ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 22: ויאמר לי עבדי אתה - סוד ראית שלשת האורות ומעלת שלמות כבוד שבת › פיסקה 1 (רט ע"א)

הרוח העליונה מהנה נפש האדם בעולם הזה כדי שתהנה ממנו לעולם הבא

ויקהל · ויאמר לי עבדי אתה - סוד ראית שלשת האורות ומעלת שלמות כבוד שבת · מאמר 22 · פיסקה 1 · דף רט ע"א

לשון הזוהר

הַהוּא רוּחָא עִלָּאָה דְּנָחִית עָלֵיהּ דְּבַר נָשׁ בְּחֵדוּ, וְחַדֵּי לְנַפְשֵׁיהּ, כְּדֵין קַיְימָא נַפְשָׁא דְּבַר נָשׁ, כְּגַוְונָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּזַמִּין לְאִתְהֲנָאָה מִנֵּיהּ, כְּמָה דְּבַר נָשׁ, אַהֲנִי לְהַאי רוּחָא בְּעָלְמָא דָּא. הָכִי הַהוּא רוּחָא אַהֲנִי לֵיהּ לְבַר נָשׁ, לְעָלְמָא דְּאָתֵי, דִּכְתִּיב, ׳אָז תִּתְעַנַּג עַל יהו"ה וְגוֹ'׳ (ישעיהו נח, יא). וּכְתִיב ׳וְהִשְׁבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ׳. כְּמָה דְּבַר נָשׁ, רַוֵי לְהַהוּא עִנּוּגָא, וְאַהֲנֵי לֵיהּ, הָכִי נָמֵי אִיהוּ רַוֵי לֵיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי. כְּדֵין כַּד בַּר נָשׁ זָכֵי, וְאַשְׁלִים שְׁלִימוּ דִּיְקָרָא דְּשַׁבְּתָא כִּדְקָאָמְרָן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָארֵי עָלֵיהּ וְאָמַר, ׳וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיהו מט, ג).

תרגום

אוֹתָהּ רוּחַ עֶלְיוֹנָה שֶׁיּוֹרֶדֶת עַל אָדָם בְּשִׂמְחָה וּמְשַׂמַּחַת אֶת נַפְשׁוֹ, אָז עוֹמֶדֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם כְּמוֹ הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁעָתִיד לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ. כְּמוֹ שֶׁאָדָם מְהַנֶּה אֶת הָרוּחַ הַזּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ אוֹתָהּ רוּחַ מְהַנָּה אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכָּתוּב ׳אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְגוֹ'׳ (ישעיה נח, יד). וְכָתוּב ׳וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךְ׳ (ישעיה נח, יא) - כְּמוֹ שֶׁאָדָם מַרְוֶה אֶת אוֹתוֹ עֹנֶג וּמְהַנֶּה אוֹתוֹ, כָּךְ גַּם הוּא מַרְוֶה אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. אָז כְּשֶׁהָאָדָם זוֹכֶה וּמַשְׁלִים אֶת שְׁלֵמוּת כְּבוֹד שַׁבָּת כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ, הקב"ה קוֹרֵא עָלָיו וְאוֹמֵר, ׳וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר׳ (שם מט, ג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ההוא רוחא עלאה דנחית עליה דבר נש בחדו, וחדי לנפשיה, כדין קיימא נפשא דבר נש, כגוונא דעלמא דאתי, דזמין לאתהנאה מניה, כמה דבר נש, אהני להאי רוחא בעלמא דא. הכי ההוא רוחא אהני ליה לבר נש, לעלמא דאתי, דכתיב, ׳אז תתענג על יהו"ה וגו'׳ (ישעיהו נח, יא). וכתיב ׳והשביע בצחצחות נפשך׳. כמה דבר נש, רוי לההוא ענוגא, ואהני ליה, הכי נמי איהו רוי ליה לעלמא דאתי. כדין כד בר נש זכי, ואשלים שלימו דיקרא דשבתא כדקאמרן, קודשא בריך הוא קארי עליה ואמר, ׳ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר׳ (ישעיהו מט, ג).

התרגום: אותה רוח עליונה שיורדת על אדם בשמחה ומשמחת את נפשו, אז עומדת נפש האדם כמו העולם הבא, שעתיד להנות ממנו. כמו שאדם מהנה את הרוח הזו בעולם הזה, כך אותה רוח מהנה אותו לעולם הבא, שכתוב ׳אז תתענג על ה' וגו'׳ (ישעיה נח, יד). וכתוב ׳והשביע בצחצחות נפשך׳ (ישעיה נח, יא) - כמו שאדם מרוה את אותו ענג ומהנה אותו, כך גם הוא מרוה אותו לעולם הבא. אז כשהאדם זוכה ומשלים את שלמות כבוד שבת כפי שאמרנו, הקב"ה קורא עליו ואומר, ׳ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר׳ (שם מט, ג).

מן המפרשים

אור החמה: ההוא רוחא עילאה דנחית עליה דבר נש ביום השבת סוד התפשטות אור האצילות תוספת נשמה כנזכר יש בו סגולה שעם היות שהיא ממ' נקודה תתאה כנזכר הוא יורד בחידו מצד הבינה בעלת השמחה כדין קיימא נפשא דבר נש עם היות שהיא תחתונה למטה כגוונא…

אור יקר: כדין קיימא נפשא דכרנש עם היות שהיא תחתונה למטה.

הסולם: ההוא רוחא עלאה וכו' : רוח העליון ההוא, דהיינו התוספת נשמה, היורד על האדם, בשבת, בשמחה, ומשמח את נפשו, אז נמצאת נפש האדם, כמו בעולם הבא, שנפשו עתיד להנות ממנו, מן הרוח. כמו שהאדם היה מהנה לרוח ההוא בעולם הזה, כך רוח ההוא מהנה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: