ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 18: אל יצא איש ממקמו - סוד עטרת השבת ומאורי האש ומעמד השבת ביציאתה › פיסקה 9 (רז ע"א)

השורה בתענית בשבת - שני ממנים מתעוררים עליו הרוח העליונה וסנגריה לפני המלך

ויקהל · אל יצא איש ממקמו - סוד עטרת השבת ומאורי האש ומעמד השבת ביציאתה · מאמר 18 · פיסקה 9 · דף רז ע"א

לשון הזוהר

הַאי מַאן דְּשָׁרֵי בְּתַעֲנִיתָא בְּשַׁבְּתָא, תְּרֵי מִתְעָרֵי עָלֵיהּ קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. חַד, הַהוּא רוּחָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְעַנְּגָא, וְלָא אִתְעַנָּג. וְחַד, הַהוּא מְמָנָא דְּקַיְּימָא עַל מַאן דְּשָׁרֵי בְּתַעֲנִיתָא, וְסַנְגַּרְיָ"הּ שְׁמֵיהּ. וְסַלְּקִין קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, וּמִתְעָרֵי עָלֵיהּ.

תרגום

זְהִ מִי שֶׁשּׁוֹרֶה בְתַעֲנִית בְּשַׁבָּת, שְׁנַיִם מִתְעוֹרְרִים עָלָיו לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. אֶחָד, אוֹתָהּ רוּחַ עֶלְיוֹנָה קְדוֹשָׁה שֶׁהִצְטָרֵךְ לְהִתְעַנֵּג וְלֹא הִתְעַנֵּג. וְאֶחָד, אוֹתוֹ מְמֻנֶּה שֶׁעוֹמֵד עַל מִי שֶׁשָּׁרוּי בְּתַעֲנִית, וּשְׁמוֹ סַנְגַּרְיָ"ה. וְעוֹלִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ וּמִתְעוֹרְרִים עָלָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: האי מאן דשרי בתעניתא בשבתא, תרי מתערי עליה קמי מלכא קדישא. חד, ההוא רוחא עלאה קדישא דאצטריך לאתענגא, ולא אתענג. וחד, ההוא ממנא דקיימא על מאן דשרי בתעניתא, וסנגרי"ה שמיה. וסלקין קמי מלכא קדישא, ומתערי עליה.

התרגום: זה מי ששורה בתענית בשבת, שנים מתעוררים עליו לפני המלך הקדוש. אחד, אותה רוח עליונה קדושה שהצטרך להתענג ולא התענג. ואחד, אותו ממנה שעומד על מי ששרוי בתענית, ושמו סנגרי"ה. ועולים לפני המלך הקדוש ומתעוררים עליו.

מן המפרשים

אור החמה: היא מאן דשרי בתעניתא תענית חלום, ההוא רוחא עילא' תוספת נשמתו שאינה מסתלקת ממנו אלא בחלול שבת לא בתעניות אלא הוא עומד ומסתגף עמו שאין נשפע עליו ענב עליון והפגם ההוא מעורר ומקטרג עליו. וחד ההוא ממנא דקיימא על מאן דשרי בתעניתא…

הסולם: האי מאן דשרי וכו': מי ששורה בתענית בשבת, שנים מתעוררים עליו, לפני מלך הקדוש. אחד, הוא רוח העליון הקדוש שצריכים לענגו ולא נתענג. ואחד, הוא, ממונה ההוא העומד על מי ששורה בתענית, ושמו סנגריה. ועולים לפני המלך הקדוש והם מעוררים עליו.

אור יקר: דקיימא על מאן דשרי כתעניתא היינו ממש רוח נאצל שהוא עומד- על המתענה, מקריב ריח מיעוט חלבו ודמו, וקושר באמצעותם הנאצלים בסוד הקרבן כדפירשנו, ולזה שניהם כאחד יחד, מצד אחד גרע ענג שבת שהיה ראוי ליום זה, מצד שני ייחד המעלות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר