ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 11: פתח עבדי אתה - סוד עבודת התפלה הפנימית ומסעה ברקיעים עד שבעה היכלות › פיסקה 9 (רא ע"ב)

אם הדבור כראוי כל השרים נושקים אותו ועולים ואומרים אשריכם ישראל שיודעים לעטר

ויקהל · פתח עבדי אתה - סוד עבודת התפלה הפנימית ומסעה ברקיעים עד שבעה היכלות · מאמר 11 · פיסקה 9 · דף רא ע"ב

לשון הזוהר

כְּדֵין פַּרְחִין אַתְוָון דְּקַיְימִין בַּאֲוִירָא, דְּבִשְׁמָא קַדִּישָׁא דִּתְרֵיסָר אַתְוָון, דְּהַהוּא שְׁמָא שַׁלִּיט בַּאֲוִירָא, וְהַאי אִיהוּ (בראשית ט"ז ע"א) ׳שְׁמָא, דְּהֲוָה טָאס בֵּיהּ אֵלִיָּה"וּ, עַד דְּאִסְתַּלָּק לִשְׁמַיָּא׳. וְהַיְינוּ דְּקָאמַר עוֹבַדְיָה לְאֵלִיָּהוּ, ׳וְרוּחַ יהו"ה יִשָּׂאֲךָ׳ (מלכים א יח, יב). בְּגִין דְּבִשְׁמָא דָּא, הֲוָה אֵלִיָּהוּ טָאס בֵּיהּ בַּאֲוִירָא, וְהַאי אִיהוּ שְׁמָא דְּשַׁלִּיט בַּאֲוִירָא. וְאִינּוּן אַתְוָון פַּרְחִין וְסַלְּקִין בְּהַהִיא מִלָּה, וְהַהוּא מְמָנָא דְּמַפְתְּחָן דְּאַוִּירָא בִּידֵיהּ, וְכָל אִינּוּן מְמָנָן אַחֲרָנִין, כֻּלְּהוּ סַלְּקִין בֵּיהּ עַד רְקִיעָא, וְאִתְמְסָר בִּידָא דִּמְמָנָא אַחֲרָא, לְסַלְּקָא לְעֵילָּא.

תרגום

וְאָז פּוֹרְחוֹת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁעוֹמְדוֹת בָּאֲוִיר שֶׁבַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת, שֶׁאוֹתוֹ שֵׁם שׁוֹלֵט בָּאֲוִיר, וְזֶהוּ שֵׁם שֶׁהָיָה טָס בּוֹ אֵלִיָּהוּ עַד שֶׁעָלָה לַשָּׁמַיִם. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמַר עוֹבַדְיָה לְאֵלִיָּהוּ, ׳וְרוּחַ ה' יִשָּׂאֲךְ׳ (מלכים א יח). מִשּׁוּם שֶׁבַּשֵּׁם הַזֶּה הָיָה טָס בּוֹ אֵלִיָּהוּ בָּאֲוִיר, וְזֶהוּ הַשֵּׁם שֶׁשּׁוֹלֵט בָּאֲוִיר. וְאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת וְעוֹלוֹת בְּאוֹתוֹ דִבּוּר, וְאוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה שֶׁמַּפְתְּחוֹת הָאֲוִיר בְּיָדוֹ, וְכָל אוֹתָם הַמְמֻנִּים הָאֲחֵרִים, כֻּלָּם עוֹלִים בּוֹ עַד לָרָקִיעַ, וְנִמְסָר בְּיַד מְמֻנֶּה אַחֵר לְהַעֲלוֹתוֹ לְמַעְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כדין פרחין אתוון דקיימין באוירא, דבשמא קדישא דתריסר אתוון, דההוא שמא שליט באוירא, והאי איהו (בראשית ט"ז ע"א) ׳שמא, דהוה טאס ביה אליה"ו, עד דאסתלק לשמיא׳. והיינו דקאמר עובדיה לאליהו, ׳ורוח יהו"ה ישאך׳ (מלכים א יח, יב). בגין דבשמא דא, הוה אליהו טאס ביה באוירא, והאי איהו שמא דשליט באוירא. ואינון אתוון פרחין וסלקין בההיא מלה, וההוא ממנא דמפתחן דאוירא בידיה, וכל אינון ממנן אחרנין, כלהו סלקין ביה עד רקיעא, ואתמסר בידא דממנא אחרא, לסלקא לעילא.

התרגום: ואז פורחות האותיות שעומדות באויר שבשם הקדוש של שתים עשרה אותיות, שאותו שם שולט באויר, וזהו שם שהיה טס בו אליהו עד שעלה לשמים. וזהו מה שאמר עובדיה לאליהו, ׳ורוח ה' ישאך׳ (מלכים א יח). משום שבשם הזה היה טס בו אליהו באויר, וזהו השם ששולט באויר. ואותן האותיות פורחות ועולות באותו דבור, ואותו הממנה שמפתחות האויר בידו, וכל אותם הממנים האחרים, כלם עולים בו עד לרקיע, ונמסר ביד ממנה אחר להעלותו למעלה.

מן המפרשים

מקדש מלך: ואינון תרין אתוון סלקין ונחתין ונהרין ומתעטרין בכ"ב אתוון כללא דאורייתא גרסינן וכן הוא בזוהר הנזכר ונע"ג תרין אתוון ש"ת ור"ל שש"ת שהם סוף כ"ב אתוון מתעטרין בכ"ב אותיות. ואח"כ בטשי בתרין אתוון קדמאי ונ"ב א"ב.

הסולם: כדין פרחין אתוון וכו': אז פורחות האותיות העומדות באויר, שבשם הקדוש של י"ב אותיות, ששם הזה שולט באויר. וזהו השם שאליהו היה פורח בו עד שעלה השמימה. וז"ש עובדיה לאליהו , ורוח ה' ישאך. משום שבשם הזה היה אליהו פורח בו באויר, וזה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר