ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 10: כל נדיב לבו יביאה - סוד תקוני התפלה ומסירת הנפש למלך ולמטרוניתא › פיסקה 8 (ר ע"ב)

דבר זה שמעתי מבוצינא קדישא ולא נתנה רשות לגלות פרט לחסידים עליונים

ויקהל · כל נדיב לבו יביאה - סוד תקוני התפלה ומסירת הנפש למלך ולמטרוניתא · מאמר 10 · פיסקה 8 · דף ר ע"ב

לשון הזוהר

מִלָּה דָּא שְׁמַעְנָא בְּרָזִין דְּבוּצִינָא קַדִּישָׁא, וְלָא אִתְיְיהִיב לִי רְשׁוּ לְגַלָּאָה, בַּר לְכוּ חֲסִידֵי עֶלְיוֹנִין. דְּאִי בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִיהִי נַקְטָא נַפְשִׁין וְרוּחִין בִּרְעוּ דִּדְבֵיקוּתָא חֲדָא, אִיהוּ יְשַׁוֵּי לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ לְדָא, וְיָהִיב נַפְשֵׁיהּ בִּדְבֵקוּתָא, בְּהַהוּא רְעוּתָא, לְאַכְלְלָא לָהּ בְּהַהוּא דְּבֵקוּתָא. אִי אִתְקַבִּלַת בְּהַהִיא שַׁעֲתָא בְּהַהוּא רְעוּתָא, דְּאִינּוּן נַפְשִׁין רוּחִין וְנִשְׁמָתִין דְּאִיהִי נַקְטָא. הַאי אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּאִתְצְרִיר בִּצְרוֹרָא דְּחַיֵּי בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

תרגום

דָּבָר זֶה שָׁמַעְתִּי בַּסּוֹדוֹת שֶׁל בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, וְלֹא נִתְּנָה לִי רְשׁוּת לְגַלּוֹת, פְּרָט לָכֶם חֲסִידִים עֶלְיוֹנִים. שֶׁאִם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהִיא לוֹקַחַת נְפָשׁוֹת וְרוּחוֹת בְּרָצוֹן שֶׁל דְּבֵקוּת אַחַת, הוּא יָשִׂים לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ לָזֶה, וְנוֹתֵן נַפְשׁוֹ בִּדְבֵקוּת בְּאוֹתוֹ הָרָצוֹן לְהַכְלִילָהּ בְּאוֹתָהּ הַדְּבֵקוּת. אִם מִתְקַבֶּלֶת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּאוֹתוֹ הָרָצוֹן שֶׁל אוֹתָן נְפָשׁוֹת רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת שֶׁהִיא לוֹקַחַת, זֶהוּ אָדָם שֶׁנִּצְרָר בִּצְרוֹר הַחַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מלה דא שמענא ברזין דבוצינא קדישא, ולא אתייהיב לי רשו לגלאה, בר לכו חסידי עליונין. דאי בההיא שעתא דאיהי נקטא נפשין ורוחין ברעו דדביקותא חדא, איהו ישוי לביה ורעותיה לדא, ויהיב נפשיה בדבקותא, בההוא רעותא, לאכללא לה בההוא דבקותא. אי אתקבלת בההיא שעתא בההוא רעותא, דאינון נפשין רוחין ונשמתין דאיהי נקטא. האי איהו בר נש דאתצריר בצרורא דחיי בהאי עלמא, ובעלמא דאתי.

התרגום: דבר זה שמעתי בסודות של בוצינא קדישא, ולא נתנה לי רשות לגלות, פרט לכם חסידים עליונים. שאם באותה שעה שהיא לוקחת נפשות ורוחות ברצון של דבקות אחת, הוא ישים לבו ורצונו לזה, ונותן נפשו בדבקות באותו הרצון להכלילה באותה הדבקות. אם מתקבלת באותה שעה באותו הרצון של אותן נפשות רוחות ונשמות שהיא לוקחת, זהו אדם שנצרר בצרור החיים בעולם הזה ובעולם הבא.

מן המפרשים

מקדש מלך: ה"ג דאי בההיא שעתא דאיהי נקטא נפשין ורוחין וכו' וז"ל הרב בס"הכ סוד נפילת אפים תכוין להפיל עצמך מהאצילות עד העשייה ותכוין לברר מ"ן מן העשייה ותכוין להוריד נפשך שתלקט אותם ותעלם ליצירה. וע"י רוחו שהוא מיצירה יברר בירורין שביצירה…

אור החמה: בצרורא דחיי בהאי עלמ' וגומר כלומר שנקשר יסוד הנק' חי העולמים ומתקשר ונצרר בבינה הנק' אלקים חיים ולוקח ממנה ומשפיע במ' ואז המ' הוי צרורא דתרוייהו דבינה ויסוד הנק' חיים. עכ"ל:

אור יקר: רעותא דאינון נפשין ורוחין ונשמתין דאיתי נקטא, והיינו ששם נמשך נשמה מבינה, ורוח מתפארת, ונפש ממלכות מסוד ייחוד זכר ונקבה, שמראש הזכר נשמה מהמוח, ודרך חוט השדרה תפארת רוח, ומסוד עטרת הברית מלכות נפש שלשתם יחד נמשכין כדפירשו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר