ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 24: בגן עדן שלמטה סוד עליונים - מסע הנשמה ברקיע האותיות ובנהר הדינור עד גאלה › פיסקה 12 (רי ע"א)

עשרים ושתים אותיות חקוקות ברקיע נוטפות טל שרוחצות בו הנשמות ונרפאות מנהר דינור

ויקהל · בגן עדן שלמטה סוד עליונים - מסע הנשמה ברקיע האותיות ובנהר הדינור עד גאלה · מאמר 24 · פיסקה 12 · דף רי ע"א

לשון הזוהר

תְּרֵין וְעֶשְׂרִין אַתְוָון רְשִׁימִין מְחַקְּקָן, בְּהַהוּא רְקִיעָא, כָּל אָת וְאָת, נָטִיף מִמָנָא (ס"א מטלא), מִטַּלָּא דִּלְעֵילָּא עַל גִּנְתָּא. וּמֵהַהוּא טַלָּא דְּאַתְוָון אִתְסַחְיָין אִינּוּן נִשְׁמָתִין, וּמְתַסְּיָין, בָּתַר דְּטָבְלוּ בִּנְהַר דִּינוּר לְאִתְדְכָּאָה. וְטַלָא לָא נָחִית, אֶלָּא מִגּוֹ אַתְוָון דִּרְשִׁימִין וּמְחַקְּקָן בְּהַהוּא רְקִיעָא, בְּגִין דְּאִינּוּן אַתְוָון כְּלָלָא דְּאוֹרַיְיתָא. וְהַהוּא רְקִיעָא רָזָא דְּאוֹרַיְיתָא, דְּהָא מֵאֵשׁ וּמַיִם דְּאוֹרַיְיתָא אִתְעָבִיד.

תרגום

עָשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת רְשׁוּמוֹת חֲקוּקוֹת בְּאוֹתוֹ רָקִיעַ, כָּל אוֹת וָאוֹת נוֹטֶפֶת מֵהַמָּן (מהטל), מֵהַטַּל שֶׁלְּמַעְלָה עַל הַגָּן, וּמֵאוֹתוֹ הַטַּל שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת רוֹחֲצוֹת אוֹתָן נְשָׁמוֹת וְנִרְפָּאוֹת, אַחַר שֶׁטָּבְלוּ בִּנְהַר דִּינוּר לְהִטָּהֵר. וְהַטַּל אֵינוֹ יוֹרֵד אֶלָּא מִתּוֹךְ אוֹתִיּוֹת שֶׁרְשׁוּמוֹת וַחֲקוּקוֹת בְּאוֹתוֹ רָקִיעַ, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָן אוֹתִיּוֹת הֵן כְּלַל הַתּוֹרָה, וְאוֹתוֹ הָרָקִיעַ הַסּוֹד שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי מֵאֵשׁ וּמַיִם שֶׁל הַתּוֹרָה נַעֲשָׂה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תרין ועשרין אתוון רשימין מחקקן, בההוא רקיעא, כל את ואת, נטיף ממנא (ס"א מטלא), מטלא דלעילא על גנתא. ומההוא טלא דאתוון אתסחיין אינון נשמתין, ומתסיין, בתר דטבלו בנהר דינור לאתדכאה. וטלא לא נחית, אלא מגו אתוון דרשימין ומחקקן בההוא רקיעא, בגין דאינון אתוון כללא דאורייתא. וההוא רקיעא רזא דאורייתא, דהא מאש ומים דאורייתא אתעביד.

התרגום: עשרים ושתים אותיות רשומות חקוקות באותו רקיע, כל אות ואות נוטפת מהמן (מהטל), מהטל שלמעלה על הגן, ומאותו הטל של האותיות רוחצות אותן נשמות ונרפאות, אחר שטבלו בנהר דינור להטהר. והטל אינו יורד אלא מתוך אותיות שרשומות וחקוקות באותו רקיע, משום שאותן אותיות הן כלל התורה, ואותו הרקיע הסוד של התורה, שהרי מאש ומים של התורה נעשה.

מן המפרשים

אור החמה: בגין דאינון אתוון כללא דאורייתא שהתורה נבנית מקיבוץ כמה אלפא ביתות וכל האלפים נכללים באות א' וכל הבתים בבית והיינו כלל' דאוריי' והרקיע בעצמו רזא דאורייתא ת"ת מב' גוונים שבו סתם ימין ושמאל.

אור יקר: כל את ואת נטיף טלא ממבא דלעילא שסודו לחם מן השמים, והיינו אומרו בבוקר היתה שכבת הטל, ומההוא טלא אסתחיין וכו׳, ככל שעתא נחרין צדיקייא מחחוא זיווא עילאח מפני הייחוד תמיד, אבל ככל שכתא ושכתא וככל ריש ירחא שיש ייחוד גמור והיום…

הסולם: וז"ש להלן (באות שי"א) מגו ההוא פתחא דאמצעיתא דהיינו הפתח שנעשה בשביל התחתון במקום סיום החדש העומד באמצע המדרגה, במקום בינה, נפיק חד נהורא, שמשם יוצא האור אל התחתון שהם חו"ג תו"מ, דהייני שתחלה עולה התחתון דרך פתח ההוא לעליון,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר