ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 12: לא תבערו אש - סוד הכוכב הבולע שבעים כוכבים ומדורת האש הנטמנת בשבת › פיסקה 10 (רג ע"ב)

ואש מתלקחת ונגה לו סביב - אף שהוא צד טמאה יש לו חלק בקדשת המהימנותא

ויקהל · לא תבערו אש - סוד הכוכב הבולע שבעים כוכבים ומדורת האש הנטמנת בשבת · מאמר 12 · פיסקה 10 · דף רג ע"ב

לשון הזוהר

וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, דְּהָא אֶשָּׁא דְּדִינָא קַשְׁיָא, לָא אַעְדֵּי מִנֵיהּ לְעָלְמִין. וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב, אַף עַל גַּב דְּכָל הַאי קַיְּימָא בֵּיהּ, נֹגַהּ לוֹ סָבִיב. מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, דְּאַף עַל גַּב דְּלֵית סִטְרָא דָּא, אֶלָּא סִטְרָא (ס"ט.) דִּמְסָאֳבוּ, נֹגַהּ לוֹ סָבִיב, וְלָא אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַר נָשׁ, לְדַחְיָיא לֵיהּ לְבַר. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּנֹגַהּ לוֹ סָבִיב, סִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה דִּמְהֵימְנוּתָא אִית לֵיהּ, וְלָא אִצְטְרִיךְ לְאַנְהָגָא בֵּיהּ קְלָנָא. וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ לְמֵיהַב לֵיהּ חוּלָקָא, בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁא דִּמְהֵימְנוּתָא.

תרגום

וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, שֶׁהֲרֵי הָאֵשׁ שֶׁל הַדִּין הַקָּשֶׁה לֹא זָזָה מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים. וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב, אַף עַל גַב שֶׁכָּל זֶה עוֹמֵד בּוֹ - נֹגַהּ לוֹ סָבִיב. מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁאֵין זֶה צַד, אֶלָּא צַד שֶׁל טֻמְאָה - נֹגַהּ לוֹ סָבִיב, וְלֹא צָרִיךְ לָאָדָם לִדְחוֹתוֹ הַחוּצָה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁנֹּגַהּ לוֹ סָבִיב, צַד שֶׁל קְדֻשָּׁה שֶׁל מְהֵימְנוּתָא יֵשׁ לוֹ, וְלֹא צָרִיךְ לִנְהֹג בּוֹ קָלוֹן, וְלָכֵן צָרִיךְ לָתֵת לוֹ חֵלֶק בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַמְּהֵימְנוּתָא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואש מתלקחת, דהא אשא דדינא קשיא, לא אעדי מניה לעלמין. ונגה לו סביב, אף על גב דכל האי קיימא ביה, נגה לו סביב. מהכא אוליפנא, דאף על גב דלית סטרא דא, אלא סטרא (ס"ט.) דמסאבו, נגה לו סביב, ולא אצטריך ליה לבר נש, לדחייא ליה לבר. מאי טעמא. בגין דנגה לו סביב, סטרא דקדושה דמהימנותא אית ליה, ולא אצטריך לאנהגא ביה קלנא. ועל דא אצטריך למיהב ליה חולקא, בסטרא דקדושא דמהימנותא.

התרגום: ואש מתלקחת, שהרי האש של הדין הקשה לא זזה ממנו לעולמים. ונגה לו סביב, אף על גב שכל זה עומד בו - נגה לו סביב. מכאן למדנו, שאף על גב שאין זה צד, אלא צד של טמאה - נגה לו סביב, ולא צריך לאדם לדחותו החוצה. מה הטעם? משום שנגה לו סביב, צד של קדשה של מהימנותא יש לו, ולא צריך לנהג בו קלון, ולכן צריך לתת לו חלק בצד הקדשה של המהימנותא.

מן המפרשים

מקדש מלך: שליט בגו נקודה דיישובא נ"ב ח"ו בעת שליטתו על השרים עכ"ל ואיירי בשעתא דחבו ישראל כמ"ש בסמוך ולכך שולט בא"י שהיא נקודת היישוב אבל כשעושים רש"מ אין לו שליטה בא"י. וז"ש וכל מלין דיישובא בר ארעא דישראל דהיינו כשעושים ר"שמ כדמפרש כד…

הסולם: ואש מתלקחת וכו': היינו שהאש דדין קשה אינה עוזבת אותו לעולם. כלומר, הקליפה עצמה אינה אש, דהיינו שאינה דין קשה, אלא שהאש עלתה מלמטה מרוח סערה והתלקחה בה ואינה עוזבת אותה לעולם. ונגה לו סביב. משמיענו, אע"פ שכל זה נמצא בה, בקליפה…

אור יקר: דהא אשא דדינא קשיא לא אעדי מיניה;, ומלת מתלקחת ירצה אש הגבורה מתלקחת עם הקליפה הזו, ודבריו מסופקין אצלי אי קאמר מתלקחת בענן, ויהיה הקליפה שהיא קושרת שתי קליפות אש בענן, או ירצה קליפה שלישית לעצמה שאש הגבורה אחוזה בה ממש,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר