׳העטפים ללבן והקשרים ליעקב׳ - כשמתגלה זוהר השכינה הזרים מתכסים, ותיקוניו שמחים
ויצא · ויקח לו יעקב מקל לבנה לח · מאמר 32 · פיסקה 14 · דף קסב ע"ב
לשון הזוהר
וּמַשִּׁרְיָין עִלָּאִין מִתְפָּרְשָׁאן אִלֵּין מֵאִלֵּין. בְּשַׁעְתָּא דְּזִהֲרָא דְּנוּרָא בִּנְהִירוּ דִּשְׁכִינְתָּא אִתְגַּלְּיָא, כָּל אִינוּן דַּרְגִּין אָחֳרָנִין אִתְכַּסְפָן, וּמִתְעַטְּפֵי מֵהַהוּא זִהֲרָא וְלָא יָכְלוּ לְקָרְבָא לְגַבֵּיהּ. וְכָל אִינוּן תִּקּוּנִין (ס"א: דַּרְגִּין) קַדִּישִׁין, דְּאִינוּן תִּקּוּנָא דִּילֵיהּ, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְגַּלְּיָא הַהוּא זִהֲרָא, מִיָּד חָדָאן וְסָלְקָן לְאִתְקָרְבָא בַּהֲדֵיהּ, וּלְאִתְקַשְּׁרָא לְגַבֵּיהּ, וְאִיהוּ בְּהוּ אִתְתַּקְּנַת (אִתְתַּקַּן), וְסִתְרָא דָּא וְהָיוּ ׳הָעֲטוּפִים לְלָבָן וְהַקְּשׁוּרִים לְיַעֲקֹב׳ (בראשית ל, מב).
תרגום
וּמַחֲנוֹת עֶלְיוֹנִים נִפְרָדִים אֵלּוּ מֵאֵלּוּ. בְּשָׁעָה שֶׁזֹּהַר שֶׁל אֵשׁ בְּהֶאָרַת הַשְּׁכִינָה מִתְגַּלֶּה, כָּל הַמַּדְרֵגוֹת הָאֲחֵרוֹת הָאֵלּוּ מִתְבַּיְּשׁוֹת, וּמִתְכַּסּוֹת מֵהַזֹּהַר הַהוּא, וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. וְכָל אֵלּוּ הַתִּקּוּנִים (ס"א: מַדְרֵגוֹת) הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם תִּקּוּן שֶׁלּוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְגַּלֶּה הַזֹּהַר הַהוּא, מִיָּד שְׂמֵחִים וְעוֹלִים לְהִתְקָרֵב עִמּוֹ וּלְהִתְקַשֵּׁר אֶצְלוֹ, וְהוּא בָהֶם נִתְקָן, וְסוֹד זֶה - ׳וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹב׳ (בראשית ל, מב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומשריין עלאין מתפרשאן אלין מאלין. בשעתא דזהרא דנורא בנהירו דשכינתא אתגליא, כל אינון דרגין אחרנין אתכספן, ומתעטפי מההוא זהרא ולא יכלו לקרבא לגביה. וכל אינון תקונין (ס"א: דרגין) קדישין, דאינון תקונא דיליה, בשעתא דאתגליא ההוא זהרא, מיד חדאן וסלקן לאתקרבא בהדיה, ולאתקשרא לגביה, ואיהו בהו אתתקנת (אתתקן), וסתרא דא והיו ׳העטופים ללבן והקשורים ליעקב׳ (בראשית ל, מב).
התרגום: ומחנות עליונים נפרדים אלו מאלו. בשעה שזהר של אש בהארת השכינה מתגלה, כל המדרגות האחרות האלו מתבישות, ומתכסות מהזהר ההוא, ולא יכלו להתקרב אליו. וכל אלו התקונים (ס"א: מדרגות) הקדושים, שהם תקון שלו, בשעה שמתגלה הזהר ההוא, מיד שמחים ועולים להתקרב עמו ולהתקשר אצלו, והוא בהם נתקן, וסוד זה - ׳והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׳ (בראשית ל, מב).
מן המפרשים
מהרח"ו: העטופים ללבן וגו'. פי' כי לבן הוא סוד הקליפ' כמו שידעת, ויעקב הוא מוחא דלגו. ואמר כי ' בשעתא דזהרא דנורא בנהירו דשכינתא אתגליא ', פי' כי כבר ידעת כי הקליפות הם סוד זוהמת הדין והאש הגדולה, וכד אשא דשכינתא וזוהר דההוא נהורא…
הסולם: ומשריין עלאין וכו': המחנות העליונים נפרדים זה מזה, כי בשעה שזוהר האש, שבהארת השכינה, מתגלה, כל מדרגות האחרות, הנמשכים משמאל, מתבישים ומתעטפים, דהיינו שמתעלפים מחמת התשוקה, מאותו הזהר שאינם יכולים לקרב אליו. וכל אלו מדרגות…
נפש דוד: שם. בשעתא דזיהרא דנורא בנהורא דשכינתא כו': לענ"ד הוא כענין השלהובא דאשא של ע"ש שבאר בפע"ח (פרי עץ חיים שער השבת, פרק ג) בכוונת הרחיצה בחמין שהוא גלוי המוחין ואור כתר בנוקבא עי"ש.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: