ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 2: זעזע הקב"ה שלש מאות תשעים רקיעים - סוד שלשת משמרות הלילה ובכיית החרבן › פיסקה 7 (קצו ע"א)

הקב"ה מתעורר במעלותיו ומכה ברקיעים ומוריד שתי דמעות לים הגדול

ויקהל · זעזע הקב"ה שלש מאות תשעים רקיעים - סוד שלשת משמרות הלילה ובכיית החרבן · מאמר 2 · פיסקה 7 · דף קצו ע"א

לשון הזוהר

כְּדֵין אִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּדַרְגּוֹי, וּבָטַשׁ בִּרְקִיעִין כִּדְאַמָרָן, וְאִזְדַּעֲזָעוּ תְּרֵיסַר אַלְפֵי עָלְמִין, וְגָעֵי וּבָכֵי, דִּכְתִּיב, ׳יהו"ה מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאוֹג יִשְׁאַג עַל נָוִהוּ׳ (ירמיהו כה, ל), וְאַדְכַּר לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וְאָחִית תְּרֵין דִּמְעִין לְגוֹ יַמָּא רַבָּא. וּכְדֵין אִתְּעַר שַׁלְהוֹבִיתָא חַד דְּבִסְטַר צָפוֹן, וּבָטַשׁ רוּחָא חַד דְּבִסְטַר צָפוֹן בְּהַהוּא שַׁלְהוֹבִיתָא, וְאַזְלָא וְשָׁאֲטָא בְּעָלְמָא, וְהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְפְּלַג לֵילְיָא, וְשַׁלְהוֹבִיתָא אַזְלָא וּבָטַשׁ בְּגַדְפוֹי דְּתַרְנְגוֹלָא, וְקָארֵי, כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָאל בְּגִּנְתָּא דְּעֵדֶן.

תרגום

וְאָז מִתְעוֹרֵר הקב"ה בְּמַעֲלוֹתָיו וּמַכֶּה בָּרְקִיעִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וּמִזְדַּעְזְעִים שְׁנֵים עָשָׂר אַלְפֵי עוֹלָמוֹת וְגוֹעִים וּבוֹכִים, שֶׁכָּתוּב ׳ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ׳ (ירמיה כה, ל) - וְנִזְכָּר בְּיִשְׂרָאֵל, וּמוֹרִיד שְׁתֵּי דְמָעוֹת לְתוֹךְ הַיָּם הַגָּדוֹל, וְאָז מִתְעוֹרֶרֶת שַׁלְהֶבֶת אַחַת שֶׁבְּצַד צָפוֹן, וּמַכֶּה רוּחַ אֶחָד שֶׁבְּצַד צָפוֹן בְּאוֹתָהּ הַשַּׁלְהֶבֶת, וְהוֹלֵךְ וּמְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה נֶחֱלָק הַלַּיְלָה, וְהַשַּׁלְהֶבֶת הוֹלֶכֶת וּמַכָּה בְּכַנְפֵי הַתַּרְנְגוֹל וְקוֹרֵא, אָז הקב"ה נִכְנָס לְגַן עֵדֶן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כדין אתער קודשא בריך הוא בדרגוי, ובטש ברקיעין כדאמרן, ואזדעזעו תריסר אלפי עלמין, וגעי ובכי, דכתיב, ׳יהו"ה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו׳ (ירמיהו כה, ל), ואדכר לון לישראל, ואחית תרין דמעין לגו ימא רבא. וכדין אתער שלהוביתא חד דבסטר צפון, ובטש רוחא חד דבסטר צפון בההוא שלהוביתא, ואזלא ושאטא בעלמא, וההיא שעתא אתפלג ליליא, ושלהוביתא אזלא ובטש בגדפוי דתרנגולא, וקארי, כדין קודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן.

התרגום: ואז מתעורר הקב"ה במעלותיו ומכה ברקיעים, כמו שאמרנו, ומזדעזעים שנים עשר אלפי עולמות וגועים ובוכים, שכתוב ׳ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו׳ (ירמיה כה, ל) - ונזכר בישראל, ומוריד שתי דמעות לתוך הים הגדול, ואז מתעוררת שלהבת אחת שבצד צפון, ומכה רוח אחד שבצד צפון באותה השלהבת, והולך ומשוטט בעולם. ובאותה שעה נחלק הלילה, והשלהבת הולכת ומכה בכנפי התרנגול וקורא, אז הקב"ה נכנס לגן עדן.

מן המפרשים

מקדש מלך: ושט בעלמא נ"ב מתפשט בעולמות וההור' שעתא אתפלג ליליא מכאן מוכח כדברי הר"מל שהבכייה והבעיט' ברקיעין הוא קודם חצות ואח"כ איתער שלהוביתא וכו' ואזי הוא חצות לילה. אבל לדברי ר' צמח הרי לא פתחי על נהרות עד שירותא דתרי שעתי דהיינו אחר…

אור יקר: ה' ממרום ישאג היינו מהבינה מרום ודאי, והרי שאגה אחת כאומרו.

הסולם: כדין אתער קב"ה וכו': אז נתעורר הקב"ה במדרגותיו, ומכה ברקיעים, ומזדעזעים י"ב אלפים עולמות, ושואג ובוכה. שכתוב, ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו. וזוכר את ישראל, שהם בגלות, ומוריד ב' דמעות לים הגדול. ואז…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: