אל יצא איש ממקמו - מקום ידוע למעלה שנודע בו הכבוד העליון ואסור לצאת ממנו
ויקהל · אל יצא איש ממקמו - סוד עטרת השבת ומאורי האש ומעמד השבת ביציאתה · מאמר 18 · פיסקה 3 · דף רז ע"א
לשון הזוהר
כְּתִיב ׳אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ (שמות טז, כט) מַהוּ מִמְּקוֹמוֹ. תָּנֵינָן, מִמְּקוֹמוֹ מֵהַהוּא אֲתָר דְּאִתְחָזֵי לִמֵהַךְ. וְרָזָא דְּמִלָּה, דִּכְתִּיב, ׳בָּרוּךְ כְּבוֹד יהו"ה מִמְּקוֹמוֹ׳ (יחזקאל ג, יב). וְדָא אִיהוּ מָקוֹם, וְדָא אִיהוּ רָזָא דִּכְתִּיב, ׳כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו׳ (שמות ג, ה). אֲתָר יְדִיעָא אִיהוּ לְעֵילָּא, וְקָרֵינָן לֵיהּ מָקוֹם, דְּאִשְׁתְּמוֹדָע בֵּיהּ יְקָרָא עִלָּאָה דִּלְעֵילָּא. וּבְּגִין כָּךְ, אַזְהָרוּתָא לְבַּר נָשׁ דְּהָא מִתְעַטְּרָא בְּעִטְרָא קַדִּישָׁא דִּלְעֵילָּא, דְּלָא יִפּוֹק מִינֵּיהּ דְּאִי (יפוק מפומיה מילולא דחול) יִפּוֹק מִנֵיהּ, קָא מְחַלֵּל שַׁבְּתָא. בִּידוֹי, בַּעֲבִידְתָּא. כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. בְּרַגְלוֹי, לְמֵהַךְ לְבַר מִתְּרֵי אַלְפִין אַמִּין, כָּל אִלֵּין חִלּוּלָא דְּשַׁבְּתָא אִיהוּ.
תרגום
כָּתוּב ׳אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ (שמות טז, כט) - מַה זֶּה מִמְּקֹמוֹ? שָׁנִינוּ, מִמְּקֹמוֹ - מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁרָאוּי לָלֶכֶת. וְסוֹד הַדָּבָר - שֶׁכָּתוּב ׳בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ׳ (יחזקאל ג, יב) - וְזֶה הַמָּקוֹם. וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב ׳כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו׳ (שמות ג, ה). מָקוֹם יָדוּעַ הוּא לְמַעְלָה, וְקוֹרְאִים לוֹ מָקוֹם, שֶׁנּוֹדָע בּוֹ הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן שֶׁלְּמַעְלָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ אַזְהָרָה לָאָדָם, שֶׁהֲרֵי מִתְעַטֵּר בַּעֲטָרָה קְדוֹשָׁה שֶׁל מַעְלָה, שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ. שֶׁאִם (יצא ׳מִפִּיו דבור׳ שֶׁל חֹל) יֵצֵא מִמֶּנּוּ, הוּא מְחַלֵּל שַׁבָּת. בְּיָדוֹ - בְּמַעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. בְּרַגְלוֹ - לָלֶכֶת מִחוּץ לְאַלְפַּיִם אַמָּה. כָּל אֵלֶּה הֵם חִלּוּל שַׁבָּת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כתיב ׳אל יצא איש ממקומו ביום השביעי׳ (שמות טז, כט) מהו ממקומו. תנינן, ממקומו מההוא אתר דאתחזי למהך. ורזא דמלה, דכתיב, ׳ברוך כבוד יהו"ה ממקומו׳ (יחזקאל ג, יב). ודא איהו מקום, ודא איהו רזא דכתיב, ׳כי המקום אשר אתה עומד עליו׳ (שמות ג, ה). אתר ידיעא איהו לעילא, וקרינן ליה מקום, דאשתמודע ביה יקרא עלאה דלעילא. ובגין כך, אזהרותא לבר נש דהא מתעטרא בעטרא קדישא דלעילא, דלא יפוק מיניה דאי (יפוק מפומיה מילולא דחול) יפוק מניה, קא מחלל שבתא. בידוי, בעבידתא. כמה דאוקימנא. ברגלוי, למהך לבר מתרי אלפין אמין, כל אלין חלולא דשבתא איהו.
התרגום: כתוב ׳אל יצא איש ממקמו ביום השביעי׳ (שמות טז, כט) - מה זה ממקמו? שנינו, ממקמו - מאותו מקום שראוי ללכת. וסוד הדבר - שכתוב ׳ברוך כבוד ה' ממקומו׳ (יחזקאל ג, יב) - וזה המקום. וזהו סוד הכתוב ׳כי המקום אשר אתה עומד עליו׳ (שמות ג, ה). מקום ידוע הוא למעלה, וקוראים לו מקום, שנודע בו הכבוד העליון שלמעלה. ומשום כך אזהרה לאדם, שהרי מתעטר בעטרה קדושה של מעלה, שלא יצא ממנו. שאם (יצא ׳מפיו דבור׳ של חל) יצא ממנו, הוא מחלל שבת. בידו - במעשה, כמו שבארנו. ברגלו - ללכת מחוץ לאלפים אמה. כל אלה הם חלול שבת.
מן המפרשים
מקדש מלך: מההוא אתר דאיתחזו למיהך פי' אלפים אמה. וצ"ל דאסמכתא בעלמא הוא דע"כ לא פליגי רע"ק ורבנן אלא בי"ב מיל אי הוו דאורייתא או דרבנן. אבל אלפים אמה דכ"ע דרבנן: ודא איהו מקום פי' מלכות:
אור החמה: מההוא אתר דאתחזי למהך סוד הקדושה נגבלת בסוד גבול הנוגה כנזכר לעיל ונוגה סביב ובתוך סוד הנוגה כל סוד הקדושה מתפשטת על יש' והיינו מקום שכינה וחוץ למקום זה הוא מקום הקליפות ולזה אל יצא איש ממקומו מההוא מקום קדוש אשר לו שהוא תפוס…
הסולם: כתיב אל יצא וכו': כתוב, אל יצא איש ממקומו ביום השביעי. שואל, מהו ממקומו. ומשיב, למדנו, ממקומו, פירושו ממקום ההוא הראוי ללכת. דהיינו מחוץ לכל העיר, ואלפים אמה שלה. וסוד הדבר הוא, שכתוב, ברוך כבוד ה' ממקומו. וזהו מקום. וזה הוא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: