ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 24: בגן עדן שלמטה סוד עליונים - מסע הנשמה ברקיע האותיות ובנהר הדינור עד גאלה › פיסקה 11 (רי ע"א)

משלשים יום ואילך כל נשמה מקבלת ענש טרם שתכנס לגן עדן ואחר כך מתלבשת

ויקהל · בגן עדן שלמטה סוד עליונים - מסע הנשמה ברקיע האותיות ובנהר הדינור עד גאלה · מאמר 24 · פיסקה 11 · דף רי ע"א

לשון הזוהר

וְהָנֵי מִילֵי, מִתְּלָתִין יוֹמִין וְאֵילָךְ, דְּהָא כָּל תְּלָתִין יוֹמִין, לֵית לָךְ נִשְׁמְתָא דְּלָא תְּקַבֵּל עוֹנְשָׁא, עַד לָא תֵּיעוּל לְגִנְתָּא דְּעֵדֶן. כֵּיוָן דְּקַבִּילַת עוֹנְשָׁא, עָאלַת לְגִנְתָּא דְּעֵדֶן, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ. לְבָתַר דְּאִתְלַבְּנַת, אִתְלַבְּשַׁת כֵּיוָן דְּאִתְלַבְּשַׁת בְּהַאי לְבוּשָׁא, יַהֲבִין לָהּ אֲתָר כְּמָה דְּאִתְחָזֵי לָהּ. כְּדֵין, כָּל אִינּוּן אַתְוָון, נַחְתִּין, וְסַלְּקִין אִינּוּן רְתִיכִין. הַהוּא רְקִיעָא אָהֲדַּר תְּרֵין זִמְנִין בְּכָל יוֹמָא, בְּהַהוּא נְטִילוּ דְּהַאי רְקִיעָ אַחֲרָא, דְּמִתְדָּבַק בֵּיהּ. וְהַאי רְקִיעָא לָא נָפִיק לְבַר מִגִּנְתָּא. רְקִיעָא דָּא, מְרֻקְּמָא בְּכָל זִינֵי גַּוְונִין.

תרגום

וְהַדְּבָרִים הַלָּלוּ מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם וְאֵילָךְ, שֶׁהֲרֵי כָּל שְׁלֹשִׁים הַיָּמִים אֵין לְךְ נְשָׁמָה שֶׁלֹּא תְקַבֵּל עֹנֶשׁ טֶרֶם שֶׁתִּכָּנֵס לְגַן עֵדֶן. כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלָה עֹנֶשׁ, נִכְנֶסֶת לְגַן עֵדֶן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ. אַחַר שֶׁהִתְלַבְּנָה, מִתְלַבֶּשֶׁת. כֵּיוָן שֶׁהִתְלַבְּשָׁה בַּלְּבוּשׁ הַזֶּה, נוֹתְנִים לָהּ מָקוֹם כָּרָאוּי לָהּ. אָז כָּל אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת יוֹרְדוֹת, וְעוֹלוֹת אוֹתָן מֶרְכָּבוֹת. אוֹתוֹ רָקִיעַ חוֹזֵר פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם בְּאוֹתָהּ נְטִילַת הָרָקִיעַ הָאַחֵר הַזֶּה שֶׁנִּדְבָּק בּוֹ. וְהָרָקִיעַ הַזֶּה אֵינוֹ יוֹצֵא מִחוּץ לַגָּן. הָרָקִיעַ הַזֶּה רָקוּם בְּכָל מִינֵי גְוָנִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והני מילי, מתלתין יומין ואילך, דהא כל תלתין יומין, לית לך נשמתא דלא תקבל עונשא, עד לא תיעול לגנתא דעדן. כיון דקבילת עונשא, עאלת לגנתא דעדן, כמה דאוקמוה. לבתר דאתלבנת, אתלבשת כיון דאתלבשת בהאי לבושא, יהבין לה אתר כמה דאתחזי לה. כדין, כל אינון אתוון, נחתין, וסלקין אינון רתיכין. ההוא רקיעא אהדר תרין זמנין בכל יומא, בההוא נטילו דהאי רקיע אחרא, דמתדבק ביה. והאי רקיעא לא נפיק לבר מגנתא. רקיעא דא, מרקמא בכל זיני גוונין.

התרגום: והדברים הללו משלשים יום ואילך, שהרי כל שלשים הימים אין לך נשמה שלא תקבל ענש טרם שתכנס לגן עדן. כיון שקבלה ענש, נכנסת לגן עדן, כמו שבארוה. אחר שהתלבנה, מתלבשת. כיון שהתלבשה בלבוש הזה, נותנים לה מקום כראוי לה. אז כל אותן האותיות יורדות, ועולות אותן מרכבות. אותו רקיע חוזר פעמים בכל יום באותה נטילת הרקיע האחר הזה שנדבק בו. והרקיע הזה אינו יוצא מחוץ לגן. הרקיע הזה רקום בכל מיני גונים.

מן המפרשים

מקדש מלך: אתוון קדמאי פירש מ' ר"ב הנ"זל רתיכא תניינא עיין מ"ש לעיל בשם הרב שד' חיות הקדש שבכאן הם חג"תם של אותו רקיע שהוא הדעת דבינה דבינה דמ' דעשייה. ואתוון מתהדרן לאתרייהו פירש קודם שעשו הרתיכין פעולתם הפך ב' אותיות הראשונות שלא עלו…

אור החמה: והני מילי מתלתין יומין וגומר הכוונה הנה הוא על רוב הצדיקים הגמורי' הנהנים מן החומר מצד מה וצריכים נקיון וצירוף ל' יום ועל אלו אמר לית לך נשמתא דלא וגומר כי יש קדושים שאפי' שומר הפתח לא יעמוד בפניהם כדפי' בגמרא בר' יוחנן: יהבין…

זוהר הרקיע: (דף ר"י ע"א) ותמן כל אינון לבושין דנשמתין לאתלבשא בהו כל חד וחד כדקא חזי ליה.‏ וזהו חלק הנשמה כי הנפש תשאר בקבר והרוח בג"ע הארץ והנש' לג"ע העליון בתר ל' יום אי אשתלימת ויש ששוהין עד י"ב ח'.‏ שם בפתחא דימינא וכו' לסטר ימינא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר