לא תבערו אש
סוד הכוכב הבולע שבעים כוכבים ומדורת האש הנטמנת בשבת
לא תבערו אש - סוד שבת נמסר לחכמים עליונים שהרי שבת סוד עליון
׳לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם׳ (שמות לה, ג) - כָּאן יֵשׁ סוֹד הַסּוֹדוֹת לְאוֹתָם שֶׁיּוֹדְעִים הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה. אֶת סוֹד הַשַּׁבָּת הֲרֵי בֵּאֲרוּ הַחֲבֵרִים, אֲבָל סוֹד זֶה נִמְסַר לַחֲכָמִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֲרֵי שַׁבָּת הִיא סוֹד עֶלְיוֹן.
בלשון הזוהר
׳לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם׳ (שמות לה, ג) - הָכָא אִית רָזָא דְּרָזִין, לְאִינּוּן דְּיַדְעֵי חָכְמְתָא עִלָּאָה, רָזָא דְּשַׁבָּת הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא. אֲבָל רָזָא דָּא, אִתְמְסָר לְחַכִּימֵי עֶלְיוֹנִין, דְּהָא שַׁבָּת רָזָא עִלָּאָה הוּא.
בערב שבת כוכב מצפון בולע שבעים כוכבים ונעשה מדורה אחת המקפת אלף הרים
בֹּא וּרְאֵה, (בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי בְּשָׁעָה שֶׁמַּגִּיעַ) בְּשָׁעָה שֶׁבְּיוֹם שִׁשִּׁי מַגִּיעַ הָעֶרֶב, אָז כּוֹכָב אֶחָד מִצַּד צָפוֹן מֵאִיר, וְעִמּוֹ שִׁבְעִים כּוֹכָבִים אֲחֵרִים, וְאוֹתוֹ כּוֹכָב מַכֶּה בְּאוֹתָם הַכּוֹכָבִים הָאֲחרִים, וְכֻלָּם נִכְלָלִים בְּאוֹתוֹ כּוֹכָב, וְנַעֲשֶׂה כְּלָל אֶחָד שֶׁל שִׁבְעִים. וְאוֹתוֹ כּוֹכָב מִתְפַּשֵּׁט וְנַעֲשֶׂה כִּמְדוּרָה אַחַת לוֹהֶטֶת בְּכָל הַצְּדָדִים. אֲזַי מִתְפַּשֶּׁטֶת אוֹתָהּ מְדוּרָה סְבִיב אֶלֶף הָרִים, וְעוֹמֶדֶת כְּחוּט אֶחָד שֶׁמַּקִּיף.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי (ס"א ביומא שתיתאה בשעתא דמטי) בְּשַׁעֲתָא דְּיוֹמָא שְׁתִּיתָאָה מָטָא זִמְנָא דְּעֶרֶב, כְּדֵין, כֹּכָבָא חַד מִסִּטְרָא דְּצָפוֹן נָהִיר, וְעִמֵּיהּ שִׁבְעִין כֹּכָבִין אַחֲרָנִין, וְהַהוּא כֹּכָבָא בָּטַשׁ בְּאִינּוּן כֹּכָבִין אַחֲרָנִין, וְאִתְכָּלְילוּ כֻּלְּהוּ בְּהַהוּא כֹּכָבָא, וְאִתְעָבִיד חַד כְּלָלָא דְּשִׁבְעִין. וְהַהוּא כֹּכָבָא אִתְפָּשַׁט, וְאִתְעָבִיד כְּמָדוּרָא חֲדָא, לְהִיטָא בְּכָל סִטְרִין. כְּדֵין אִתְפָּשַׁט הַהוּא מָדוּרָא סַחֲרָנַיְיהוּ דְּאֶלֶף טוּרִין, וְקַיְּימָא כְּחַד חוּטָא דְּסָחֲרָא.
מדורת האש מושכת גון ירוק ודולגת עליו זורקתו החוצה ונכנסת לפנים ממנו
וּמְדוּרַת הָאֵשׁ הַזּוֹ מוֹשֶׁכֶת אֵלֶיהָ גְּוָנִים אֲחֵרִים שֶׁהֵם לְתוֹךְ מִמֶּנָּה. גָּוֶן רִאשׁוֹן יָרֹק. כֵּיוָן שֶׁעוֹמֵד גָּוֶן זֶה, עוֹלָהּ אוֹתָהּ מְדוּרַת אֵשׁ וּמְדַלֶּגֶת לְמַעְלָה עַל אוֹתוֹ גָּוֶן יָרֹק, וְנִכְנֶסֶת לִפְנִים מִמֶּנּוּ, וְזוֹרֶקֶת אוֹתוֹ גָּוֶן יָרֹק הַחוּצָה, וְעוֹמֵד הַיָּרֹק בַּחוּץ, וְאוֹתָהּ מְדוּרַת אֵשׁ שֶׁל הַכּוֹכָב הַכָּלוּל לִפְנִים.
בלשון הזוהר
וְהַאי מָדוּרָא דְּאֶשָּׁא, מָשִׁיךְ לְגַבֵּיהּ גַּוְונִין אַחֲרָנִין דִּלְגוֹ מִנֵּיהּ. גּוָון קַדְמָאָה יְרוֹקָא. כֵּיוָן דְּקַיְּימָא הַאי גַּוְונָא, סַלְּקָא הַהוּא מָדוּרָא דְּאֶשָּׁא, וְדָלִיג לְעֵילָּא עַל הַהוּא גּוָון יְרוֹקָא, וְעָאל לְגוֹ מִנֵּיהּ, וְשַׁדֵּי לְהַהוּא גּוָון יְרוֹקָא לְבַר, וְקַיְּימָא יְרוֹקָא לְבַר, וְהַהוּא מָדוּרָא דְּאֶשָּׁא דְּכֹכָבָא כְּלִילָא לְגוֹ.
אחר כך ממשיכה גון לבן ונכנס פנימה וכך כל הגונים עד שקרבה לנקדה טמירה
אַחַר כָּךְ מַמְשִׁיכָה אַחֲרֶיהָ גָּוֶן שֵׁנִי לָבָן, וְאוֹתוֹ לָבָן נִכְנָס פְּנִימָה. כֵּיוָן שֶׁעוֹמֵד הַגָּוֶן הַזֶּה, עוֹלָה אוֹתָהּ מְדוּרַת אֵשׁ שֶׁל אוֹתוֹ כּוֹכָב, וְזוֹרֶקֶת אֶת אוֹתוֹ לָבָן הַחוּצָה, וְהִיא נִכְנֶסֶת פְּנִימָה. וְכָךְ כָּל אוֹתָם הַגְּוָנִים, עַד שֶׁזּוֹרֶקֶת אוֹתָם הַחוּצָה, וְהִיא נִכְנֶסֶת פְּנִימָה וּקְרֵבָה לְאוֹתָהּ נְקֻדָּה טְמִירָה לִטֹּל אוֹר.
בלשון הזוהר
לְבָתַר, אַמְשִׁיךְ אֲבַתְרֵיהּ גּוָון אַחֲרָא תִּנְיָינָא חִוָּורָא, וְהַהוּא חִוָּורָא עָאל לְגוֹ, כֵּיוָן דְּקַיְּימָא הַאי גּוָון, סַלְּקָא הַהוּא מָדוּרָא דְּאֶשָּׁא דְּהַהוּא כֹּכָבָא, וְשַׁדֵּי לְהַהוּא חִוָּורָא לְבַר, וְעָאל אִיהוּ לְגוֹ. וְכֵן כָּל אִינּוּן גַּוְונִין, עַד דְּשַׁדֵי לוֹן לְבַר, וְעָיִיל אִיהוּ לְגוֹ, וְקָרִיב לְגַבֵּי הַהִיא נְקוּדָה טְמִירָא, לְמֵיטָל נְהוֹרָא.
וארא רוח סערה מן הצפון - זו רוח הסערה שראה יחזקאל ואליהו בהר חורב
פָּתַח וְאָמַר, ׳וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן וְגוֹ '׳ (יחזקאל א, ד). יְחֶזְקֵאל רָאָה אֶת הַמַּרְאֶה הַזֶּה בְּתִקּוּן שֶׁלֹּא עוֹמֵד, פְּרָט לְשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד אוֹתוֹ כּוֹכָב שֶׁאָמַרְנוּ, אֲבָל הַפָּסוּק הַזֶּה פֵּרְשׁוּהוּ. ׳וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה׳ - פֵּרְשׁוּהוּ שֶׁהָיָה בָּא לִכְבֹּשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם לִפְנֵי נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע. אֲבָל רוּחַ הַסְּעָרָה הַזּוֹ הִיא הַכּוֹכָב שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁבּוֹלֵעַ שִׁבְעִים כּוֹכָבִים, וְזוֹ רוּחַ הַסְּעָרָה שֶׁרָאָה אֵלִיָּהוּ, ׳מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים וְזֶה שֶׁעוֹמֵד תָּמִיד לִפְנֵי הַכֹּל לִשְׁמֹר אוֹתוֹ שֶׁבִּפְנִים כְּמוֹ קְלִפָּה לַמֹּחַ׳ (מלכים א יט).
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳וָאֵרֶא וְהִנִּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן וְגוֹ'׳ (יחזקאל א, ד). יְחֶזְקֵאל חָמָא לְהַאי חֵיזוּ, בְּתִקּוּנָא דְּלָא קַיְּימָא, בַּר בְּשַׁעֲתָא דְּשַׁלִּיט הַהוּא כֹּכָבָא כִּדְקָאָמְרָן, אֲבָל הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ. ׳וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה׳ - אוּקְמוּהָ, דְּהֲוָה אָתֵי לְמִכְבַּשׁ כָּל עָלְמָא, לְקַמֵּיהּ דִּנְבוּכַדְנֶצַר חַיָּיבָא. אֲבָל ׳רוּחַ סְעָרָה׳ דָּא, אִיהוּ הַהוּא כֹּכָבָא דְּקָאָמְרָן, דְּבָלַע שִׁבְעִין כֹּכָבִין אַחֲרָנִין, וְדָא אִיהוּ ׳רוּחַ סְעָרָה׳ דְּחָמָא אֵלִיָּהוּ, ׳מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים׳ (מלכים א יט, יא), וְדָא דְּקַיְּימָא תָּדִיר קֳדָם כֹּלָּא, לְמֵיטַר הַהוּא דִּלְגוֹ, כִּקְלִיפָה לְמוֹחָא.
נקראת סערה שמסעירה הכל מעלה ומטה ובאה מצפון שמשם תפתח כל הרעה
וְלָמָּה נִקְרֵאת סְעָרָה? שֶׁמַּסְעִירָה הַכֹּל, מַעְלָה וּמַטָּה. ׳בָּאָה מִן הַצָּפוֹן׳, שֶׁהֲרֵי מֵאוֹתוֹ צַד הִיא בָּאָה, וְסִימָנְךְ - ׳מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה׳ (ירמיה א, יד), שֶׁהֲרֵי כַּמָּה צְדָדִים אֲחֵרִים נֶאֱחָזִים בְּאוֹתָהּ ׳רוּחַ סְעָרָה׳, וּמִשּׁוּם כָּךְ יוֹצֵאת ׳מִן הַצָּפוֹן׳ (ירמיה א, יד).
בלשון הזוהר
וַאֲמַאי אִקְרֵי סְעָרָה. דְּסָעִיר כֹּלָּא, עֵילָּא וְתַתָּא. ׳בָּאָה מִן הַצָּפוֹן׳, דְּהָא מִן הַהוּא סִטְרָא קָא אַתְיָא, וְסִימָנִךְ, ׳מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה׳ (ירמיהו א, יד), דְּהָא כַּמָה סִטְרִין אַחֲרָנִין אִתְאַחֲדָן בְּהַהוּא ׳רוּחַ סְעָרָה׳, וּבְּגִין כָּךְ נָפְקָא ׳מִן הַצָּפוֹן׳.
הענן הוא פסלת הזהב ונאחז בצד צפון בנקדת הישוב ולא שולט בארץ ישראל
עָנָן, מִשּׁוּם שֶׁהִיא פְּסֹלֶת הַזָּהָב. וּמִצַּד הַצָּפוֹן זֶה נֶאֱחָז. וְזוֹהִי הַנְּקֻדָּה הָאֶמְצָעִית שֶׁעוֹמֶדֶת בְּחָרְבָּה. וּמִשּׁוּם שֶׁיּוֹדֵעַ לְפַתּוֹת, שׁוֹלֵט בְּתוֹךְ אוֹתָהּ נְקֻדָּה שֶׁל יִשּׁוּב וְכָל דִּבְרֵי הַיִּשּׁוּב, פְּרָט לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל שׁוֹרִים בְּתוֹכָהּ, הוּא (לֹא) שׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם. וְאַחַר שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, (לֹא) שׁוֹלֵט עַל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב׳ (איכה ב, ג).
בלשון הזוהר
עָנָן, בְּגִין דְּאִיהִי סוּסְפִיתָא דְּדַהֲבָא. וּמִסִּטְרָא דְּצָפוֹן אִתְאַחֲדָא דָּא. וְהַאי אִיהִי נְקוּדָה אֶמְצָעִיתָא, דְּקַיְּימָא בְּחוּרְבָּא. וּבְגִין דְּיָדַע לִמְפָתֵּי, שַׁלִּיט בְּגוֹ נְקוּדָה דִּישׁוּבָא, וְכָל מִלִּין דִּישׁוּבָא. בַּר אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, כַּד שָׁרָאן יִשְׂרָאֵל בְּגַוָּהּ, אִיהוּ (ד"א לא) שַׁלְטָא עָלַיְיהוּ, וּלְבָתַר דְּחָבוּ יִשְׂרָאֵל (ד"א לא) שַׁלְטָא עַל אַרְעָא קַדִּישָׁא, בְּגִין דִּכְתִּיב, ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב׳ (איכה ב, ג).
הענן הגדול הזה ענן חשך שאינו מאיר כלל אלא מונע אור מלהראות לפניו
וַעֲנָֽנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם. ב' מיני עננים יש א. הֶעָנָן הַגָּדוֹל הַזֶּה הוּא עָנָן שֶׁל חֲשֵׁכָה שֶׁמַּחְשִׁיךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם.שאינו רק העדר של אור אלא חושך ממשי שמחשיך את כל האור הקיים בּא וּרְאֵה מַה בֵּיןהנהגת עָנָןהזה לְעָנָן.כאן אוֹתוֹ עָנָן שֶׁכָּתוּב (במדבר י) ׳וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם׳וכן - (שם יד) ׳וַעֲנָנְךְ עֹמֵד עֲלֵהֶם׳. זֶהוּ עָנָן שֶׁמֵּאִיר וְזוֹהֵר, וְכָל הָאוֹרוֹת נִרְאִים בְּתוֹךְודרך אוֹתוֹ עָנָן. אֲבָל הֶעָנָןהגדול הַזֶּה הוּא עָנָן חָשׁוּךְ שֶׁלֹּא מֵאִיר כְּלָל, אֲבָליותר מכך, שאף מוֹנֵעַ אֶת כָּל הָאוֹרוֹת שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לְהֵרָאוֹת לְפָנָיו.אף סדרי ההנהגה אשר מצד עצמם יכולים לפעול בגילוי, הרי הנהגה זו של הענן הגדול של פרשת ויקהל פועלת הסתר פנים.
בלשון הזוהר
עָנָן גָּדוֹל דָּא, אִיהוּ עֲנָנָא דְּחַשׁוֹכָא, דְּאַחֲשִׁיךְ כָּל עָלְמָא. תָּא חֲזֵי, מַה בֵּין עֲנָנָא לַעֲנָנָא. הַהוּא עֲנָנָא דִּכְתִּיב ׳וַעֲנַן יהו"ה עֲלֵיהֶם יוֹמָם׳ (במדבר י, לד). ׳וַעֲנָנְךָ עוֹמֵד עֲלֵיהֶם׳ (במדבר יד, יד). (ויקרא ק"ג ע"א, ג' ע"ב) ׳הַאי אִיהוּ עֲנָנָא דְּנָהִיר וְזָהִיר, וְכָל נְהוֹרִין אִתְחָזוּן גּוֹ הַהוּא עֲנָנָא׳. אֲבָל עֲנָנָא דָּא, עֲנָנָא חָשׁוּךְ, דְּלָא נָהִיר כְּלָל, אֲבָל מָנַע כָּל נְהוֹרִין, דְּלָא יַכְלִין לְאִתְחֲזָאָה קַמֵּיהּ.
נקרא גדול משום ששולט ומכסה את כל האורות ואינם נראים לפניו על כל מעשי העולם
גָּדוֹל, לָמָּה נִקְרָא גָדוֹל, וַהֲרֵי הוּא קָטָן? אֶלָּא הוּא גָּדוֹל כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹלֵט. דָּבָר אַחֵר גָּדוֹל - אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ גָּדוֹל, כֵּיוָן שֶׁמְּכַסֶּה אֶת כָּל הָאוֹרוֹת וְאֵינָם נִרְאִים לְפָנָיו, וְהוּא גָּדוֹל (שׁוֹלֵט) עַל כָּל מַעֲשֵׂי הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
גָּדוֹל, אֲמַאי אִקְרֵי גָּדוֹל, וְהָא זְעֵיר אִיהוּ. אֶלָּא גָּדוֹל אִיהוּ, כֵּיוָן דְּשַׁלִּיט. דָּבָר אַחֵר גָּדוֹל, הַהוּא חֲשׁוֹכָא גָּדוֹל, כֵּיוָן דְּכַסֵּי כָּל נְהוֹרִין וְלָא אִתְחָזוּן קַמֵּיהּ, וְאִיהוּ גָּדוֹל (נ"א שליט) עַל כָּל עוֹבָדִין דְּעָלְמָא.
ואש מתלקחת ונגה לו סביב - אף שהוא צד טמאה יש לו חלק בקדשת המהימנותא
וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, שֶׁהֲרֵי הָאֵשׁ שֶׁל הַדִּין הַקָּשֶׁה לֹא זָזָה מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים. וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב, אַף עַל גַב שֶׁכָּל זֶה עוֹמֵד בּוֹ - נֹגַהּ לוֹ סָבִיב. מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁאֵין זֶה צַד, אֶלָּא צַד שֶׁל טֻמְאָה - נֹגַהּ לוֹ סָבִיב, וְלֹא צָרִיךְ לָאָדָם לִדְחוֹתוֹ הַחוּצָה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁנֹּגַהּ לוֹ סָבִיב, צַד שֶׁל קְדֻשָּׁה שֶׁל מְהֵימְנוּתָא יֵשׁ לוֹ, וְלֹא צָרִיךְ לִנְהֹג בּוֹ קָלוֹן, וְלָכֵן צָרִיךְ לָתֵת לוֹ חֵלֶק בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַמְּהֵימְנוּתָא.
בלשון הזוהר
וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, דְּהָא אֶשָּׁא דְּדִינָא קַשְׁיָא, לָא אַעְדֵּי מִנֵיהּ לְעָלְמִין. וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב, אַף עַל גַּב דְּכָל הַאי קַיְּימָא בֵּיהּ, נֹגַהּ לוֹ סָבִיב. מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, דְּאַף עַל גַּב דְּלֵית סִטְרָא דָּא, אֶלָּא סִטְרָא דִּמְסָאֳבוּ, נֹגַהּ לוֹ סָבִיב, וְלָא אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַר נָשׁ, לְדַחְיָיא לֵיהּ לְבַר. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּנֹגַהּ לוֹ סָבִיב, סִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה דִּמְהֵימְנוּתָא אִית לֵיהּ, וְלָא אִצְטְרִיךְ לְאַנְהָגָא בֵּיהּ קְלָנָא. וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ לְמֵיהַב לֵיהּ חוּלָקָא, בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁא דִּמְהֵימְנוּתָא.
רב המנונא סבא - הנגה לו הזה עומד בפנים ולא בחוץ ומתוכה כעין החשמל
רַב הַמְנוּנָא סָבָא כָּךְ אָמַר, וְכִי נֹגַהּ לוֹ סָבִיב, וְצָרִיךְ לִנְהֹג בּוֹ קָלוֹן, הַנֹּגַהּ לוֹ הַזֶּה הוּא בִּפְנִים, וְלֹא עוֹמֵד בַּחוּץ. וּמִשּׁוּם שֶׁהַנֹּגַהּ לוֹ הַזֶּה עוֹמֵד בִּפְנִים, כָּתוּב ׳וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ׳ (יחזקאל א, ד) - מִתּוֹכָהּ שֶׁל מִי? מִתּוֹכָהּ שֶׁל אוֹתוֹ נֹגַהּ. כְּעֵין הַחַשְׁמַל - חָשׁ מָל, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, חַיּוֹת שֶׁל אֵשׁ מְמַלְּלוֹת.
בלשון הזוהר
רַב הַמְנוּנָא סָבָא, הָכִי אָמַר, וְכִי נֹגַהּ לוֹ סָבִיב, וְאִצְטְרִיךְ לְאַנְהָגָא בֵּיהּ קְלָנָא, הַאי נֹגַהּ לוֹ, לְגוֹ אִיהוּ, וְלָא קַיְּימָא לְבַר. וּבְגִין דְּקַיְּימָא הַהוּא נֹגַהּ לוֹ מִגּוֹ, כְּתִיב ׳וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ׳. מִתּוֹכָה דְּמַאן. מִתּוֹכָה דְּהַהוּא נֹגַהּ. כְּעֵין הַחַשְׁמַל: חָשׁ, מָל, הָא אוּקְמוּהָ, חֵיוָון דְּאֶשָּׁא מְמַלְּלָא.
מבוצינא קדישא שמעתי סוד הסודות - כשערלה שורה על הברית נעכב גלוי אות הברית
אֲבָל מֵבּוּצִינָא קַדִּישָׁא שָׁמַעְתִּי עָלֶיהָ סוֹד הַסּוֹדוֹת. כְּשֶׁעָרְלָה שׁוֹרָה עַל הַבְּרִית הַקְּדוֹשָׁה לְטַמֵּא אֶת הַמִּקְדָּשׁ, אָז אוֹתוֹ מִקְדָּשׁ מִתְעַכֵּב מִלְּגַלּוֹת אֶת סוֹד אוֹת הַבְּרִית מִתּוֹךְ הָעָרְלָה, וּכְשֶׁהַנֹּגַהּ הַזֶּה נִכְנָס פְּנִימָה וּמַפְרִיד בֵּין הָעָרְלָה לְבֵין הַמִּקְדָּשׁ, אָז נִקְרָא חַשְׁמַל, חָשׁ וְנִגְלֶה, מָל. מַה זֶּה מָל? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מָל יְהוֹשֻׁעַ׳ (יהושע ה, ד) - סוֹד שֶׁל אוֹת בְּרִית מִתְעַכֵּב מִלְּהִתְגַּלּוֹת מִתּוֹךְ עָרְלָה. וְיִשִׁ סוֹד אַחֵר, שֶׁהֲרֵי אוֹרוֹ נִרְאֶה וְלֹא נִרְאֶה, וּכְשֶׁמִּתְגַּלֶּה חַשְׁמַל, מָעֳבָר אוֹרוֹ. אֲבָל הַסּוֹד הָרִאשׁוֹן הוּא בְּסוֹד הַכָּתוּב כָּרָאוּי, וְהַכֹּל הוּא יָפֶה, וְנָאֶה הוּא.
בלשון הזוהר
אֲבָל מִבּוּצִינָא קַדִּישָׁא שְׁמַעְנָא עָלָה רָזָא דְּרָזִין. כַּד עָרְלָה שָׁרֵי עַל קַיְּימָא קַדִּישָׁא לְסָאֲבָא מַקְדְּשָׁא, כְּדֵין הַהוּא מַקְדְּשָׁא, אִתְעַכָּב מִלְּגַלָּאָה רָזָא דְּאָת קַיָּימָא, מִגּוֹ עָרְלָה. וְכַד הַאי נֹגַהּ עָאל לְגוֹ, וְאַפְרִישׁ בֵּין עָרְלָה, וּבֵין מַקְדְּשָׁא, כְּדֵין אִקְרֵי חַשְׁמַל חָשׁ וְאִתְגַּלְיָא. מָל, מַהוּ מָל. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳מָל יְהוֹשֻׁעַ׳ (יהושע ה, ד). רָזָא דְּאָת קַיָּימָא, אִתְעַכָּב מִלְּאִתְגַלָּאָה מִגּוֹ עָרְלָה. וְאִית רָזָא אַחֲרָא, דְּהָא נְהוֹרָא דִּילֵיהּ, אִתְחָזֵי וְלָא אִתְחָזֵי, וְכַד אִתְגַּלְיָא חַשְׁמַל אִתְעֲבָּר נְהוֹרֵיהּ. אֲבָל רָזָא קַדְמָאָה, אִיהוּ בְּרָזָא דִּקְרָא כְּדְקָא יֵאוֹת, וְכֹלָּא שַׁפִּיר אִיהוּ, וְיָאוּת הוּא.
בנגה הזה מפתה את האשה לטל את אורו כנגד הברית וחלק משמן חכה
בַּנֹּגַהּ הַזֶּה מְפַתֶּה אֶת הָאִשָּׁה לִטֹּל אֶת אוֹרָהּ, וְעַל כֵּן כָּתוּב, ׳וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ׳ (משלי ה, ג) - שָׂם אֶת אוֹתוֹ הָאוֹר כְּנֶגֶד הַבְּרִית, וּמִשּׁוּם כָּךְ מְפַתֶּה אוֹתָהּ וְנוֹטֶלֶת אֶת אוֹרוֹ. וְזֶהוּ הַפִּתּוּי שֶׁמְּפַתֶּה אֶת הָאִשָּׁה, שֶׁכָּתוּב נֹפֶת תִּ פְנָה ׳שִׂפְתֵי זָרָה וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
בְּהַאי נֹגַהּ, מְפַתֵּי לְאִתְּתָא, לְנַטְלָא נְהוֹרָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ׳ (משלי ה, ג), שַׁוֵּי הַהוּא נְהוֹרָא לָקֳבְלֵיהּ דִּבְרִית. וּבְגִינֵי כַּךְ מְפַתֵּי לֵיהּ, וְנַטְלָא נְהוֹרֵיהּ. וְדָא אִיהוּ פִּתּוּיָא דִּמְפַתֵּי לְאִתְּתָא, דִּכְתִּיב, ׳נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְגוֹ'׳ (משלי ה, ג).
ביום הששי בערב קופץ אור האש ועולה לגונים וישראל מתקינים שלחנות לסעודה
בֹּא וּרְאֵה, בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי כְּשֶׁמַּגִּיעַ זְמַן הָעֶרֶב, קוֹפֵץ בִּפְנִים אוֹתוֹ (מְדוּרַת) אוֹר הָאֵשׁ, וְעוֹלָה לְמַעְלָה לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַגְּוָנִים. אָז מִתְתַּקְּנִים יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, וּמְסַדְּרִים סְעוּדוֹת וּמַתְקִינִים שֻׁלְחָנוֹת, כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֶת שֻׁלְחָנוֹ. אָז שַׁלְהֶבֶת אַחַת יוֹצֵאת וּמַכָּה בְּאוֹתָהּ מְדוּרָה. כֵּיוָן שֶׁמַּכָּה בָּהּ, מִתְגַּלְגְּלוֹת אוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת וְאוֹתָהּ מְדוּרָה, וְנִכְנָסוֹת לְנֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה, וְנִטְמָנוֹת שָׁם וְיוֹשְׁבוֹת שָׁם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה כַּד מָטָא זִמְנָא דְּעֶרֶב, דָּלִיג לְגוֹ הַהוּא (נ"א מדורא) נְהוֹרָא דְּאֶשָּׁא, וְסַלְּקָא לְעֵילָּא לְאַעֲלָא גּוֹ גַּוְונִין. כְּדֵין מְתְתַּקְּנִין יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, וּמְסַדְּרִין סְעוּדָתִין, וּמַתְקְנִין פָּתוֹרִין, כָּל חַד וְחַד פָּתוֹרֵיהּ. כְּדֵין חַד שַׁלְהוֹבָא נָפִיק וּבָטַשׁ בְּהַהוּא מָדוּרָא, כֵּיוָן דְּבָטַשׁ בֵּיהּ, מִתְגַּלְגְּלָן הַהוּא שַׁלְהוֹבָא, וְהַהוּא מָדּוּרָא וְעָאלִין בְּנוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, וְאִתְטַמְּרָן וְיַתְבַת תַּמָן.
השלהבת מצד הימין מעבירה את המדורה לנקב תהום רבה עד צאת השבת
וְאוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת הִיא מִצַּד הַיָּמִין, וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא מִצַּד הַיָּמִין, מַעֲבִירָה אֶת אוֹתָהּ מְדוּרָה, וּמַכְנִיסָה אוֹתָהּ לְנֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה, וְיוֹשֶׁבֶת שָׁם עַד צֵאת הַשַּׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁיּוֹצֵאת הַשַּׁבָּת, צָרִיךְ לְעַם יִשְׂרָאֵל לְבָרֵךְ עַל הָאֵשׁ, וְיוֹצֵאת אוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת בַּבְּרָכָה שֶׁלְּמַטָּה, וְשׁוֹלֶטֶת עַל אוֹתָהּ מְדוּרָה כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, וְנִכְנַעַת אוֹתָהּ מְדוּרָה.
בלשון הזוהר
וְהַהוּא שַׁלְהוֹבָא אִיהוּ מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וּבְגִין דְּהוּא מִסִּטְרָא דִּימִינָא, אַעְבָּר לְהַהוּא מָדּוּרָא, וְאָעִיל לֵיהּ לְנוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, וְיָתִיב תַּמָּן עַד דְּנָפִיק שַׁבְּתָא. כֵּיוָן דְּנָפַק שַׁבְּתָא, אִצְטְרִיךְ לְהוּ לְעַמָּא דְּיִשְׂרָאֵל לְבָרְכָא עַל אֶשָּׁא, וְנָפְקָא הַהוּא שַׁלְהוֹבָא, בְּבִרְכְתָא דִּלְתַתָּא, וְשָׁלִיט עַל הַהוּא מָדּוּרָא כָּל הַהוּא לֵילְיָא, וְאִתְכַּפְיָא הַהוּא מָדּוּרָא.
כשנכנסת שבת נטמנת מדורת האש
סוד הרחיצה ונקדת הקדש שכל הימים אחוזים בה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.