התעוררו ישנים נרדמים - התורה מרימה קולות, פתחו עיניים ויתגלה לכם האור המאיר
ויצא · ויקח לו יעקב מקל לבנה לח · מאמר 32 · פיסקה 5 · דף קסב ע"א
לשון הזוהר
סתרי תורה ׳וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה וְגו'׳ (בראשית ל, לז), מַתְנִיתִין, רְעוּתָא דְעוֹבָדָא, קִטְרֵי דִמְהֵימְנוּתָא, קָל קָלָא דְּקָלְיָא אִתְעַר מֵעֵילָא לְתַתָּא, אֲנַן פְּתִיחִין עַיְינִין הֲוִינָן. גַּלְגְּלָא אַסְחַר מֵעֵילָא לְכַמָּה סִטְרִין, קָל נְעִימוּתָא אִתְעַר. אִתְעָרוּ נַיְימִין דְּמִיכִין דְּשִׁינְתָּא בְּחוֹרֵיהוֹן, וְלָא יָדְעֵי וְלָא מִסְתַּכְּלָן וְלָא חָמָאן. אֲטִימִין אוּדְנִין, כְּבֵדִין דְלִבָּא, נַיְימִין וְלָא יָדְעִין. אוֹרַיְיתָא קָיְימָא קַמַּיְיהוּ, וְלָא מַשְׁגִּיחִין וְלָא יָדְעֵי בְּמָה מִסְתַּכְּלָן, חָמָאן וְלָא חָמָאן. אוֹרַיְיתָא רָמַאת קָלִין: אִסְתַּכָּלוּ טִפְּשִׁין, פִּתְחוּ עַיְינִין וְתִנְדְּעוּן. לֵית מַאן דְּיִשְׁגַּח, וְלֵית מַאן דְּיַרְכִּין אוּדְנֵיהּ, עַד מָה תֶּהֱווּן בְּגוֹ חֲשׁוֹכָא דִּרְעוּתַיְיכוּ. אִסְתַּכָּלוּ לְמִנְדַע, וְאִתְגְּלִי לְכוֹן נְהוֹרָא דְּנָהִיר.
תרגום
סתרי תורה ׳וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה וגו'׳ (בראשית ל, לז), מִשְׁנָה, הָרָצוֹן שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה, קִשְׁרֵי הָאֱמוּנָה, קוֹל הַקּוֹל שֶׁל הַקּוֹלוֹת הִתְעוֹרֵר מִמַּעְלָה לְמַטָּה, אָנוּ הָיִינוּ פְּתוּחֵי עֵינַיִם. הַגַּלְגַּל סוֹבֵב מִמַּעְלָה לְכַמָּה צְדָדִים, קוֹל שֶׁל נְעִימוּת הִתְעוֹרֵר. הִתְעוֹרְרוּ יְשֵׁנִים נִרְדָּמִים שֶׁשֵּׁנָה בְּחוֹרֵיהֶם, וְלֹא יוֹדְעִים וְלֹא מִסְתַּכְּלִים וְלֹא רוֹאִים. אֲטוּמֵי אָזְנַיִם, כִּבְדֵי לֵב, יְשֵׁנִים וְאֵין יוֹדְעִים. הַתּוֹרָה עוֹמֶדֶת לִפְנֵיהֶם, וְלֹא מַשְׁגִּיחִים וְלֹא יוֹדְעִים בַּמֶּה מִסְתַּכְּלִים, רוֹאִים וְלֹא רוֹאִים. הַתּוֹרָה מְרִימָה קוֹלוֹת: הִסְתַּכְּלוּ טִפְּשִׁים, פִּתְחוּ עֵינַיִם וְתֵדְעוּ. אֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ, וְאֵין מִי שֶׁיַּרְכִּין אָזְנוֹ, עַד מָתַי תִּהְיוּ בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה שֶׁל רְצוֹנְכֶם? הִסְתַּכְּלוּ לָדַעַת, וְיִתְגַּלֶּה לָכֶם הָאוֹר הַמֵּאִיר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: סתרי תורה ׳ויקח לו יעקב מקל לבנה וגו'׳ (בראשית ל, לז), מתניתין, רעותא דעובדא, קטרי דמהימנותא, קל קלא דקליא אתער מעילא לתתא, אנן פתיחין עיינין הוינן. גלגלא אסחר מעילא לכמה סטרין, קל נעימותא אתער. אתערו ניימין דמיכין דשינתא בחוריהון, ולא ידעי ולא מסתכלן ולא חמאן. אטימין אודנין, כבדין דלבא, ניימין ולא ידעין. אורייתא קיימא קמייהו, ולא משגיחין ולא ידעי במה מסתכלן, חמאן ולא חמאן. אורייתא רמאת קלין: אסתכלו טפשין, פתחו עיינין ותנדעון. לית מאן דישגח, ולית מאן דירכין אודניה, עד מה תהוון בגו חשוכא דרעותייכו. אסתכלו למנדע, ואתגלי לכון נהורא דנהיר.
התרגום: סתרי תורה ׳ויקח לו יעקב מקל לבנה וגו'׳ (בראשית ל, לז), משנה, הרצון של המעשה, קשרי האמונה, קול הקול של הקולות התעורר ממעלה למטה, אנו היינו פתוחי עינים. הגלגל סובב ממעלה לכמה צדדים, קול של נעימות התעורר. התעוררו ישנים נרדמים ששנה בחוריהם, ולא יודעים ולא מסתכלים ולא רואים. אטומי אזנים, כבדי לב, ישנים ואין יודעים. התורה עומדת לפניהם, ולא משגיחים ולא יודעים במה מסתכלים, רואים ולא רואים. התורה מרימה קולות: הסתכלו טפשים, פתחו עינים ותדעו. אין מי שישגיח, ואין מי שירכין אזנו, עד מתי תהיו בתוך החשכה של רצונכם? הסתכלו לדעת, ויתגלה לכם האור המאיר.
מן המפרשים
אור החמה: קסא: ויקח לו יעקב וגומר מתני'. רעות' דעובדא קטרי דמהימנות' וכו' ענין קריא' אתם הצדיקים הנקראי' רעות' דעובד' וכו' ונקראים כן לפי שקודם שברא הקב"ה את העולם צפה במעשיהם של צדיקים ובראו. וז"ש רעות' דעובד' כלומר הרצון שעלה לפניו…
אור יקר: ויקח לו יעקב, ואומר שרצון המעשה׳ ליעקב היה לקשר הספירות, וז״ש קטרי ולא אל ענין גשמי כמשמע מפשטי דקראי קול, ולא קול חד אלא המתפשט לכמה קולות, מתפוצץ אותו קול לכמה סטרין, מפני שהקול הזה מתעורר מהת״ת הנקרא קול, מסתעף אל בחינות…
שעת רצון: ויקח לו יעקב מקל לבנה מתני׳ כו' נהורא דנהיר בזמנא דיעקב שלימא מגו עאקו דארעא ורשו אחרא בגו דרגין נוכראין דחה לכולהו ובריר חולק עדביה ואחסנתיה נהורא מגו כו׳. פירוש, כבר כתבנו בעניותינו לעיל (פג. ד"ה אמר ר"ש) , שכל הסדר שכתב…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: