ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 40: לא יגרע מצדיק עיניו › פיסקה 2 (קסד ע"א)

׳ואת מלכים לכסא׳ - המלכים הנאחזים בכיסא, וגובהם להעמידו במקומו בייחוד אחד

ויצא · לא יגרע מצדיק עיניו · מאמר 40 · פיסקה 2 · דף קסד ע"א

לשון הזוהר

׳וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא׳ (איוב לו, ז), אִלֵּין אִינוּן מְלָכִין שַׁלִּיטִין, דְּאִתְאַחֲדָן לַכִּסֵּא. ׳וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח׳, דְּאִתְקַיְימוּ בְּכֻרְסְיָיא, בְּקִיּוּמָא שְׁלִים. ׳וַיִּגְבָּהוּ׳, אַמַּאי ׳וַיִּגְבָּהוּ׳. לְשַׁלְטָאָה בְּעַלְמָא, וְיִתְקַיֵּים כֻּרְסְיָיא עַל סַמְכוֹהִי. דָּבָר אַחֵר ׳וַיִּגְבָּהוּ׳, דְּנָטְלֵי כֻּרְסְיָיא, וְזָקְפִין לָהּ לְעֵילָא, לְאִתְאַחֲדָא בְּאַתְרֵיהּ כִּדְקָא יְאוּת, וּכְדֵין כֹּלָּא יִחוּדָא חָדָא.

תרגום

׳וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא׳ (איוב לו, ז) - אֵלּוּ הֵם הַמְּלָכִים הַשּׁוֹלְטִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בַּכִּסֵּא. ׳וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח׳ - שֶׁהִתְקַיְּמוּ בַּכִּסֵּא בְּקִיּוּם שָׁלֵם. ׳וַיִּגְבָּהוּ׳ - לָמָּה ׳וַיִּגְבָּהוּ׳? לִשְׁלֹט בָּעוֹלָם, וְיִתְקַיֵּם הַכִּסֵּא עַל עַמּוּדָיו. דָּבָר אַחֵר ׳וַיִּגְבָּהוּ׳ - שֶׁנּוֹטְלִים אֶת הַכִּסֵּא וּמַעֲמִידִים אוֹתוֹ לְמַעְלָה לְהֵאָחֵז בִּמְקוֹמוֹ כָּרָאוּי, וְאָז הַכֹּל יִחוּד אֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ואת מלכים לכסא׳ (איוב לו, ז), אלין אינון מלכין שליטין, דאתאחדן לכסא. ׳וישיבם לנצח׳, דאתקיימו בכרסייא, בקיומא שלים. ׳ויגבהו׳, אמאי ׳ויגבהו׳. לשלטאה בעלמא, ויתקיים כרסייא על סמכוהי. דבר אחר ׳ויגבהו׳, דנטלי כרסייא, וזקפין לה לעילא, לאתאחדא באתריה כדקא יאות, וכדין כלא יחודא חדא.

התרגום: ׳ואת מלכים לכסא׳ (איוב לו, ז) - אלו הם המלכים השולטים שנאחזים בכסא. ׳וישיבם לנצח׳ - שהתקימו בכסא בקיום שלם. ׳ויגבהו׳ - למה ׳ויגבהו׳? לשלט בעולם, ויתקים הכסא על עמודיו. דבר אחר ׳ויגבהו׳ - שנוטלים את הכסא ומעמידים אותו למעלה להאחז במקומו כראוי, ואז הכל יחוד אחד.

מן המפרשים

כתם פז: ויושבים דאתקיימו בכורסייא בקיומא שלים מכח הכס"א הם הם מתקיימים ויגבהו מאי ויגבהו כלומר כיון שהם תחת הכסא היאך שייך בהם לשון הגבהם ויאמר כי בבחינה שהם שולטים על העולם התחתון יקראו גבוהים או לפי שנוטלי' הכסא וזוקפין לו למעלה ע"ד…

מקדש מלך: ואת מלכים לכסא אלין אינון מלכין שליטין פי' הם ארגמ"ן וא"ש מ"ש בסמוך כל אינון רהטין אתמליין וכו'. והחכם השלם כמוהר"ר אברהם אשר נר"ו שליח ירושלים תו"בב אמר לי שמקובל אצלו פי' מאמר זה בהקדמת ק"ך צירופי אלהים אשר מתמעטים והולכים…

רמ"א: עלמא עילאה כו'. [בינה], עיין לעיל דף (ל"ד ע"ב) [צ"א ע"א (ס"ת קנז:) ]:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר