׳מחשף הלבן׳ - הזרועות אוחזות בה"א התחתונה, ושלוש עשרה מידות נעשות אחת
ויצא · ויקח לו יעקב מקל לבנה לח · מאמר 32 · פיסקה 9 · דף קסב ע"א
לשון הזוהר
תְּרֵין דְּרוֹעִין דַּאֲחִידָן בֵּיהּ, אִלֵּין נָפְקֵי וַאֲחִידוּ בְּה"א תַּתָּאָה, לְחַבְּרָא מַשְׁכְּנָא כְּחַד וּלְמֶהֱוִי חַד. כְּדֵין תְּלֵיסַר מְכִילָן הֲווּ חַד. וְחִוָּורָא אִתְגְּלִיף עַל גְּוָונִין וְסָלִיק עַל גַּוָּון כֻּלְּהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳מַחְשֹׂף הַלָּבָן׳ (בראשית ל, לז), וּכְדֵין אִקְרֵי ׳יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט). וּכְדֵין ׳יהו"ה רוֹעִי לֹא אֶחְסָר׳ (תהלים כג, א). וּכְתִיב ׳בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנוּחוֹת יְנַהֲלֵנִי׳ (תהלים כג, ב), ׳נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב וְגו'׳ (תהלים כג, ג). (ע"כ תוספתא) ׳וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב׳ (בראשית ל, לז), בָּרִיר לֵיהּ לְחוּלָקֵיהּ לְעַדְבֵיהּ, ׳מַקַּל לִבְנֶה לַח׳, סִטְרָא דִּימִינָא, גְּוָון חִוָּור. ׳לַח׳, סִטְרָא אִיהוּ דְּמַיִם. ׳וְלוּז׳, דָּא סִטְרָא דִּשְׂמָאלָא, סוּמְקָא כְּוַורְדָּא. ׳וְעַרְמוֹן׳, כְּלִיל דָּא בְּדָא. וְכֻלְּהוּ אָחִיד יְמִינָא חִוָּורָא בְּגַוְונֵיהּ, וְסַלְקָא בְּהוּ. דִּכְתִיב ׳מַחְשֹׂף הַלָּבָן׳, דְּאַף עַל גַּב דְּאָחִיד לִתְרֵין סִטְרִין, נְטַל (ס"א: נְטָה) חוּלָקֵיהּ לִסְטַר יְמִינָא, וְאַגְלִיף בְּכֹלָּא, בְּהַאי סִטְרָא וּבְהַאי סִטְרָא, כְּדֵין אִקְרֵי גְּבַר שְׁלִים, שְׁלִים בְּכֹלָּא.
תרגום
שְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת שֶׁאוֹחֲזוֹת בּוֹ, אֵלּוּ יוֹצְאוֹת וְאוֹחֲזוֹת בַּהֵ"א הַתַּחְתּוֹנָה, לְחַבֵּר הַמִּשְׁכָּן יַחַד וְלִהְיוֹת אֶחָד. אָז שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת נִהְיוֹת אַחַת. וְהַלָּבָן נֶחְקָק עַל הַגְּוָנִים וְעוֹלֶה עַל הַגְּוָנִים כֻּלָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מַחְשֹׂף הַלָּבָן׳ (בראשית ל, לז), וְאָז נִקְרָא ׳יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט). וְאָז ׳יהו"ה רֹעִי לֹא אֶחְסָר׳ (תהלים כג, א). וְכָתוּב ׳בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׳ (תהלים כג, ב), ׳נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב וגו'׳ (תהלים כג, ג). (ע"כ תוספתא) ׳וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב׳ (בראשית ל, לז) - בָּחַר לוֹ לְחֶלְקוֹ וּלְגוֹרָלוֹ, ׳מַקַּל לִבְנֶה לַח׳, צַד יָמִין, גָּוֶן לָבָן. ׳לַח׳ - הוּא צַד שֶׁל הַמַּיִם. ׳וְלוּז׳ - זֶה צַד שֶׁל הַשְּׂמֹאל, אָדֹם כְּוֶרֶד. ׳וְעַרְמוֹן׳ - כָּלוּל זֶה בָּזֶה. וְכֻלָּם אוֹחֵז הַיָּמִין הַלָּבָן בְּצִבְעוֹ, וְעוֹלֶה בָהֶם. שֶׁכָּתוּב ׳מַחְשֹׂף הַלָּבָן׳ - שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁאוֹחֵז לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים, לוֹקֵחַ (ס"א: נוֹטֶה) חֶלְקוֹ לְצַד יָמִין, וְנֶחְקָק בְּכֻלָּם, בְּצַד זֶה וּבְצַד זֶה, אָז נִקְרָא גֶבֶר שָׁלֵם, שָׁלֵם בַּכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תרין דרועין דאחידן ביה, אלין נפקי ואחידו בה"א תתאה, לחברא משכנא כחד ולמהוי חד. כדין תליסר מכילן הוו חד. וחוורא אתגליף על גוונין וסליק על גוון כלהו. הדא הוא דכתיב ׳מחשף הלבן׳ (בראשית ל, לז), וכדין אקרי ׳יהו"ה אחד ושמו אחד׳ (זכריה יד, ט). וכדין ׳יהו"ה רועי לא אחסר׳ (תהלים כג, א). וכתיב ׳בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני׳ (תהלים כג, ב), ׳נפשי ישובב וגו'׳ (תהלים כג, ג). (ע"כ תוספתא) ׳ויקח לו יעקב׳ (בראשית ל, לז), בריר ליה לחולקיה לעדביה, ׳מקל לבנה לח׳, סטרא דימינא, גוון חוור. ׳לח׳, סטרא איהו דמים. ׳ולוז׳, דא סטרא דשמאלא, סומקא כוורדא. ׳וערמון׳, כליל דא בדא. וכלהו אחיד ימינא חוורא בגווניה, וסלקא בהו. דכתיב ׳מחשף הלבן׳, דאף על גב דאחיד לתרין סטרין, נטל (ס"א: נטה) חולקיה לסטר ימינא, ואגליף בכלא, בהאי סטרא ובהאי סטרא, כדין אקרי גבר שלים, שלים בכלא.
התרגום: שתי הזרועות שאוחזות בו, אלו יוצאות ואוחזות בה"א התחתונה, לחבר המשכן יחד ולהיות אחד. אז שלש עשרה מדות נהיות אחת. והלבן נחקק על הגונים ועולה על הגונים כלם. זהו שכתוב ׳מחשף הלבן׳ (בראשית ל, לז), ואז נקרא ׳יהו"ה אחד ושמו אחד׳ (זכריה יד, ט). ואז ׳יהו"ה רעי לא אחסר׳ (תהלים כג, א). וכתוב ׳בנאות דשא ירביצני על מי מנחות ינהלני׳ (תהלים כג, ב), ׳נפשי ישובב וגו'׳ (תהלים כג, ג). (ע"כ תוספתא) ׳ויקח לו יעקב׳ (בראשית ל, לז) - בחר לו לחלקו ולגורלו, ׳מקל לבנה לח׳, צד ימין, גון לבן. ׳לח׳ - הוא צד של המים. ׳ולוז׳ - זה צד של השמאל, אדם כורד. ׳וערמון׳ - כלול זה בזה. וכלם אוחז הימין הלבן בצבעו, ועולה בהם. שכתוב ׳מחשף הלבן׳ - שאף על גב שאוחז לשני הצדדים, לוקח (ס"א: נוטה) חלקו לצד ימין, ונחקק בכלם, בצד זה ובצד זה, אז נקרא גבר שלם, שלם בכל.
מן המפרשים
מקדש מלך: ואחידו בה' תתאה פי' מ' שהיא בין תרין דרועין כדין תליסר מכילן הוו חד פי' י"ג מדות של רחמים נמשכו עד המ' והאירו בה וכולהו אחיד ימינא חוורא בגווניה פי' שהחסד גובר על כולם וכל הספי' אוחז אותם החסד ונכללים בו. וז"ש וסלקא בהו דכתיב…
אור החמה: וכדין איקרי בכח הכתר המייחד ה' אחד ושמו אחד והטעם שמכח הכתר הוי ה' א' ושמו אחד ואז בשמירתו אין פחד מהקליפות והיינו ה' רועי וגו' מה כתי' בתרי' גם כי אלך בגיא צלמות וגו' *ובכת"י הב' כ' עוד. והטעם שבטך ומשענתך שהם מקלות וגו'…
רמ"א: כדין תליסר מכילן. עיין לעיל דף י"ב ע"ג (זו"ח בראשית סתרי אותיות ד.) :
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: