׳חי ה' וברוך צורי׳ - הצדיק למטה נקרא חי כקונו, ויחד הם באר מים חיים
ויצא · חי ה' וברוך צורי · מאמר 39 · פיסקה 2 · דף קסד ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי יִצְחָק וְאָמַר, ׳חַי יהו"ה וּבָרוּךְ צוּרִי וְיָרוּם אֱלֹהֵי יִשְׁעִי׳ (תהלים יח, מז), הַאי קְרָא אִיהוּ רָזָא. ׳חַי יהו"ה׳, וְכִי לָא יְדַעְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִקְרֵי חַי. אֶלָּא אֲפִילּוּ צַדִּיק, אִיהוּ אִקְרֵי חַי, דְּהָא ׳חַי׳, צַדִּיק אִיהוּ לְעֵילָא וְצַדִּיק אִיהוּ לְתַתָּא. לְעֵילָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִקְרֵי חַי. לְתַתָּא צַדִּיק אִקְרֵי חַי, דִּכְתִיב, ׳וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ׳ חַי (שמואל ב כג, כ), אַמַּאי אִקְרֵי חַי. בְּגִין דְּאִיהוּ צַדִּיק, דְּהָא צַדִּיק חַי אִקְרֵי, חַי הָעוֹלָמִים. ׳וּבָרוּךְ צוּרִי׳, כֹּלָּא חַד, חַי וּבָרוּךְ, דְּלָא מִתְפָּרְשֵׁי מֵהַדָּדֵי, דְּכַד מִתְחַבְּרִין כַּחֲדָא, אִקְרֵי ׳בְּאֵר מַיִם חַיִּים׳ (שיר השירים ד, טו). דָּא נְבִיעַ לְגוֹ, וְדָא אִתְמַלְיָיא מִנֵּיהּ.
תרגום
פָּתַח רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר, ׳חַי יהו"ה וּבָרוּךְ צוּרִי וְיָרוּם אֱלוֹהֵי יִשְׁעִי׳ (תהלים יח, מז) - הַפָּסוּק הַזֶּה הוּא סוֹד. ׳חַי יהו"ה׳, וְכִי לֹא יָדַעְנוּ שהקב"ה נִקְרָא חַי? אֶלָּא אֲפִלּוּ צַדִּיק, הוּא נִקְרָא חַי, שֶׁהֲרֵי ׳חַי׳ - צַדִּיק הוּא לְמַעְלָה וְצַדִּיק הוּא לְמַטָּה. לְמַעְלָה הקב"ה נִקְרָא חַי. לְמַטָּה הַצַּדִּיק נִקְרָא חַי, שֶׁכָּתוּב ׳וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ׳ חַי (שמואל ב כג, כ) - לָמָּה נִקְרָא חַי? מִשּׁוּם שֶׁהוּא צַדִּיק, שֶׁהֲרֵי צַדִּיק נִקְרָא חַי, חֵי הָעוֹלָמִים. ׳וּבָרוּךְ צוּרִי׳ - הַכֹּל אֶחָד, חַי וּבָרוּךְ, שֶׁלֹּא נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה, שֶׁכַּאֲשֶׁר מִתְחַבְּרִים יַחַד, נִקְרָא ׳בְּאֵר מַיִם חַיִּים׳ (שיר השירים ד, טו). זֶה נוֹבֵעַ פְּנִימָה, וְזֶה מִתְמַלֵּא מִמֶּנּוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רבי יצחק ואמר, ׳חי יהו"ה וברוך צורי וירום אלהי ישעי׳ (תהלים יח, מז), האי קרא איהו רזא. ׳חי יהו"ה׳, וכי לא ידענא דקודשא בריך הוא אקרי חי. אלא אפילו צדיק, איהו אקרי חי, דהא ׳חי׳, צדיק איהו לעילא וצדיק איהו לתתא. לעילא קודשא בריך הוא אקרי חי. לתתא צדיק אקרי חי, דכתיב, ׳ובניהו בן יהוידע בן איש׳ חי (שמואל ב כג, כ), אמאי אקרי חי. בגין דאיהו צדיק, דהא צדיק חי אקרי, חי העולמים. ׳וברוך צורי׳, כלא חד, חי וברוך, דלא מתפרשי מהדדי, דכד מתחברין כחדא, אקרי ׳באר מים חיים׳ (שיר השירים ד, טו). דא נביע לגו, ודא אתמלייא מניה.
התרגום: פתח רבי יצחק ואמר, ׳חי יהו"ה וברוך צורי וירום אלוהי ישעי׳ (תהלים יח, מז) - הפסוק הזה הוא סוד. ׳חי יהו"ה׳, וכי לא ידענו שהקב"ה נקרא חי? אלא אפלו צדיק, הוא נקרא חי, שהרי ׳חי׳ - צדיק הוא למעלה וצדיק הוא למטה. למעלה הקב"ה נקרא חי. למטה הצדיק נקרא חי, שכתוב ׳ובניהו בן יהוידע בן איש׳ חי (שמואל ב כג, כ) - למה נקרא חי? משום שהוא צדיק, שהרי צדיק נקרא חי, חי העולמים. ׳וברוך צורי׳ - הכל אחד, חי וברוך, שלא נפרדים זה מזה, שכאשר מתחברים יחד, נקרא ׳באר מים חיים׳ (שיר השירים ד, טו). זה נובע פנימה, וזה מתמלא ממנו.
מן המפרשים
כתם פז: והשיב אלא אפי' צדיק אקרי חי ויביא ראיה מובניהו בן יהוידע בן איש חי וכו' ויהיה שיעור הכתוב חי הצדיק נדבק עם ה' ח"י העולמי"ם הנקרא צדי"ק והכוונה בזה כי יש כח בצדיק התחתון להמשיך כח הצדיק העליון למדה הנקראת ברו"ך כי שניהם המדות…
אור החמה: פתח ר' יצחק ואמר חי ה' וגו' וכי לא ידענא וגו' ירצה אם הכוונה כפשט הענין חי ה' להורות על חיות ה' וקיימו על כנ הנמצאות פשיטא לן דאיקרי חי דהא חי צדיק איהו לעילא וצדיק איהו לתתא ומלה זו מפורסמת הרבה והענין פשוט לכל הבא לחקור…
הסולם: פתח ר' יצחק ואמר וכו': פתח ר"י ואמר, חי ה' וברוך צורי וירום אלקי ישעי. מקרא זה הוא סוד שכתוב, חי ה', וכי איני יודע שהקב"ה הוא חי. ומשיב, אלא אפילו צדיק שהוא יסוד, נקרא חי, כי צדיק הוא ממשיך הארת החכמה, שנקרא אור החיה, וע"כ…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: