הרוח נהנית ביום זה מהנאת ישראל ומענשם ולכן צריך לענגה בשלש סעודות
ויקהל · נוספת רוח נשמה בשבת - סוד הזווג בלילה ועטור הנקדה מלמעלה ומלמטה · מאמר 14 · פיסקה 5 · דף רד ע"ב
לשון הזוהר
בְּהַאי רָזָא אִית רָזָא אַחֲרָא. הַאי רוּחָא, אִתְהֲנִי בְּהַאי יוֹמָא, מֵהֲנָאוֹתָן דְּיִשְׂרָאֵל, וּמֵעִנּוּגָא דִּלְהוֹן, וּבְגִין דָּא, בָּעֵי לְמֵיהַב לֵיהּ עִנּוּגָא, בְּמֵיכְלָא וּבְמִשְׁתְּיָא, תְּלָת זִמְנִין, בִּתְלַת סְעוּדָתִין, דִּתְלַת דַּרְגֵּי מְהֵימְנוּתָא, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ. וְהַאי נָטִיל חֶדְוָה וְעִנּוּגָא, בְּאִינּוּן סְעוּדָתֵי דְּיִשְׂרָאֵל. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּאַהֲנֵי לֵיהּ, וּמְעַנֵג לֵיהּ, בְּהַאי יוֹמָא.
תרגום
בַּסּוֹד הַזֶּה יֵשׁ סוֹד אַחֵר. הָרוּחָ הַזּוֹ נֶהֱנֵית בַּיּוֹם הַזֶּה מֵהֲנָאָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמֵהָעֹנֶשׁ שֶׁלָּהֶם, וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ לָתֵת לָהּ עֹנֶג בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּשָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת שֶׁל שְׁלֹשׁ דַּרְגוֹת הַמְּהֵימְנוּתָא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, וְזוֹ נוֹטֶלֶת שִׂמְחָה וָעֹנֶג בְּאוֹתָן סְעוּדוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ מִי שֶׁמְּהַנֶּה אוֹתָהּ וּמְעַנֵּג אוֹתָהּ בַּיּוֹם הַזֶּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בהאי רזא אית רזא אחרא. האי רוחא, אתהני בהאי יומא, מהנאותן דישראל, ומענוגא דלהון, ובגין דא, בעי למיהב ליה ענוגא, במיכלא ובמשתיא, תלת זמנין, בתלת סעודתין, דתלת דרגי מהימנותא, כמה דאוקמוה. והאי נטיל חדוה וענוגא, באינון סעודתי דישראל. זכאה חולקיה, מאן דאהני ליה, ומענג ליה, בהאי יומא.
התרגום: בסוד הזה יש סוד אחר. הרוח הזו נהנית ביום הזה מהנאתם של ישראל ומהענש שלהם, ומשום כך צריך לתת לה ענג במאכל ובמשתה שלש פעמים בשלש סעודות של שלש דרגות המהימנותא, כמו שבארוה, וזו נוטלת שמחה וענג באותן סעודות של ישראל. אשרי חלקו מי שמהנה אותה ומענג אותה ביום הזה.
מן המפרשים
הסולם: בהאי רזא אית וכו': בסוד הזה יש סוד אחר, רוח הזה, נהנה ביום הזה מן ההנאות של ישראל, ומתענוגיהם. ומשום זה צריכים לתת לו עונג במאכל ומשתה ג' פעמים בג' סעודות של ג' מדרגות האמונה. כמו שהעמידוהו (לעיל יתרו אות תנ"ה תנ"ו תנ"ז) ורוח…
אור יקר: מאן דאהני ליה לסוד תוספת נשמה, סוד המלכות דאצילות השורה על ישראל נקשרת בתפארת ובינה כדפירשנו לעיל, מפני שכל שאר מעשה המצוות שאדם עושה עד שיעלו ויהנו כמה יתעכב, ועתה היא קרובה אלינו מאד מאד, ולזה.