הנהר שלמטה מתקין נשמות להתישב בצחות ולעלות באותו פתח שבאמצע הרקיע
ויקהל · בגן עדן שלמטה סוד עליונים - מסע הנשמה ברקיע האותיות ובנהר הדינור עד גאלה · מאמר 24 · פיסקה 23 · דף ריא ע"א
לשון הזוהר
הַהוּא נָהָר עִלָּאָה דִּלְעֵילָּא, אַפִּיק נִשְׁמָתִין, וּפַרְחִין מִנֵּיהּ, לְגוֹ גִּנְתָּא, דְּהַאי נָהָר דִּלְתַתָּא בְּגִנְתָּא דְּאַרְעָא, אַתְקִין נִשְׁמָתִין, לְאִתְתַּקְּנָא לְאִתְיַישְּׁבָא, בְּאִינּוּן צָחוֹת. כְּגַוְונָא דָּא בְּהַאי עָלְמָא לְבַר, בְּרֵיחָא דְּמַיָיא מִתְיַישְּׁבָא נַפְשָׁא לְאִתְנַהֲרָא, דְּהָא מֵעִיקָּרָא כְּגַוְונָא דָּא נָפְקָא. וּבְגִין דְּמִתַּתְקְנִין נִשְׁמָתִין עַל הַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן, יַכְלִין לְאִתְיַישְּׁבָא בְּאִינּוּן צָחוֹת עִלָּאִין, וּלְסַלְּקָא לְעֵילָּא. בְּהַהוּא פִּתְחָא דְּאֶמְצָעִיתָא דִּרְקִיעָא (ויחי רי"ט ע"א) וְחַד עַמּוּדָא דְּקָאִים בְּאֶמְצָעוּת גִּנְתָּא דְּקָאָמַרָן.
תרגום
אוֹתוֹ נָהָר עֶלְיוֹן שֶׁלְּמַעְלָה מוֹצִיא נְשָׁמוֹת, וְהֵן פּוֹרְחוֹת מִמֶּנּוּ לְתוֹךְ הַגָּן, שֶׁהַנָּהָר הַזֶּה שֶׁלְּמַטָּה בַּגָּן שֶׁבָּאָרֶץ מַתְקִין נְשָׁמוֹת לְהִתְתַּקֵּן וּלְהִתְיַשֵּׁב בְּאוֹתָן צָחוֹת. כְּמוֹ כֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה בַּחוּץ, בְּרֵיחַ הַמַּיִם מִתְיַשֶּׁבֶת הַנֶּפֶשׁ לְהָאִיר, שֶׁהֲרֵי מֵהָעִקָּר כְּמוֹ זֶה יוֹצֵא. וּמִשּׁוּם שֶׁהַנְּשָׁמוֹת מִתְתַּקְּנוֹת עַל אוֹתוֹ נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מֵעֵדֶן, יְכוֹלוֹת לְהִתְיַשֵּׁב בְּאוֹתָן צָחוֹת עֶלְיוֹנוֹת וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה בְּאוֹתוֹ פֶּתַח שֶׁבְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ, וְעַמּוּד אֶחָד שֶׁעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַגָּן, כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ההוא נהר עלאה דלעילא, אפיק נשמתין, ופרחין מניה, לגו גנתא, דהאי נהר דלתתא בגנתא דארעא, אתקין נשמתין, לאתתקנא לאתיישבא, באינון צחות. כגוונא דא בהאי עלמא לבר, בריחא דמייא מתיישבא נפשא לאתנהרא, דהא מעיקרא כגוונא דא נפקא. ובגין דמתתקנין נשמתין על ההוא נהר דנגיד ונפיק מעדן, יכלין לאתיישבא באינון צחות עלאין, ולסלקא לעילא. בההוא פתחא דאמצעיתא דרקיעא (ויחי רי"ט ע"א) וחד עמודא דקאים באמצעות גנתא דקאמרן.
התרגום: אותו נהר עליון שלמעלה מוציא נשמות, והן פורחות ממנו לתוך הגן, שהנהר הזה שלמטה בגן שבארץ מתקין נשמות להתתקן ולהתישב באותן צחות. כמו כן בעולם הזה בחוץ, בריח המים מתישבת הנפש להאיר, שהרי מהעקר כמו זה יוצא. ומשום שהנשמות מתתקנות על אותו נהר ששופע ויוצא מעדן, יכולות להתישב באותן צחות עליונות ולעלות למעלה באותו פתח שבאמצע הרקיע, ועמוד אחד שעומד באמצע הגן, כפי שאמרנו.
מן המפרשים
מקדש מלך: דאיהו רזא דעלמא דאתי פי' אבא נק' רזא דעלמא דאתי ולכך לא אמר הזוהר דא עלמא דאתי. וז"ש דאיהו אחיד לעילא עד אין סוף שאבא עולה לאריך ולעתיק עד שמגיע לא"ס ב"ה. צמא מאינון צחוח פי' צמא לינק מאינון צחות. והאי נהר דנפיק מעדן לתתא פי'…
אור החמה: כגוונא דהאי עלמא לבר בעוה"ז הגשמי ממש דמיא מתישבא נפשא לאנהרא לעילוף הלב ומזכך השכל והמוח השתבלו' המי'. כך המים הרוחניים הם מזככים הנפשות ומתי ישבם לסבול צפייתם הצחות העליונו' דהא מעיקרא דא דהיינו עדן נסתר ונעלם נפקא הנהר…
הסולם: ההוא נהר עלאה וכו': כמו נהר ההוא העליון, דהיינו יסוד דז"א, מוציא נשמות ופורחות ממנו אל הגן, שהא מלכות דאצילות, כך, נהר הזה שלמטה, שבג"ע הארץ, מתקן את הנשמות להתתקן ולהתישב בצחות האלו. בדומה לעולם הזה החיצון, שמתישבות הנפשות…