ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 36: להאיר על הארץ › פיסקה 2 (קסב ע"ב)

הרקיע השמיני מלמעלה למטה - נוטל כל האורות, סיום הכל

ויצא · להאיר על הארץ · מאמר 36 · פיסקה 2 · דף קסב ע"ב

לשון הזוהר

כָּךְ אִיהוּ רְקִיעָא תְּמִינָאָה מֵעֵילָא לְתַתָּא, דְּבֵיהּ שְׁקִיעִין כָּל כֹּכְבַיָא, כָּל נְהוֹרִין וּבוֹצִינִין. וְהוּא נָטִיל כֹּלָּא, וְדָא סִיּוּמָא דְכֹלָּא. כְּמָה דְהַהוּא רְקִיעָא תְּמִינָאָה, דְּאִיהוּ שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, תַּלְיָין בֵּיהּ כָּל נְהוֹרִין וְנָטִיל לוֹן, וּמִנֵּיהּ נָפְקֵי, הָכִי נָמֵי הַאי, אִיהוּ רְקִיעָא תְּמִינָאָה, תַּלְיָין בֵּיהּ כָּל נְהוֹרִין וְנָטִיל לוֹן, וּמִנֵּיהּ נָפְקוּ לְכֻלְּהוּ עָלְמִין.

תרגום

כָּךְ הוּא הָרָקִיעַ הַשְּׁמִינִי מִמַּעְלָה לְמַטָּה, שֶׁבּוֹ שְׁקוּעִים כָּל הַכּוֹכָבִים, כָּל הָאוֹרוֹת וְהַמְּאוֹרוֹת. וְהוּא נוֹטֵל אֶת הַכֹּל, וְזֶה הַסִּיּוּם שֶׁל הַכֹּל. כְּמוֹ שֶׁאוֹתוֹ הָרָקִיעַ הַשְּׁמִינִי, שֶׁהוּא רֵאשִׁית הַכֹּל, תְּלוּיִים בּוֹ כָּל הָאוֹרוֹת, וְנוֹטֵל אוֹתָם, וּמִמֶּנּוּ יוֹצְאִים - כָּךְ גַּם זֶה, הוּא הָרָקִיעַ הַשְּׁמִינִי, תְּלוּיִים בּוֹ כָּל הָאוֹרוֹת וְנוֹטֵל אוֹתָם, וּמִמֶּנּוּ יָצְאוּ לְכָל הָעוֹלָמוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כך איהו רקיעא תמינאה מעילא לתתא, דביה שקיעין כל ככביא, כל נהורין ובוצינין. והוא נטיל כלא, ודא סיומא דכלא. כמה דההוא רקיעא תמינאה, דאיהו שירותא דכלא, תליין ביה כל נהורין ונטיל לון, ומניה נפקי, הכי נמי האי, איהו רקיעא תמינאה, תליין ביה כל נהורין ונטיל לון, ומניה נפקו לכלהו עלמין.

התרגום: כך הוא הרקיע השמיני ממעלה למטה, שבו שקועים כל הכוכבים, כל האורות והמאורות. והוא נוטל את הכל, וזה הסיום של הכל. כמו שאותו הרקיע השמיני, שהוא ראשית הכל, תלויים בו כל האורות, ונוטל אותם, וממנו יוצאים - כך גם זה, הוא הרקיע השמיני, תלויים בו כל האורות ונוטל אותם, וממנו יצאו לכל העולמות.

מן המפרשים

מקדש מלך: רקיעא תמינאה פי' יסוד דאימא: ביה שקיעין כל ככביא פי' החסדים שנקראים ככבים ואיהו תמינאה מתתא לעילא פי מהמלכות עד הבינה נמצאת הבינה שמינית: כד איהו רקיעא תמינאה פי' יסוד דזעיר:

אור יקר: כך איהו רקיעא תמיגאה וכו׳, פי׳ שתי דרכים אלו ממש הם במלכות, או בסודה ממטה למעלה דהיינו שם הוה״י, או בסודה ממעלה למטה דהיינו שם יהו״ה כדפי׳ בספ״ר בשער שאין עיקר מציאותם בה כדפי׳ לעיל, ונוסף המלכות על נפקין מציאותם בבינה, כי…

מהרח"ו: כמה דההוא רקיעא תמינאה וגו'. זהו סוד הבינה, כי כאשר נצרף כל דרגין במלכות כחדא ונמנה ממלכות עד הבינה תהיה בינה רקיעא תמינאה, אשר כל ככבים ומזלות וחמה ולבנה כולם נתלים בה כנודע כי היא אימא דכולהו וכל חיין דידהו תליין בה. והכי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר