שני בניו נשבו - הולך שיזכו בהם בני אדם, וזכו עמו ונתנו לו לאכול
ויצא · לא יגרע מצדיק עיניו · מאמר 40 · פיסקה 4 · דף קסד ע"א
לשון הזוהר
כַּד מָטָא לְגַבַּיְיהוּ, אָמַר רִבִּי יֵיסָא, אָן קִיסְתָא דִּטְרִימָא (ס"א: קִיסְטָא דַּעֲמִירָא) בְּקִירְטוֹי דְּאוֹרְחָא. אָמַר, בְּגִין דְּיִזְכּוּן בְּנֵי נְשָׁא, דְּהָא תְּרֵין בְּנִין אִית לִי, וְאָתָא טוּרָנָא לְמָתָא, וְאִשְׁתַּבּוּ. וְהָאִידְנָא אָזִילְנָא, בְּגִין דְּיִזְכּוּן בְּהוּ בְּנֵי נָשָׁא. זָכוּ בַּהֲדֵיהּ, וְיַהֲבוּ לֵיהּ לְמֵיכַל.
תרגום
כְּשֶׁהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם, אָמַר רַבִּי יֵיסָא, אֵיפֹה הַכְּלִי (ס"א: הַמִּדָּה שֶׁל הֶעָמִיר) עִם מַאַכְלֵי הַדֶּרֶךְ? אָמַר, כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ אֲנָשִׁים, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לִי שְׁנֵי בָנִים, וְהִגִּיעַ הַצָּבָא לָעִיר וְנִשְׁבּוּ. וְכָעֵת אֲנִי הוֹלֵךְ כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ בָהֶם בְּנֵי אָדָם. זָכוּ עִמּוֹ וְנָתְנוּ לוֹ לֶאֱכֹל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד מטא לגבייהו, אמר רבי ייסא, אן קיסתא דטרימא (ס"א: קיסטא דעמירא) בקירטוי דאורחא. אמר, בגין דיזכון בני נשא, דהא תרין בנין אית לי, ואתא טורנא למתא, ואשתבו. והאידנא אזילנא, בגין דיזכון בהו בני נשא. זכו בהדיה, ויהבו ליה למיכל.
התרגום: כשהגיע אליהם, אמר רבי ייסא, איפה הכלי (ס"א: המדה של העמיר) עם מאכלי הדרך? אמר, כדי שיזכו אנשים, שהרי יש לי שני בנים, והגיע הצבא לעיר ונשבו. וכעת אני הולך כדי שיזכו בהם בני אדם. זכו עמו ונתנו לו לאכל.
מן המפרשים
כתם פז: כד מטא לגבייהו אמרו לו אן קיסטא טרימא בקרטולי ארחא פי' קיסטא כלי בפ' ערבי פסחים א"ר יצחק קיסטא דמוריס' דהוות בציפורי היא הוות לוגא דמקדש' וכן הוה אזיל למזבן קיסטא דחמרא ופי' טרימא הוא שלוקחין התמרים ומוציאין מהם גרעיניהם ולשין…
הסולם: כד מטי לגבייהו וכו': כאשר הגיע אצלם, אמר לו ר' ייסא, איפה הכלי עם מאכלי הדרך שלך. כי לא ראוהו נושא שום דבר, זולת הילד שעל כתפיו. קיסתא, פירושו כלי. דטרימא בקירטוי, הוא כמו, טרימא דקורטמי (ברכות ל"ח) שפירושו, מין מאכל של תמרים…