ממלכת הזוהר › זוהר › ויקהל › מאמר 10: כל נדיב לבו יביאה - סוד תקוני התפלה ומסירת הנפש למלך ולמטרוניתא › פיסקה 6 (ר ע"ב)

עכשו שהמלך והמטרוניתא בחבור אחד יבקש אדם שאלותיו כי שעת רצון היא

ויקהל · כל נדיב לבו יביאה - סוד תקוני התפלה ומסירת הנפש למלך ולמטרוניתא · מאמר 10 · פיסקה 6 · דף ר ע"ב

לשון הזוהר

הַשְׁתָּא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה וּמַטְרוֹנִיתָא אִינּוּן בְּחִבּוּרָא בְּחֶדְוָה בְּאִינּוּן נְשִׁיקִין. מַאן דְּאִצְטְרִיךְ לְמִשְׁאַל שְׁאֶלְתִּין, יִשְׁאַל. דְּהָא כְּדֵין שַׁעֲתָא דִּרְעוּתָא אִיהוּ. כֵּיוָן דְּשָׁאִיל בַּר נָשׁ שְׁאֶלְתּוֹי מִקַּמֵּי מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא, כְּדֵין יַתְקִין גַּרְמֵיהּ בִּרְעוּתֵיהּ וְלִבֵּיהּ לִתְלָתָא אַחֲרָנִין, לְאַתְעֲרָא חֶדְוָה דִּטְמִירוּ, דְּהָא מֵאִלֵּין תְּלַת אִתְבָּרְכָא בִּדְבֵקוּתָא אַחֲרָא. וְיַתְקִין בַּר נָשׁ גַּרְמֵיהּ לְמֵיפַק מִקַּמַּיְיהוּ, וּלְאַנָּחָא לוֹן בְּחֶדְוָה גְּנִיזָא דְּאִלֵּין תְּלָת. וְעִם כָּל דָּא, דִּיהֵא רְעוּתֵיהּ, דְּיִתְבָּרְכוּן תַּתָּאֵי, מֵאִינּוּן בִּרְכָּאן דְּחֶדְוָה טְמִירָא.

תרגום

עַכְשָׁו שֶׁהַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן וְהַמַּטְרוֹנִיתָא הֵם בְּחִבּוּר אֶחָד בְּשִׂמְחָה בְּאוֹתָן נְשִׁיקוֹת - מִי שֶׁצָּרִיךְ לְבַקֵּשׁ בַּקָּשׁוֹת, יְבַקֵּשׁ, שֶׁהֲרֵי אָז שְׁעַת רָצוֹן הִיא. כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹאֵל אָדָם שְׁאֵלוֹתָיו מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא, אָז יַתְקִין עַצְמוֹ בִּרְצוֹנוֹ וְלִבּוֹ לְשָׁלֹשׁ אֲחֵרוֹת לְעוֹרֵר שִׂמְחָה שֶׁבַּסֵּתֶר, שֶׁהֲרֵי מֵאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ הוּא מִתְבָּרֵךְ בִּדְבֵקוּת אַחֶרֶת. וְיַתְקִין אָדָם אֶת עַצְמוֹ לָצֵאת מִפְּנֵיהֶם, וּלְהַנִּיחָם בְּשִׂמְחָה גְּנוּזָה שֶׁל אֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ. וְעִם כָּל זֶה, שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹנוֹ שֶׁיִּתְבָּרְכוּ הַתַּחְתּוֹנִים מֵאוֹתָן בְּרָכוֹת שֶׁל שִׂמְחָה נִסְתֶּרֶת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: השתא דמלכא עלאה ומטרוניתא אינון בחבורא בחדוה באינון נשיקין. מאן דאצטריך למשאל שאלתין, ישאל. דהא כדין שעתא דרעותא איהו. כיון דשאיל בר נש שאלתוי מקמי מלכא ומטרוניתא, כדין יתקין גרמיה ברעותיה ולביה לתלתא אחרנין, לאתערא חדוה דטמירו, דהא מאלין תלת אתברכא בדבקותא אחרא. ויתקין בר נש גרמיה למיפק מקמייהו, ולאנחא לון בחדוה גניזא דאלין תלת. ועם כל דא, דיהא רעותיה, דיתברכון תתאי, מאינון ברכאן דחדוה טמירא.

התרגום: עכשו שהמלך העליון והמטרוניתא הם בחבור אחד בשמחה באותן נשיקות - מי שצריך לבקש בקשות, יבקש, שהרי אז שעת רצון היא. כיון ששואל אדם שאלותיו מלפני המלך והמטרוניתא, אז יתקין עצמו ברצונו ולבו לשלש אחרות לעורר שמחה שבסתר, שהרי מאלו השלש הוא מתברך בדבקות אחרת. ויתקין אדם את עצמו לצאת מפניהם, ולהניחם בשמחה גנוזה של אלו השלש. ועם כל זה, שיהיה רצונו שיתברכו התחתונים מאותן ברכות של שמחה נסתרת.

מן המפרשים

מקדש מלך: ולבתר שמאליה פירש באתה גבור דשוי לה תחות רישה כמ"שה שמאלו תחת לראשי ואין להקשות דקרא כתיב שמאלו ואח"כ וימינו. ובתפלה אנו מקדימים הימין תחלה ואח"כ השמאל כבר תירץ הרב ז"ל בליקוטים שצריך התעוררות הימין תחלה. ועיין מ"שב וארא דף…

אור החמה: השתא דמלכא עילאה ת"ת ומטרוניתא מ' בחיבורה בסוד החיבוק בחדוה מהבינה באינון נשיקין שהם ע"י יעקב מאן דאצטריך למשאל דהיינו האמצעות ישאל קודם שיתעלמו יותר ויהיה כסיפותא למיעל כדמסיק. וז"ש דהא כדין שעתא ובעותא איהי ובסודי הרצון…

אור יקר: דהא כדין שעתא ורעותא איהו, שהרצון העליון נשפע אליהם, ובסוד הרצון העליון מהכתר ממלאין רצון השואל, לכך הם שנים עשר אמצעיות ]שווים שהם[ ]שנים עשר[ כנגד שנים עשר מקורות שהם שלשה עשר כנודע. כיון דשאיל שהשלים עד שומע תפלה, בסוד…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר