ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 32: ויקח לו יעקב מקל לבנה לח › פיסקה 4 (קסב ע"א)

׳ולערב יחלק שלל׳ - יעקב נוטל חלקו בברכת כל העולמות

ויצא · ויקח לו יעקב מקל לבנה לח · מאמר 32 · פיסקה 4 · דף קסב ע"א

לשון הזוהר

׳בָּרְהָטִים בְּשִׁקְתוֹת הַמָּיִם׳ (בראשית ל, לח), כְּמָה דְאוֹקִימְנָא. וּכְדֵין בְּעוֹבָדָא דָא דְּחָכְמְתָא נָגְדִין בִּרְכָאן לְתַתָּא, וּמִתְשַׁקְיָין (נ"א: וּמִתְבָּרְכָאן) כֻּלְּהוּ עָלְמִין וְשַׁרְיָין עֲלֵיהּ בִּרְכָאן, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ. דִּכְתִיב ׳בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְגו'׳ (בראשית מט, כז), וּלְבָתַר מִכָּאן, ׳וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל׳ (בראשית מט, כז), לְאִתְבָּרְכָא כֻּלְּהוּ עָלְמִין לְתַתָּא. וְיַעֲקֹב נָטַל חוּלָקֵיהּ מֵאִינוּן בִּרְכָאן דְּשַׁרְיָין עֲלֵיהּ לְתַתָּא, בְּגִין דְּאִיהוּ חוּלָקֵיהּ וְעַדְבָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

תרגום

׳בָּרְהָטִים בְּשִׁקְתוֹת הַמָּיִם׳ (בראשית ל, לח), כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאָז בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה שֶׁל חָכְמָה שׁוֹפְעוֹת הַבְּרָכוֹת לְמַטָּה, וּמֻשְׁקִים (נ"א: וּמִתְבָּרְכִים) כָּל הָעוֹלָמוֹת וְשׁוֹרוֹת עָלָיו הַבְּרָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּהָ. שֶׁכָּתוּב ׳בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וגו'׳ (בראשית מט, כז), וְאַחַר מִכָּאן, ׳וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל׳ (בראשית מט, כז), שֶׁיִּתְבָּרְכוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת לְמַטָּה. וְיַעֲקֹב נָטַל חֶלְקוֹ מֵאוֹתָן הַבְּרָכוֹת שֶׁשּׁוֹרוֹת עָלָיו לְמַטָּה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ שֶׁל הקב"ה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ברהטים בשקתות המים׳ (בראשית ל, לח), כמה דאוקימנא. וכדין בעובדא דא דחכמתא נגדין ברכאן לתתא, ומתשקיין (נ"א: ומתברכאן) כלהו עלמין ושריין עליה ברכאן, כמה דאוקמוה. דכתיב ׳בבקר יאכל עד וגו'׳ (בראשית מט, כז), ולבתר מכאן, ׳ולערב יחלק שלל׳ (בראשית מט, כז), לאתברכא כלהו עלמין לתתא. ויעקב נטל חולקיה מאינון ברכאן דשריין עליה לתתא, בגין דאיהו חולקיה ועדבא דקודשא בריך הוא.

התרגום: ׳ברהטים בשקתות המים׳ (בראשית ל, לח), כמו שבארנו. ואז במעשה הזה של חכמה שופעות הברכות למטה, ומשקים (נ"א: ומתברכים) כל העולמות ושורות עליו הברכות, כמו שפרשוה. שכתוב ׳בבקר יאכל עד וגו'׳ (בראשית מט, כז), ואחר מכאן, ׳ולערב יחלק שלל׳ (בראשית מט, כז), שיתברכו כל העולמות למטה. ויעקב נטל חלקו מאותן הברכות ששורות עליו למטה, משום שהוא חלקו וגורלו של הקב"ה.

מן המפרשים

כתם פז: דכתיב בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל כי מדת הבקר משפיע למדת ערב לתת טרף לביתה וחוק לנערותיה ויעקב נטיל חולקיה מאינון ברכאן לתתא כשישראל סבא משפיע לכנסת ישראל הנה יעקב ע"ה נוטל הברכות למטה:

יהל אור: דף קס"ב ע"א (ח"ג קסב, א) תרין אינון וחד אשתתף וכו' ע"ש. וז"ש רברבא שהוא ימינא ושליטא שהוא שמאלא כמ"ש בפקודא קדמאה. ואמר שם רב ושליט וכאן רברבא ושליטא בתוספת והרחבה שכאן קאי על או"א:

אור יקר: ולערב יחלק שלל היינו ותקם בעוד לילה וגומר. אל הברכות ד׳ מקומות, הא׳ ת״ת המקבץ אותם ]אליו?[, והב׳ היסוד המקבלם מהת״ת ומשפיעם למלכות, הג׳ המלכות המקבלם, הד׳ האיש הישר המושכם למטה, ואל ד׳ פירושים אלו נטה בדבריו לענין ראש צדיק. א׳…

לכל המפרשים על פיסקה זו