קדוש היום - בורא פרי הגפן בלבד ולא כבלילה שצריך לקדשו בעם הקדוש למטה
ויקהל · אל יצא איש ממקמו - סוד עטרת השבת ומאורי האש ומעמד השבת ביציאתה · מאמר 18 · פיסקה 17 · דף רז ע"ב
לשון הזוהר
קִידּוּשָׁא דְּיוֹמָא, הָא אוּקְמוּהָ בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן, וְלָא יַתִּיר. דְּהָא יוֹמָא קָאִים לְקַדְּשָׁא לֵיהּ, מַה דְּלֵית הָכִי בְּלֵילְיָא, דְּאֲנָן צְרִיכִין לְקַדְּשָׁא לֵיהּ, בְּהָנִי מִלִּין, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְלָא אִתְקַדָּשׁ הַאי לֵילְיָא, אֶלָּא בְּעַמָּא קַדִּישָׁא לְתַתָּא, כַּד שַׁרְיָא עָלַיְיהוּ הַהוּא רוּחָא עִלָּאָה. וַאֲנָן בָּעֵינָן לְקַדְּשָׁא לֵיהּ בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא, לְכַוְּונָא דַּעְתָּא לְהַאי. וְיוֹמָא אִיהוּ קָא מְקַדְּשָׁא לֵיהּ. וְיִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי בִּצְלוֹתִין וּבָעוּתִין, וּמִתְקַדְשִׁין בִּקְדוּשָׁתֵיהּ, בְּהַאי יוֹמָא. זַכָּאִין יִשְׂרָאֵל, עַמָּא קַדִּישָׁא, דְּאַחֲסִינוּ יוֹמָא דָּא, אַחֲסָנַת יְרוּתָא לְעָלְמִין.
תרגום
קִדּוּשׁ הַיּוֹם, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן, וְלֹא יוֹתֵר. שֶׁהֲרֵי הַיּוֹם עוֹמֵד לְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּלַּיְלָה, שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְלֹא מִתְקַדֵּשׁ הַלַּיְלָה הַזֶּה, אֶלָּא רַק בָּעָם הַקָּדוֹשׁ לְמַטָּה, כְּשֶׁשּׁוֹרָה עֲלֵיהֶם אוֹתָהּ רוּחַ עֶלְיוֹנָה. וְאָנוּ צְרִיכִים לְקַדְּשׁוֹ בִּרְצוֹן הַלֵּב, וּלְכַוֵּן הַדַּעַת לָזֶה. וְהַיּוֹם מְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ, וְיִשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁים בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּמִתְקַדְּשִׁים בִּקְדֻשָּׁתוֹ בַּיּוֹם הַזֶּה. אַשְׁרֵי יִשְׂרָאֵל הָעָם הַקָּדוֹשׁ שֶׁיָּרְשׁוּ יוֹם הַזֶּה נַחֲלַת יְרֻשָּׁה לְעוֹלָמִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: קידושא דיומא, הא אוקמוה בורא פרי הגפן, ולא יתיר. דהא יומא קאים לקדשא ליה, מה דלית הכי בליליא, דאנן צריכין לקדשא ליה, בהני מלין, כמה דאוקימנא. ולא אתקדש האי ליליא, אלא בעמא קדישא לתתא, כד שריא עלייהו ההוא רוחא עלאה. ואנן בעינן לקדשא ליה ברעותא דלבא, לכוונא דעתא להאי. ויומא איהו קא מקדשא ליה. וישראל מקדשי בצלותין ובעותין, ומתקדשין בקדושתיה, בהאי יומא. זכאין ישראל, עמא קדישא, דאחסינו יומא דא, אחסנת ירותא לעלמין.
התרגום: קדוש היום, הרי פרשוהו בורא פרי הגפן, ולא יותר. שהרי היום עומד לקדש אותו. מה שאין כן בלילה, שאנו צריכים לקדש אותו בדברים הללו, כמו שבארנו. ולא מתקדש הלילה הזה, אלא רק בעם הקדוש למטה, כששורה עליהם אותה רוח עליונה. ואנו צריכים לקדשו ברצון הלב, ולכון הדעת לזה. והיום מקדש אותו, וישראל מקדשים בתפלות ובקשות ומתקדשים בקדשתו ביום הזה. אשרי ישראל העם הקדוש שירשו יום הזה נחלת ירשה לעולמים.
מן המפרשים
מקדש מלך: וישראל בצלותין ובעותין פי' גם ישראל מקדשים למלכות ע"י תפילתם. לאפרשא בין קודש להול. פי' כשאנו מברכים המבדיל בין קודש לחול. לממנן דלתתא. פי' הע' שרים והקליפות ששולטים בימי החול על העולם ובמעשה העולם. וז"ש לשלטא על עלמא ובכל…
הסולם: קידושא דיומא הא וכו' : קידוש של יום, הרי העמידוהו, שהוא, בורא פרי הגפן, ולא יותר. כי היום, שהוא ז"א, עומד לקדש את המלכות, שה"ס כוס של קידוש. כי ביום עולים זו"ן עד או"א, שה"ס קדש, מתקדשים על ידיהם. מה שאין כן בלילה, שאנו צריכים…