׳חסידה ברושים ביתה׳ - בששת הבנים העליונים, ונקראת זכר שכל טוב ואור יוצא ממנה
ויצא · חסידה ברושים ביתה · מאמר 37 · פיסקה 2 · דף קסג ע"א
לשון הזוהר
׳חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ׳ (תהלים קד, יז), (ס"א: דָּא לֵאָה) בְּאִינוּן שִׁית בְּנִין עִלָּאִין, שִׁית סִטְרִין דְּעָלְמָא, כְּמָה דְאִתְּמָר. אַמַּאי אִקְרֵי ׳חֲסִידָה׳. אֶלָּא, הַאי עַלְמָא עִלָּאָה אַף עַל גַּב דְּנוּקְבָא אִיהִי, קָרִינָן לָהּ דָּכָר, דְּכַד אִתְפַּשַּׁט, כָּל טִיבוּ וְכָל נְהִירוּ מִנֵּיהּ נָפִיק.
תרגום
׳חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ׳ (תהלים קד, יז), (ס"א: זוֹ לֵאָה) בְּאוֹתָם שִׁשָּׁה בָנִים עֶלְיוֹנִים, שֵׁשֶׁת צִדְדֵי הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. לָמָּה נִקְרָא ׳חֲסִידָה׳? אֶלָּא הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הַזֶּה, אַף עַל גַּב שֶׁהוּא נְקֵבָה, קוֹרְאִים לוֹ זָכָר, שֶׁכַּאֲשֶׁר מִתְפַּשֵּׁט, כָּל טוֹב וְכָל הָאוֹר יוֹצֵא מִמֶּנּוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳חסידה ברושים ביתה׳ (תהלים קד, יז), (ס"א: דא לאה) באינון שית בנין עלאין, שית סטרין דעלמא, כמה דאתמר. אמאי אקרי ׳חסידה׳. אלא, האי עלמא עלאה אף על גב דנוקבא איהי, קרינן לה דכר, דכד אתפשט, כל טיבו וכל נהירו מניה נפיק.
התרגום: ׳חסידה ברושים ביתה׳ (תהלים קד, יז), (ס"א: זו לאה) באותם ששה בנים עליונים, ששת צדדי העולם, כמו שנתבאר. למה נקרא ׳חסידה׳? אלא העולם העליון הזה, אף על גב שהוא נקבה, קוראים לו זכר, שכאשר מתפשט, כל טוב וכל האור יוצא ממנו.
מן המפרשים
מקדש מלך: קרינן ליה דכר דכד אתפשט וכו' גרסינן כל טיבו הם החסדים. וכל נהירו הם הגבורות: מניה נפיק פי' שנתגלו מיסוד דאימא. חסידה ברושים ביתה פי' ביכה נק' כן. והרמ"ק ז"ל כתב בס' עבודת יוה"ך יזהר בחסידות בי"ת ואף אם לא ינהוג כך בחסידות ההוא…
אור החמה: חסידה ברושים וגו' הוה ס"ד לפרשו במלכות מתרי טעמי חדא לישנא דחסידה נוקבא ועוד ממשמעותא דלישנא דחסידה דהיינו מפני שמקבלת מחסד דלא שייך הכי בבינה. לזה אמר חסידה ברושים דהיינו שית סטרין שית בנין עילאין מוכרח שהיא הבינה והיינו שהיא…
רמ"א: עלמא עילאה כו'. עיין לעיל דף ג' סוף ע"ד (כט א-ב) [י' סוף ע"ד (יג א-ב) ], ועיין לקמן פרשת ויחי דף ק"ל ע"ד (רמו א-ב) מבואר היטב: