵין מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ וְאֵין מִי שֶׁעוֹמֵד בּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כל גוונין מניה נפקי. ביה לית גוון, לא אתחזי, ולא אתגלייא, האי איהו דאפיק כל נהורין. ביה לא אתחזי, לא נהירו, ולא חשוך, ולא גוון כלל, בר נשמתין דצדיקייא, דחמאן מגו רקיעא תתאה, כמבתר כותלא, נהירו דאפיק ונהיר האי רקיעא עלאה, וההוא נהירו דלא פסק, לית מאן דידע ליה, לית מאן דקאים ביה.
התרגום: כל הגונים יוצאים ממנו. אין בו גון, ולא נראה ולא התגלה. זהו שמוציא את כל האורות. בו לא נראה לא אור ולא חשך ולא גון כלל, פרט לנשמות הצדיקים שרואות מתוך הרקיע התחתון כמאחר הכתל, אור שמוציא ומאיר הרקיע העליון הזה, ואותו אור שלא פוסק, אין מי שמכיר אותו ואין מי שעומד בו.
מן המפרשים
אור החמה: וההוא נהירו דלא פסק וגומר יר' מוכרח הוא לקיום הכפירות שיהיה לעולם נובע ועכ"ז לית מאן דידע ליה קודם צאתו בבחינת אחיזתו בבינה לית מאן דקאים ביה מתחות דא דהיינו מבינה ולמטה כל אינון רקיעים שהם ז' רקיעים מלבנה ומעלה זה בתוך זה.
הסולם: כל גוונין מניה וכו': כל הגוונים יוצאים ממנו, מרקיע השמיני שהוא בינה, ובו עצמו אין גוון, אינו נראה ואינו מתגלה. זה הוא שהוציא כל המאורות, כי כל המוחין מג' קוין דבינה יוצאים, ובו עצמו אינו נראה לא אור ולא חשך ולא שום גוון כלל.…
אור יקר: לא אתחזי ולא אתגליא, כלומר לא אתחזי כדי להגלות, ואם תאמר והיאך לא אתגלי, מאחר שהוא הוציא הספירות שבהם הפעולות, לפחות נדע שיהיו בו אותם הפעולות עצמן שהם נובעות ממנו, לזה אמר שאינו כך, אלא האי איחד.