ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 5: ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה › פיסקה 1 (קמז ע"א)

אי"ן - הראש הלבן חקק א' י' ן', ומהן המזון לכל ותיקון העולמות

ויצא · ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה · מאמר 5 · פיסקה 1 · דף קמז ע"א

לשון הזוהר

תוספתא בְּנֵי עַלְמָא, רְחִימֵי עִלָּאָה, הוּרְמָנָא דְּבוּרַיְירֵי, קְרִיבוּ שְׁמָעוּ. מַאן חַכִּימָא בָּכוּ, מָארֵי דְעַיְינִין בְּסוּכְלְתָּנוּ, לֵיתֵי וְלִינְדַע. בְּשַׁעְתָּא דְרֵישָׁא חִוָּורָא נָטִיל תְּלַת אַתְוָון וְגָלִיף לוֹן בְּגִלּוּפָא בְּגִלּוּפִין, חַד א', חַד י' וְחַד ן', וְאִתְגְּלִיף אי"ן, א' רֵישָׁא עִלָּאָה דְּכֹלָּא, טְמִירָא דְּכָל טְמִירִין. י' סְלִיקוּ דִרְעוּתָא הֲוִי, אִשְׁתַּכְלַל מֵרֵישָׁא לְעֵילָא וְנָחַת לְתַתָּא, נָפַק וְאַפִּיק תְּלָתִין וּתְרֵין שְׁבִילִין, עַד דְּאִתְגְּלִיפוּ בֵּין אַבְנֵי יְקָר דְּמִתְלַהֲטָן. וְאִתְקַשָּׁרוּ בְּאוֹת נו"ן דְּאִיהוּ דְּכַר וְנוּקְבָא, תְּרֵין רְחִימִין. קִשׁוּרָא תַּקִּיפָא, בְּהוּ אִשְׁתַּכְלָלוּ, וּשְׁמָא קַדִּישָׁא בְּהוּ אִתְקַשַּׁר, מִנַּיְיהוּ אִשְׁתַּכַּח מְזוֹנָא לְכֹלָּא (בְּהוּ), אִשְׁתַּכְלָלוּ עַלְמִין.

תרגום

בְּנֵי הָעוֹלָם, אֲהוּבֵי עֶלְיוֹן, בְּחִירֵי הַמֶּמְשָׁלָה, קִרְבוּ שִׁמְעוּ. מִי חָכָם בָּכֶם, בַּעֲלֵי הָעֵינַיִם בְּהַשְׂכֵּל, יָבֹא וְיֵדַע. בְּשָׁעָה שֶׁהָרֹאשׁ הַלָּבָן נָטַל שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת וְחָקַק אוֹתָם בַּחֲקִיקַת הַחֲקִיקוֹת, אַחַת א', אַחַת י', וְאַחַת ן', וְנֶחְקַק אי"ן, הָא' הָרֹאשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַכֹּל, טָמוּן שֶׁל כָּל הַטְּמוּנִים. י' הוּא עֲלִיַּת הָרָצוֹן, נִתְקַן מִן הָרֹאשׁ לְמַעְלָה וְיָרַד לְמַטָּה, יָצָא וְהוֹצִיא שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם שְׁבִילִים, עַד שֶׁנֶּחְקְקוּ בֵּין אֲבָנִים יְקָרוֹת שֶׁלּוֹהֲטוֹת. וְנִקְשְׁרוּ עִם הָאוֹת נוּ"ן, שֶׁהִיא זָכָר וְנוּקְבָּא, שְׁנֵי אוֹהֲבִים. קֶשֶׁר חָזָק, בָּהֶם נִתְקְנוּ, וְהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ נִקְשָׁר בָּהֶם, מֵהֶם נִמְצָא הַמָּזוֹן לַכֹּל (בָּהֶם), נִתְקְנוּ הָעוֹלָמוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תוספתא בני עלמא, רחימי עלאה, הורמנא דבוריירי, קריבו שמעו. מאן חכימא בכו, מארי דעיינין בסוכלתנו, ליתי ולינדע. בשעתא דרישא חוורא נטיל תלת אתוון וגליף לון בגלופא בגלופין, חד א', חד י' וחד ן', ואתגליף אי"ן, א' רישא עלאה דכלא, טמירא דכל טמירין. י' סליקו דרעותא הוי, אשתכלל מרישא לעילא ונחת לתתא, נפק ואפיק תלתין ותרין שבילין, עד דאתגליפו בין אבני יקר דמתלהטן. ואתקשרו באות נו"ן דאיהו דכר ונוקבא, תרין רחימין. קשורא תקיפא, בהו אשתכללו, ושמא קדישא בהו אתקשר, מנייהו אשתכח מזונא לכלא (בהו), אשתכללו עלמין.

התרגום: בני העולם, אהובי עליון, בחירי הממשלה, קרבו שמעו. מי חכם בכם, בעלי העינים בהשכל, יבא וידע. בשעה שהראש הלבן נטל שלש אותיות וחקק אותם בחקיקת החקיקות, אחת א', אחת י', ואחת ן', ונחקק אי"ן, הא' הראש העליון של הכל, טמון של כל הטמונים. י' הוא עלית הרצון, נתקן מן הראש למעלה וירד למטה, יצא והוציא שלשים ושנים שבילים, עד שנחקקו בין אבנים יקרות שלוהטות. ונקשרו עם האות נו"ן, שהיא זכר ונוקבא, שני אוהבים. קשר חזק, בהם נתקנו, והשם הקדוש נקשר בהם, מהם נמצא המזון לכל (בהם), נתקנו העולמות.

מן המפרשים

אור יקר: [סימן א] הורמני כמו הורמנא דמלכא, בוריירי הוא לסטים, וכן פי׳ בערוך בוריינו, והכוונה גדולי הלסטים. ואית דגרסי טרייני וניחא טפי והוא מלשון סרני פלשתים מתרגמי׳ טורינו, וכוונת הענין כי התחתונים בהיותם זכאים אהובים לעליו׳, ולכך…

שעת רצון: בני עלמא רחימי כו׳ בשעתא דרישא חוורא נטיל תלת אתוון וגליף לון בגלופא בגלופין חד א׳ חד יו״ד וחד ן׳. פירוש, נודע שא״א נקרא 'רישא חוורא', יען כל גופו מלובש תוך או״א וזו״ן, כנודע שאו״א מלבשין מן הגרון עד הטיבור, וזו״ן מלבשין עליו…

הסולם: בני עלמא רחימי עלאה וכו': בני העולם אהובי עליון, בחירי הממשלה. כלומר התוספתא מזמינה לאלו שזכו להארת ג' קוין, שמצד הארת קו אמצעי מכונים בני העולם, כי ז"א שהוא קו אמצעי מכונה עולם ומצד הארת קו הימין מכונים אהובי עליון. ומצד הארת…

לכל המפרשים על פיסקה זו