כל האשים נטמנו בשבת פרט לאש עקדת יצחק הלוהטת על המזבח וצריך לברך עליה
ויקהל · מאורי האש ביציאת שבת - סוד אש עקדת יצחק וזקיפת האצבעות בברכת הנר · מאמר 19 · פיסקה 2 · דף רח ע"א
לשון הזוהר
בְּגִין דְּכָל אֶשִּׁין אַחֲרָנִין, אִתְטְמָרוּ וְאִתְגְּנִיזוּ בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא, בַּר אֶשָּׁא חַד דִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה, דְּאִתְגַּלְיָא וְאִתְכְּלִילָא בִּקְדוּשָׁא דְּשַׁבְּתָא. וְכַד הַאי אֶשָּׁא אִתְגַּלְיָיא, כָּל אֶשִּׁין אַחֲרָנִין אִתְטְמָרוּ, וְאִתְגְּנִיזוּ קַמֵּיהּ. וְהַאי אֶשָּׁא, אִיהִי דַּעֲקֵידָה דְּיִצְחָק, דְּאִתְלָהֲטָא עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא. בְּגִין כַּךְ, בָּעֵי לְבָרְכָא עַל נְהוֹרָא דְּאֶשָּׁא. וְהַאי אֶשָּׁא, לָא בָּעֵי אֶשָּׁא דְּחוֹל, אֶלָּא אֶשָּׁא דְּשַׁבָּת, וְהַאי אֶשָּׁא, אִיהוּ אֶשָּׁא דְּנָפִיק מֵהַהוּא אֶשָּׂא דִּלְעֵילָּא. וְדָא אִיהוּ אֶשָּׁא דְּסָבִיל אֶשָּׁא. וְכֵיוָן דְּהַאי אֶשָּׁא דְּנָפִיק מֵאֶשָּׁא דִּלְעֵילָּא אִתְבָּרְכָא בִּבְרָכָה דִּנְהוֹרָא, כְּדֵין כָּל שְׁאַר אֶשִּׁין אַחֲרָנִין נָפְקִין, וְאִתְמַנָּן בְּדוּכְתַּיְיהוּ, וְאִתְיְיהִיב לוֹן רְשׁוּתָא לְאַנְהָרָא.
תרגום
מִשּׁוּם שֶׁכָּל הָאִשִּׁים הָאֲחֵרִים נִטְמְנוּ וְנִגְנְזוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, פְּרָט לְאֵשׁ אַחַת שֶׁל קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה שֶׁנִּגְלְתָה וְנִכְלְלָה בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת. וּכְשֶׁהָאֵשׁ הַזּוֹ מִתְגַּלָּה, כָּל יֶתֶר הָאִשּׁוֹת נִטְמָנוֹת וְנִגְנָזוֹת לְפָנֶיהָ. וְהָאֵשׁ הַזּוֹ הִיא שֶׁל עֲקֵדַת יִצְחָק, שֶׁלּוֹהֶטֶת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. מִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. וְהָאֵשׁ הַזּוֹ לֹא צְרִיכָה אֵשׁ שֶׁל חֹל, אֶלָּא אֵשׁ שֶׁל שַׁבָּת, וְהָאֵשׁ הַזּוֹ הִיא אֵשׁ שֶׁיּוֹצֵאת מֵאוֹתָהּ הָאֵשׁ שֶׁלְּמַעְלָה. וְזוֹהִי אֵשׁ שֶׁסּוֹבֶלֶת אֵשׁ. וְכֵיוָן שֶׁהָאֵשׁ הַזּוֹ שֶׁיּוֹצֵאת מֵהָאֵשׁ שֶׁלְּמַעְלָה מִתְבָּרֶכֶת בְּבִרְכַּת הָאוֹר, אָז כָּל שְׁאָר הָאִשּׁוֹת הָאֲחֵרוֹת יוֹצְאוֹת וְנִתְמַנּוֹת בִּמְקוֹמָן, וְנִתֶּנֶת לָהֶן רְשׁוּת לְהָאִיר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בגין דכל אשין אחרנין, אתטמרו ואתגניזו ביומא דשבתא, בר אשא חד דקדושה עלאה, דאתגליא ואתכלילא בקדושא דשבתא. וכד האי אשא אתגלייא, כל אשין אחרנין אתטמרו, ואתגניזו קמיה. והאי אשא, איהי דעקידה דיצחק, דאתלהטא על גבי מדבחא. בגין כך, בעי לברכא על נהורא דאשא. והאי אשא, לא בעי אשא דחול, אלא אשא דשבת, והאי אשא, איהו אשא דנפיק מההוא אשא דלעילא. ודא איהו אשא דסביל אשא. וכיון דהאי אשא דנפיק מאשא דלעילא אתברכא בברכה דנהורא, כדין כל שאר אשין אחרנין נפקין, ואתמנן בדוכתייהו, ואתייהיב לון רשותא לאנהרא.
התרגום: משום שכל האשים האחרים נטמנו ונגנזו ביום השבת, פרט לאש אחת של קדשה עליונה שנגלתה ונכללה בקדשת השבת. וכשהאש הזו מתגלה, כל יתר האשות נטמנות ונגנזות לפניה. והאש הזו היא של עקדת יצחק, שלוהטת על גבי המזבח. משום כך צריך לברך על מאורי האש. והאש הזו לא צריכה אש של חל, אלא אש של שבת, והאש הזו היא אש שיוצאת מאותה האש שלמעלה. וזוהי אש שסובלת אש. וכיון שהאש הזו שיוצאת מהאש שלמעלה מתברכת בברכת האור, אז כל שאר האשות האחרות יוצאות ונתמנות במקומן, ונתנת להן רשות להאיר.
מן המפרשים
מקדש מלך: בר אשא חד דקדושא עילאה דאיתגלייא זהו מסקנא דתירוצא אקושיא שהקשה הזוהר לעיל אשא אמאי והאי אשא דעקידה דיצחק פירש הגבורות שבאו מהגבורה למלכות. וז"ש דאית להט' על גבי מדבחא שהיא מלכות. והאי אשא פי' מ' דנפיק מההוא אשא. פי' גבור' אשא…
אור החמה: בג"כ בעי לברכא על נהורא דאשא שהיא אש המתברכת מן הימין ודאי ולא אשא דחול אלא אור ששבת להורות שאין הברכה אלא באור זה ששלט ונתפשט על ישראל ונכלל בשבת כנזכר ולא שתהיה אור קדושת שבת ממש שכבר נסתלק אלא בחינת המלכות המתפשטת להנהגת…
הסולם: בגין דכל אשין וכו': משום שכל אש אחרת נסתרת ונגנזת ביום השבת חוץ מאש אחת שבקדושה עליונה שנתגלה, שהיא ממסך דחירק שבקו אמצעי דבינה שחזרה לחכמה, ונכללת בקדושת השבת, שהיא המלכות המלבשת את הבינה. וכשאש הזאת מתגלה, כל אשים אחרות…